Berakhot — Daf 9a

לא לעולם יממא הוא והאי דקרו ליה ליליא דאיכא אינשי דגנו בההיא שעתא

אמר רבי אחא ברבי חנינא אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כר"ש שאמר משום רבי עקיבא. אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו.

כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי אחא ברבי חנינא אמר ריב"ל לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר

דההוא זוגא דרבנן דאשתכור בהלולא דבריה דר' יהושע בן לוי אתו לקמיה דריב"ל אמר כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק:

מעשה שבאו בניו וכו':

ועד השתא לא שמיע להו הא דר"ג

הכי קאמרי ליה. רבנן פליגי עילווך ויחיד ורבים הלכה כרבים או דלמא רבנן כוותך סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה אמר להו רבנן כוותי סבירא להו וחייבין אתם והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:

ולא זו בלבד אמרו אלא וכו':

ור"ג מי קאמר עד חצות דקתני ולא זו בלבד אמרו

הכי קאמר להו ר"ג לבניה אפילו לרבנן דקאמרי עד חצות מצותה עד שיעלה עמוד השחר והאי דקא אמרי עד חצות כדי להרחיק אדם מן העבירה:

הקטר חלבים וכו':

ואילו אכילת פסחים לא קתני

ורמינהי ק"ש ערבית והלל בלילי פסחים ואכילת פסח מצותן עד שיעלה עמוד השחר

אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' אלעזר בן עזריה הא רבי עקיבא דתניא (שמות יב, ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה רבי אלעזר בן עזריה אומר נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן (שמות יב, יב) ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה מה להלן עד חצות אף כאן עד חצות

אמר ליה ר' עקיבא והלא כבר נאמר (שמות יב, יא) בחפזון עד שעת חפזון א"כ מה תלמוד לומר בלילה

יכול יהא נאכל כקדשים ביום תלמוד לומר בלילה בלילה הוא נאכל ולא ביום

בשלמא לר' אלעזר בן עזריה דאית ליה גזירה שוה אצטריך למכתב ליה הזה אלא לר' עקיבא האי הזה מאי עביד ליה

למעוטי לילה אחר הוא דאתא סד"א הואיל ופסח קדשים קלים ושלמים קדשים קלים מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד אף פסח נאכל שתי לילות במקום ב' ימים ויהא נאכל לב' לילות ויום אחד קמ"ל בלילה הזה בלילה הזה הוא נאכל ואינו נאכל בלילה אחר

ור' אלעזר בן עזריה

(שמות יב, י) מלא תותירו עד בקר נפקא

ורבי עקיבא אי מהתם הוה אמינא מאי בקר בקר שני

ורבי אלעזר אמר לך כל בקר בקר ראשון הוא.

והני תנאי כהני תנאי דתניא (דברים טז, ו) שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים

ר' אליעזר אומר בערב אתה זובח וכבוא השמש אתה אוכל ומועד צאתך ממצרים אתה שורף רבי יהושע אומר בערב אתה זובח כבוא השמש אתה אוכל ועד מתי אתה אוכל והולך עד מועד צאתך ממצרים

א"ר אבא הכל מודים כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו אלא בערב שנאמר (דברים טז, א) הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכשיצאו לא יצאו אלא ביום שנא' (במדבר לג, ג) ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה

על מה נחלקו על שעת חפזון ר' אלעזר בן עזריה סבר מאי חפזון חפזון דמצרים

ורבי עקיבא סבר מאי חפזון חפזון דישראל

תנ"ה הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה וכי בלילה יצאו והלא לא יצאו אלא ביום שנא' ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה אלא מלמד שהתחילה להם גאולה מבערב:

(שמות יא, ב) דבר נא באזני העם וגו' אמרי דבי ר' ינאי אין נא אלא לשון בקשה אמר ליה הקב"ה למשה בבקשה ממך לך ואמור להם לישראל בבקשה מכם שאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב שלא יאמר

