Berakhot — Daf 62b

תניא בן עזאי אומר על כל משכב שכב חוץ מן הקרקע על כל מושב שב חוץ מן הקורה אמר שמואל שינה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא יציאה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא

בר קפרא הוה מזבן מילי בדינרי עד דכפנת אכול עד דצחית שתי עד דרתחא קדרך שפוך קרנא קריא ברומי בר מזבין תאני תאני דאבוך זבין

אמר להו אביי לרבנן כי עייליתו בשבילי דמחוזא למיפק ביה בחקלא לא תחזו לא להך גיסא ולא להך גיסא דלמא יתבי נשי ולאו אורח ארעא לאסתכולי בהו

רב ספרא על לבית הכסא אתא רבי אבא נחר ליה אבבא אמר ליה ליעול מר בתר דנפק אמר ליה עד השתא לא עיילת לשעיר וגמרת לך מילי דשעיר לאו הכי תנן מדורה היתה שם ובית הכסא של כבוד וזה היה כבודו מצאו נעול בידוע שיש שם אדם מצאו פתוח בידוע שאין שם אדם אלמא לאו אורח ארעא הוא

והוא סבר מסוכן הוא דתניא רבן שמעון בן גמליאל אומר עמוד החוזר מביא את האדם לידי הדרוקן סילון החוזר מביא את האדם לידי ירקון

רבי אלעזר על לבית הכסא אתא ההוא פרסאה דחקיה קם ר' אלעזר ונפק אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה קרי עליה רבי אלעזר (ישעיהו מג, ד) ואתן אדם תחתיך אל תקרי אדם אלא אדום:

(שמואל א כד, יא) ואמר להרגך ותחס עליך

ואמר ואמרתי מיבעי ליה ותחס וחסתי מיבעי ליה אמר רבי אלעזר אמר לו דוד לשאול מן התורה בן הריגה אתה שהרי רודף אתה והתורה אמרה בא להרגך השכם להרגו אלא צניעות שהיתה בך היא חסה עליך

ומאי היא דכתיב (שמואל א כד, ד) ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו תנא גדר לפנים מן גדר ומערה לפנים ממערה להסך אמר ר' אלעזר מלמד שסכך עצמו כסוכה:

(שמואל א כד, ה) ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול בלט אמר ר' יוסי בר' חנינא כל המבזה את הבגדים סוף אינו נהנה מהם שנאמר (מלכים א א, א) והמלך דוד זקן בא בימים ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו:

(שמואל א כו, יט) אם ה' הסיתך בי ירח מנחה אמר רבי אלעזר אמר ליה הקב"ה לדוד מסית קרית לי הרי אני מכשילך בדבר שאפי' תינוקות של בית רבן יודעים אותו דכתיב (שמות ל, יב) כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו וגו' מיד (דברי הימים א כא, א) ויעמוד שטן על ישראל וכתיב (שמואל ב כד, א) ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל וכיון דמנינהו לא שקל מינייהו כופר דכתיב (שמואל ב כד, טו) ויתן ה' דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד

מאי עת מועד אמר שמואל סבא חתניה דרבי חנינא משמיה דרבי חנינא משעת שחיטת התמיד עד שעת זריקתו רבי יוחנן אמר עד חצות ממש:

(שמואל ב כד, טז) ויאמר למלאך המשחית בעם רב אמר רבי אלעזר אמר ליה הקב"ה למלאך טול לי רב שבהם שיש בו ליפרע מהם כמה חובות באותה שעה מת אבישי בן צרויה ששקול כרובה של סנהדרין:

(דברי הימים א כא, טו) ובהשחית ראה ה' וינחם מאי ראה

אמר רב ראה יעקב אבינו דכתיב (בראשית לב, ג) ויאמר יעקב כאשר ראם ושמואל אמר אפרו של יצחק ראה שנאמר (בראשית כב, ח) אלהים יראה לו השה

רבי יצחק נפחא אמר כסף כפורים ראה שנאמר (שמות ל, טז) ולקחת את כסף הכפורים מאת בני ישראל וגו' רבי יוחנן אמר בית המקדש ראה דכתיב (בראשית כב, יד) בהר ה' יראה

פליגי בה ר' יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני חד אמר כסף הכפורים ראה וחד אמר בית המקדש ראה ומסתברא כמאן דאמר בית המקדש ראה שנאמר (בראשית כב, יד) אשר יאמר היום בהר ה' יראה:

לא יכנס אדם להר הבית במקלו וכו': מאי קפנדריא אמר רבא קפנדריא כשמה ורב חנא בר אדא משמיה דרב סמא בריה דרב מרי אמר כמאן דאמר אינש אדמקיפנא אדרי איעול בהא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה הנכנס לבית הכנסת על מנת שלא לעשותו קפנדריא מותר לעשותו קפנדריא

רבי אבהו אמר אם היה שביל מעיקרו מותר אמר ר' חלבו אמר רב הונא הנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר לעשותו קפנדריא שנאמר (יחזקאל מו, ט) ובבא עם הארץ לפני ה' במועדים וגו':

ורקיקה מקל וחומר: אמר רב ביבי אמר ר' יהושע בן לוי כל הרוקק בהר הבית בזמן הזה כאילו רוקק בבת עינו שנאמר (מלכים א ט, ג) והיה עיני ולבי שם כל הימים

אמר רבא רקיקה בבית הכנסת שריא מידי דהוה אמנעל מה מנעל בהר הבית אסור בבית הכנסת מותר אף רקיקה בהר הבית הוא דאסור בבית הכנסת שרי

אמר ליה רב פפא לרבא ואמרי לה רבינא לרבא ואמרי לה רב אדא בר מתנא לרבא אדיליף ממנעל נילף מקפנדריא

אמר ליה תנא יליף ממנעל ואת אמרת מקפנדריא מאי היא דתניא לא יכנס אדם להר הבית לא במקלו שבידו ולא במנעלו שברגלו ולא במעות הצרורים לו בסדינו ובפונדתו מופשלת לאחוריו ולא יעשנה קפנדריא ורקיקה מקל וחומר ממנעל ומה מנעל שאין בו דרך בזיון אמרה תורה (שמות ג, ה) של נעליך מעל רגליך רקיקה שהיא דרך בזיון לא כל שכן

רבי יוסי בר יהודה אומר אינו צריך הרי הוא אומר (אסתר ד, ב) כי אין לבא אל שער המלך בלבוש שק והלא דברים קל וחומר ומה שק שאינו מאוס לפני בשר ודם כך רקיקה שהיא מאוסה לפני מלך מלכי המלכים לא כל שכן

