Berakhot — Daf 10a

כל פרשה שהיתה חביבה על דוד פתח בה באשרי וסיים בה באשרי פתח באשרי דכתיב (תהלים א, א) אשרי האיש וסיים באשרי דכתיב (תהלים ב, יב) אשרי כל חוסי בו:

הנהו בריוני דהוו בשבבותיה דר"מ והוו קא מצערו ליה טובא הוה קא בעי ר' מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו אמרה לי' ברוריא דביתהו מאי דעתך משום דכתיב (תהלים קד, לה) יתמו חטאים מי כתיב חוטאים חטאים כתיב

ועוד שפיל לסיפיה דקרא ורשעים עוד אינם כיון דיתמו חטאים ורשעים עוד אינם אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה ורשעים עוד אינם

בעא רחמי עלויהו והדרו בתשובה:

אמר לה ההוא צדוקי לברוריא כתיב (ישעיהו נד, א) רני עקרה לא ילדה משום דלא ילדה רני

אמרה ליה שטיא שפיל לסיפיה דקרא דכתיב כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה'

אלא מאי עקרה לא ילדה רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה שלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו:

א"ל ההוא צדוקי לר' אבהו כתיב (תהלים ג, א) מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו וכתיב (תהלים נז, א) לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה הי מעשה הוה ברישא מכדי מעשה שאול הוה ברישא לכתוב ברישא

אמר ליה אתון דלא דרשיתון סמוכין קשיא לכו אנן דדרשינן סמוכים לא קשיא לן

דא"ר יוחנן סמוכין מן התורה מנין שנא' (תהלים קיא, ח) סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר

למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג שאם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו אף אתה אמור לו כלום יש בן שמורד באביו אלא הוה הכא נמי הוה:

אמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי מאי דכתיב (משלי לא, כו) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה כנגד מי אמר שלמה מקרא זה לא אמרו אלא כנגד דוד אביו שדר בחמשה עולמים ואמר שירה

דר במעי אמו ואמר שירה שנאמר (תהלים קג, א) ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו

יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה שנאמר (תהלים קג, כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברכו ה' כל צבאיו וגו'

ינק משדי אמו ונסתכל בדדיה ואמר שירה שנאמר (תהלים קג, ב) ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו

מאי כל גמוליו אמר ר' אבהו שעשה לה דדים במקום בינה

טעמא מאי אמר (רבי) יהודה כדי שלא יסתכל במקום ערוה רב מתנא אמר כדי שלא יינק ממקום הטנופת

ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה שנאמר (תהלים קד, לה) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה

נסתכל ביום המיתה ואמר שירה שנאמר (תהלים קד, א) ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת

מאי משמע דעל יום המיתה נאמר אמר רבה בר רב שילא מסיפא דעניינא דכתיב (תהלים קד, כט) תסתיר פניך יבהלון תוסף רוחם יגועון וגו'

רב שימי בר עוקבא ואמרי לה מר עוקבא הוה שכיח קמיה דר' שמעון בן פזי והוה מסדר אגדתא קמיה דר' יהושע בן לוי אמר ליה מאי דכתיב (תהלים קג, א) ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו אמר ליה בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים והקב"ה אינו כן צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים והיינו דאמרה חנה (שמואל א ב, ב) אין קדוש כה' כי אין בלתך ואין צור כאלהינו.

מאי אין צור כאלהינו אין צייר כאלהינו

מאי כי אין בלתך אמר ר' יהודה בר מנסיא אל תקרי כי אין בלתך אלא אין לבלותך שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם מדת בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו והקב"ה מבלה מעשיו

א"ל אנא הכי קא אמינא לך הני חמשה ברכי נפשי כנגד מי אמרן דוד לא אמרן אלא כנגד הקב"ה וכנגד נשמה

מה הקב"ה מלא כל העולם אף נשמה מלאה את כל הגוף מה הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה אף נשמה רואה ואינה נראית מה הקב"ה זן את כל העולם כלו אף נשמה זנה את כל הגוף מה הקב"ה טהור אף נשמה טהורה מה הקב"ה יושב בחדרי חדרים אף נשמה יושבת בחדרי חדרים יבא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי שיש בו חמשה דברים הללו:

אמר רב המנונא מאי דכתיב (קהלת ח, א) מי כהחכם ומי יודע פשר דבר מי כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים בין חזקיהו לישעיהו חזקיהו אמר ליתי ישעיהו גבאי דהכי אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב (שנאמר (מלכים א יח, ב) וילך אליהו להראות אל אחאב) ישעיהו אמר ליתי חזקיהו גבאי דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע

מה עשה הקב"ה הביא יסורים על חזקיהו ואמר לו לישעיהו לך ובקר את החולה שנאמר (מלכים ב כ, א) בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' (צבאות) צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה וגו' מאי כי מת אתה ולא תחיה מת אתה בעולם הזה ולא תחיה לעולם הבא

אמר ליה מאי כולי האי אמר ליה משום דלא עסקת בפריה ורביה א"ל משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו

א"ל בהדי כבשי דרחמנא למה לך מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד

אמר ליה השתא הב לי ברתך אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי מנאי בנין דמעלו א"ל כבר נגזרה עליך גזירה א"ל בן אמוץ כלה נבואתך וצא

כך מקובלני מבית אבי אבא אפי' חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים

אתמר נמי רבי יוחנן ורבי (אליעזר) דאמרי תרוייהו אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים שנא' (איוב יג, טו) הן יקטלני לו איחל

Every chapter that was particularly dear to David he commenced with 'Happy' and terminated with 'Happy'.  He began with 'Happy', as it is written, 'Happy is the man', and he terminated with 'Happy', as it is written, 'happy are all they that take refuge in Him'. There were once some highwaymen  in the neighbourhood of R. Meir who caused him a great deal of trouble. R. Meir accordingly prayed that they should die. His wife Beruria  said to him: How do you make out [that such a prayer should be permitted]? Because it is written Let hatta'im cease? Is it written hot'im?  It is written hatta'im!  Further, look at the end of the verse: and let the wicked men be no more. Since the sins will cease, there will be no more wicked men! Rather pray for them that they should repent, and there will be no more wicked. He did pray for them, and they repented. A certain Min  said to Beruria: it is written: Sing, O barren, thou that didst not bear.  Because she did not bear is she to sing? She replied to him: You fool! Look at the end of the verse, where it is written, For the children of the desolate shall be more than the children of the married wife, saith the Lord.  But what then is the meaning of 'a barren that did not bear'? Sing, O community of Israel, who resemblest a barren woman, for not having born children like you for Gehenna. A certain Min said to R. Abbahu: It is written: A Psalm of David when he fled from Absalom his son.  And it is also written, A mihtam of David when he fled from Saul in the cave.  Which event happened first? Did not the event of Saul happen first? Then let him write it first? He replied to him: For you who do not derive interpretations from juxtaposition, there is a difficulty, but for us who do derive interpretations from juxtaposition there is no difficulty. For R. Johanan said: How do we know from the Torah that juxtaposition counts? Because it says, They are joined  for ever and ever, they are done in truth and uprightness.  Why is the chapter of Absalom juxtaposed to the chapter of Gog and Magog?  So that if one should say to you, is it possible that a slave should rebel against his master,  you can reply to him: Is it possible that a son should rebel against his father? Yet this happened; and so this too [will happen]. R. Johanan said in the name of R. Simeon b. Yohai: What is the meaning of the verse, She openeth her mouth with wisdom, and the law of kindness is on her tongue?  To whom was Solomon alluding in this verse? He was alluding only to his father David who dwelt in five worlds and composed a psalm [for each of them]. He abode in his mother's womb, and broke into song, as it says, Bless the Lord, O my soul, and all my inwards  bless His holy name.  He came out into the open air and looked upon the stars and constellations and broke into song, as it says, Bless the Lord, ye angels of His, ye mighty in strength that fulfil His word, hearkening unto the voice of His word. Bless the Lord, all ye His hosts  etc. He sucked from his mother's bosom and looked on her breasts and broke into song, as it says, Bless the Lord, O my soul, and forget not all His benefits.  What means 'all His benefits'? — R. Abbahu said: That He placed her breasts at the source of understanding.  For what reason is this? — Rab Judah said: So that he should not look upon the place of shame; R. Mattena said: So that he should not suck from a place that is foul. He saw the downfall of the wicked and broke into song, as it says, Let sinners cease out of the earth and let the wicked be no more. Bless the Lord, O my soul, Hallelujah.  He looked upon the day of death and broke into song, as it says, Bless the Lord, O my soul. O Lord my God, Thou art very great, Thou art clothed with glory and majesty.  How does this verse refer to the day of death? — Rabbah son of R. Shila said: We learn it from the end of the passage, where it is written: Thou hidest Thy face, they vanish, Thou withdrawest their breath, they perish etc. R. Shimi b. 'Ukba (others say, Mar 'Ukba) was often in the company of R. Simeon b. Pazzi, who  used to arrange aggadahs [and recite them] before R. Johanan. He  said to him: What is the meaning of the verse, Bless the Lord, O my soul, and all that is within me bless His holy name?  — He replied: Come and observe how the capacity of human beings falls short of the capacity of the Holy One, blessed be He. It is in the capacity of a human being to draw a figure on a wall, but he cannot invest it with breath and spirit, bowels and intestines. But the Holy One, blessed be He, is not so; He shapes one form in the midst of another, and invests it with breath and spirit, bowels and intestines. And that is what Hannah said: There is none holy as the Lord, for there is none beside Thee, neither is there any zur [rock] like our God.  What means, neither is there any zur like our God'? There is no artist [zayyar] like our God. What means, 'For there is none beside Thee'? R. Judah b. Menasiah said: Read not, There is none bilteka, but, There is none lebalotheka [to consume Thee]. For the nature of flesh and blood is not like that of the Holy One, blessed be He. It is the nature of flesh and blood to be outlived by its works, but the Holy One, blessed be He, outlives His works. He said to him:  What I meant to tell you is this: To whom did David refer in these five verses beginning with 'Bless the Lord, O my soul'? He was alluding only to the Holy One, blessed be He, and to the soul. Just as the Holy One, blessed be He, fills the whole world, so the soul fills the body. Just as the Holy One, blessed be He, sees, but is not seen, so the soul sees but is not itself seen. Just as the Holy One, blessed be He, feeds the whole world, so the soul feeds the whole body. Just as the Holy One, blessed be He, is pure, so the soul is pure. Just as the Holy One, blessed be He, abides in the innermost precincts, so the soul abides in the innermost precincts. Let that which has these five qualities come and praise Him who has these five qualities. R. Hamnuna said: What is the meaning of the verse, Who is as the wise man? And who knoweth the interpretation [pesher] of a thing?  Who is like the Holy One, blessed be He, who knew how to effect a reconciliation [pesharah] between two righteous men, Hezekiah and Isaiah? Hezekiah said: Let Isaiah come to me, for so we find that Elijah went to Ahab,  as it says, And Elijah went to show himself unto Ahab.  Isaiah said: Let Hezekiah come to me, for so we find that Jehoram son of Ahab went to Elisha.  What did the Holy One, blessed be He, do? He brought sufferings upon Hezekiah and then said to Isaiah, Go visit the sick. For so it says, In those days was Hezekiah sick unto death. And Isaiah the prophet, son of Amoz, came to him and said unto him, Thus saith the Lord, Set thy house in order, for thou shalt die and not live  etc. What is the meaning of 'thou shalt die and not live'? Thou shalt die in this world and not live in the world to come. He said to him: Why so bad? He replied: Because you did not try to have children. He said: The reason was because I saw by the holy spirit that the children issuing from me would not be virtuous. He said to him: What have you to do with the secrets of the All-Merciful? You should have done what you were commanded, and let the Holy One, blessed be He, do that which pleases Him. He said to him: Then give me now your daughter; perhaps through your merit and mine combined virtuous children will issue from me. He replied:  The doom has already been decreed. Said the other: Son of Amoz, finish your prophecy and go. This tradition I have from the house of my ancestor:  Even if a sharp sword rests upon a man's neck he should not desist from prayer.  This saying is also recorded in the names of R. Johanan and R. Eleazar: Even if a sharp sword rests on a man's neck, he should not desist from prayer, as it says, Though He slay me, yet will I trust in Him.