No! It is in reality day, but he calls it night because some people go to bed at that time. R. Aha b. Hanina said in the name of R. Joshua b. Levi: The Halachah is as stated by R. Simeon who said in the name of R. Akiba. R. Zera says: However, he must not say [the prayer]: 'cause us to lie down'.  When R. Isaac b. Joseph came [from Palestine], he said: This [tradition] of R. Aha b. Hanina in the name of R. Joshua b. Levi was not expressly said [by R. Joshua], but it was said [by R. Aha] by inference.  For it happened that a couple of scholars became drunk at the wedding feast of the son of R. Joshua b. Levi, and they came before R. Joshua b. Levi [before the rise of the sun] and he said: R. Simeon is a great enough authority to be relied on in a case of emergency. IT ONCE HAPPENED THAT HIS SONS CAME HOME [LATE], etc. How is it that they had not heard before of this opinion of R. Gamaliel? — [They had heard], but they asked thus: Do the Rabbis join issue with you? For if so, where there is a controversy between an individual and a group, the Halachah follows the group. Or do the Rabbis agree with you [in substance], but they say: UNTIL MIDNIGHT, in order to keep a man far away from transgression? — He replied: The Rabbis do agree with me, and it is your duty [to recite the Shema']. But they say, UNTIL MIDNIGHT, in order to keep a man far from transgression. AND NOT IN RESPECT TO THIS ALONE DID THEY SO DECIDE, etc. But does R. Gamaliel say 'until midnight', that he should continue AND NOT IN RESPECT TO THIS ALONE DID THEY SO DECIDE? — That is what R. Gamaliel said to his sons: Even according to the Rabbis who say, 'UNTIL MIDNIGHT', the obligation continues until the dawn breaks, but the reason they said, 'UNTIL MIDNIGHT', was in order to keep a man far away from transgression. THE BURNING OF THE FAT, etc. But [the Mishnah] does not mention the eating of the Passover offering. This would point to a contradiction [with the following Baraitha]: The duty of the recital of the Shema' in the evening, and of the Hallel  on the night of the Passover, and of the eating of the Passover sacrifice can be performed until the break of the dawn? — R. Joseph says: There is no contradiction. One statement [the Mishnah] conforms with the view of R. Eleazar b. Azariah, and the other with the view of R. Akiba. For it has been taught: And they shall eat of the flesh in that night.  R. Eleazar b. Azariah says: Here it is said: 'in that night', and further on it is said: For I will go through the land of Egypt in that night.  Just as the latter verse means until midnight, so also here it means until midnight. R. Akiba said to him: But it is also said: Ye shall eat it in haste,  which means: until the time of haste?  [Until the break of the dawn]. [Said R. Eleazar to him,]  If that is so, why does it say: in the night? [R. Akiba answered,]  Because I might think that it may be eaten in the daytime  like the sacrifices; therefore it is said: 'in the night', indicating that only in the night is it eaten and not in the day. We can understand why according to R. Eleazar b. Azariah, whose opinion is based on the Gezerah shawah,  the word 'that' is necessary. But according to R. Akiba what is the purpose of this word 'that'?  — It is there to exclude another night. For, since the Passover sacrifice is a sacrifice of minor sanctity and peace-offerings are sacrifices of minor sanctity, I might think that just as the peace-offerings are eaten for two days and one night so is also the Passover-offering eaten for two nights instead of the two days, and therefore it might be eaten for two nights and one day! Therefore it is said: 'in that night'; in that night it is eaten, but it is not eaten in another night. And R. Eleazar b. Azariah?  He deduces it from the verse: And ye shall let nothing of it remain until the morning.  R. Akiba? — If [you deduced it] from there, I could say that 'morning' refers to the second morning. And R. Eleazar? — He answers you: 'Morning' generally means the first morning. And [the controversy of] these Tannaim is like [the controversy of] the other Tannaim in the following Baraitha: There thou shalt sacrifice the passover-offering at even, at the going down of the sun, at the season that thou camest forth out of Egypt.  R. Eliezer says: 'At even',  you sacrifice; 'at sunset', you eat; and 'at the season that thou camest out of Egypt',  you must burn [the remainder]. R. Joshua says: 'At even', you sacrifice; 'at sunset', you eat; a and how long do you continue to eat? Till 'the season that thou camest out of Egypt'. R. Abba said: All agree that when Israel was redeemed  from Egypt they were redeemed in the evening. For it is said: The Lord thy God brought thee forth out of Egypt by night.  But they did not actually leave Egypt till the daytime. For it is said: On the morrow after the passover the children of Israel went out with a high hand.  About what do they disagree? — About the time of the haste.  R. Eleazar b. Azariah says: What is meant by 'haste'? The haste of the Egyptians.  And R. Akiba says: It is the haste of Israel.  It has also been taught likewise: 'The Lord thy God brought thee forth out of Egypt by night.' But did they leave in the night? Did not they in fact leave only in the morning, as it says: 'On the morrow after the passover the children of Israel went out with a high hand? But this teaches that the redemption had already begun in the evening. Speak now [na] in the ears of the people, etc.  In the school of R. Jannai they said: The word 'na' means: I pray. The Holy One, blessed be He, said to Moses: I pray of thee, go and tell Israel, I pray of you to borrow from the Egyptians vessels of silver and vessels of gold, so that