אמר ליה אנא הכי קאמינא נימא הכא לחומרא והכא לחומרא

. It has been taught: Ben 'Azzai says: Lie on anything but not on the ground;  sit on anything but not on a beam. Samuel said: Sleep  at dawn is like a steel edge to iron; evacuation at dawn is like a steel edge to iron. Bar Kappara used to sell sayings for denarii. 'While thou art still hungry, eat; while thou art still thirsty, drink; while thy pot is still hot, empty it out.  When the horn is sounded in [the market of] Rome, do you, O son of the fig-seller, sell thy father's figs'.  Abaye said to the Rabbis: When you go through the lanes of Mahoza to get to the fields, do not look to this side or to that, for perhaps women  are sitting there, and it is not proper to gaze at them. R. Safra entered a privy. R. Abba came and cleared his throat at the entrance.  He said to him: Let the master enter. When he came out, he [R. Abba] said to him: You have not yet been turned into a satyr,  but you have learnt the manners of a satyr.  Have we not learnt as follows: There was a fire there,  and a superior privy. Its superiority lay in this: if one found it locked, he could be sure that someone was in there, but if he found it open, he could be sure that there was no one there. We see therefore, that it is not proper [for two to be in a privy].  He [R. Safra], however, was of opinion that it was dangerous [to keep him waiting], as it has been taught:  R. Simeon b. Gamaliel says: To keep back the fecal discharge causes dropsy; to keep back the urinary discharge causes jaundice. R. Eleazar once entered a privy, and a Persian  came and thrust him away. R. Eleazar got up and went out, and a serpent came and tore out the other's gut.  R. Eleazar applied to him the verse, Therefore will I give a man for thee.  Read not adam [a man] but edom [an Edomite]. And he bade to kill thee, but he spared thee.  'And he bade'! It should be, 'And I bade'!  'And he spared'! It should be, 'And I spared'! R. Eleazar said: David said to Saul: According to the law, you deserve to be slain, since you are a pursuer, and the Torah has said, If one comes to kill your rise and kill him first.  But the modesty which you have shown has caused you to be spared. What is this? As it is written: And he came to the fences  by the way, where was a cave; and Saul went in le-hasek [to cover his feet].  It has been taught: There was a fence within a fence, and a cave within a cave. R. Eleazar says: It [the word le-hasek] teaches that he covered himself like a booth [sukkah]. Then David arose and cut off the skirt of Saul's robe privily.  R. Jose son of R. Hanina said: Whoever treats garments contemptuously will in the end derive no benefit from them; for it says, Now King David was old and stricken in years; and they covered him with clothes, but he could get no heat. If it be the Lord that hath stirred thee up against me, let Him accept an offering.  R. Eleazar said: Said the Holy One blessed be He, to David: Thou callest me a 'stirrer-up'. Behold, I will make thee stumble over a thing which even school-children know, namely, that which is written, When thou takest the sum of the children of Israel according to their number, then shall they give every man a ransom for his soul into the Lord… [that there be no plague among them] etc.  Forthwith, Satan stood up against Israel;  and it is further written, He stirred up David against them saying, Go, number Israel.  And when he did number them, he took no ransom from them and it is written, So the Lord sent a pestilence upon Israel from the morning even to the time appointed.  What is meant by 'the time appointed'? Samuel the elder, the son-in-law of R. Hanina, answered in the name of R. Hanina: From the time of slaughtering the continual offering until the time of sprinkling the blood. R. Johanan said: Right up precisely to midday. And He said to the Angel that destroyed the people, It is enough  [rab]. R. Eleazar said: The Holy One, blessed be He, said to the Angel: Take a great man [rab] among them, through whose death many sins can be expiated for them.  At that time there died Abishai son of Zeruiah, who was [singly] equal in worth to the greater part of the Sanhedrin. And as he was about to destroy, the Lord beheld, and He repented Him.  What did He behold? — Rab said: He beheld Jacob our ancestor, as it is written, And Jacob said when he beheld them.  Samuel said: He beheld the ashes of [the ram of] Isaac, as it says, God will see  for Himself the lamb.  R. Isaac Nappaha said: He saw the money of the atonement, as it says, And thou shalt take the atonement money from the children of Israel, and it shall be a memorial  etc. R. Johanan said: He saw the Temple, as it is written, In the mount where the Lord is seen.  R. Jacob b. Iddi and R. Samuel b. Nahmani differed on the matter. One said that He saw the atonement money, the other that He saw the Temple. The more likely view is that of him who says that He saw the Temple, since it is written, As it will be said on that day, in the mount where the Lord is seen. A MAN SHOULD NOT ENTER THE TEMPLE MOUNT WITH HIS STAFF etc. What is the meaning of kappandaria? Raba said: A short cut, as its name implies.  R. Hanah b. Adda said in the name of R. Sama the son of R. Meri: It is as if a man said, instead of going round the blocks [makkifna adari], I will go in here. R. Nahman said in the name of Rabbah: If one enters a synagogue not intending to use it as a short cut, he may use it as a short cut. R. Abbahu said: If there was a path there originally,  it is permitted. R. Helbo said in the name of R. Huna: If one entered a synagogue to pray, he may use it as a short cut, as it says, But when the people of the land shall come before the Lord in the appointed seasons [he that entereth by the north gate shall go forth by the south gate, etc.]. AND SPITTING [ON IT IS FORBIDDEN] A FORTIORI. R. Bibi said in the name of R. Simeon b. Lakish: If one spits in these times  on the Temple mount, it is as if he spat into the pupil of His eye, since it says: And Mine eyes and My heart shall be there perpetually.  Raba said: It is permitted to expectorate in the synagogue, this being on the same footing as wearing a shoe. Just as wearing a shoe is forbidden on the Temple mount but permitted in the synagogue, so spitting is forbidden in the Temple mount but permitted in the synagogue. Said R. Papa to Raba — according to others, Rabina said to Raba, while others again report that R. Adda b. Mattena said it to Raba, Instead of learning the rule from the analogy of a shoe, why not learn it from that of a short cut?  — He replied: The Tanna derives it from a shoe, and you want to derive it from a short cut! What is this [reference]? As it has been taught: 'A man should not enter the Temple mount either with his staff in his hand or his shoe on his foot, or with his money tied up in his cloth, or with his money bag slung over his shoulder, and he should not make it a short cut, and spitting [on it is forbidden] a fortiori from the case of the shoe: seeing that regarding a shoe, the wearing of which does not show contempt, the Torah has said, Put off thy shoes from off thy feet,  must not the rule all the more apply to spitting, which does show contempt? R. Jose b. Judah said: This reasoning is not necessary. For see, it says, For none might enter within the king's gate clothed in sackcloth.  Now have we not here an argument a fortiori: if such is the case with sackcloth which is not in itself disgusting, and before an earthly king, how much more so with spitting which is in itself disgusting, and before the supreme King of Kings!'  He [R. Papa] replied to him [Raba]: What I mean is this. Let us be stringent in both cases,  and reason thus: