Berakhot — Daf 63a

ואימא הר הבית דאסור במנעל לילפא ממנעל אבל (ב"ה) דשרי במנעל אדיליף ממנעל ולהיתר נילף מקפנדריא ולאסור

אלא אמר רבא כי ביתו מה ביתו אקפנדריא קפיד אינש ארקיקה ומנעל לא קפיד אינש אף ב"ה קפנדריא הוא דאסור רקיקה ומנעל שרי:

כל חותמי ברכות שבמקדש וכו':

כל כך למה לפי שאין עונין אמן במקדש ומנין שאין עונין אמן במקדש שנאמר (נחמיה ט, ה) קומו ברכו את ה' אלהיכם מן העולם עד העולם ואומר (נחמיה ט, ה) ויברכו (את) שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה

יכול כל הברכות כולן תהא להן תהלה אחת ת"ל ומרומם על כל ברכה ותהלה על כל ברכה וברכה תן לו תהלה:

התקינו שיהא אדם שואל בשלום חברו וכו': מאי ואומר

וכי תימא בעז מדעתיה דנפשיה קאמר ת"ש (שופטים ו, יב) ה' עמך גבור החיל וכי תימא מלאך הוא דקאמר ליה לגדעון ת"ש (משלי כג, כב) אל תבוז כי זקנה אמך

ואומר (תהלים קיט, קכו) עת לעשות לה' הפרו תורתך אמר רבא האי קרא מרישיה לסיפיה מדריש מסיפיה לרישיה מדריש

מרישיה לסיפיה מדריש עת לעשות לה' מאי טעם משום הפרו תורתך מסיפיה לרישיה מדריש הפרו תורתך מ"ט משום עת לעשות לה'

תניא הלל הזקן אומר בשעת המכניסין פזר בשעת המפזרים כנס ואם ראית דור שהתורה חביבה עליו פזר שנאמר (משלי יא, כד) יש מפזר ונוסף עוד ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו כנס שנא' עת לעשות לה' הפרו תורתך

דרש בר קפרא זלת קבוץ קנה מינה באתר דלית גבר תמן הוי גבר אמר אביי ש"מ באתר דאית גבר תמן לא תהוי גבר

פשיטא לא נצרכה אלא בששניהם שוין

דרש בר קפרא איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה (משלי ג, ו) בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך אמר רבא אפילו לדבר עבירה

דרש בר קפרא לעולם ילמד אדם את בנו אומנות נקיה וקלה מה היא אמר רב חסדא מחטא דתלמיותא:

תניא ר' אומר לעולם אל ירבה אדם רעים בתוך ביתו שנא' (משלי יח, כד) איש רעים להתרועע

תניא ר' אומר אל ימנה אדם אפטרופוס בתוך ביתו שאלמלי לא מינה פוטיפר את יוסף אפטרופוס בתוך ביתו לא בא לאותו דבר

תניא ר' אומר למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין

אמר חזקיה בריה דר' פרנך אמר רבי יוחנן למה נסמכה פרשת סוטה לפרשת תרומות ומעשרות לומר לך כל שיש לו תרומות ומעשרות ואינו נותן לכהן סוף נצרך לכהן על ידי אשתו שנאמר (במדבר ה, י) ואיש את קדשיו לו יהיו וסמיך ליה איש איש כי תשטה אשתו וכתיב והביא האיש את אשתו וגו' ולא עוד אלא סוף שנצרך להן שנאמר ואיש את קדשיו לו יהיו

אמר רב נחמן בר יצחק ואם נתנן סוף מתעשר שנאמר (במדבר ה, י) איש אשר יתן לכהן לו יהיה לו יהיה ממון הרבה

א"ר הונא בר ברכיה משום רבי אלעזר הקפר כל המשתף שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו שנאמר (איוב כב, כה) והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך

ר' שמואל בר נחמני אמר פרנסתו מעופפת לו כצפור שנאמר וכסף תועפות לך

א"ר טבי א"ר יאשיה כל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה שנאמר (משלי כד, י) התרפית ביום צרה צר כחכה א"ר אמי בר מתנה אמר שמואל ואפילו מצוה אחת שנאמר התרפית מכל מקום

אמר רב ספרא ר' אבהו הוה משתעי כשירד חנינא בן אחי רבי יהושע לגולה היה מעבר שנים וקובע חדשים בחוצה לארץ

שגרו אחריו שני ת"ח רבי יוסי בן כיפר ובן בנו של זכריה בן קבוטל כיון שראה אותם אמר להם למה באתם אמרו ליה ללמוד תורה באנו הכריז [עליהם] אנשים הללו גדולי הדור הם ואבותיהם שמשו בבית המקדש כאותה ששנינו זכריה בן קבוטל אומר הרבה פעמים קריתי לפניו בספר דניאל

התחיל הוא מטמא והם מטהרים הוא אוסר והם מתירים הכריז עליהם אנשים הללו של שוא הם של תהו הם אמרו לו כבר בנית ואי אתה יכול לסתור כבר גדרת ואי אתה יכול לפרוץ

אמר להם מפני מה אני מטמא ואתם מטהרים אני אוסר ואתם מתירים אמרו לו מפני שאתה מעבר שנים וקובע חדשים בחו"ל

אמר להם והלא עקיבא בן יוסף היה מעבר שנים וקובע חדשים בחו"ל אמרו לו הנח רבי עקיבא שלא הניח כמותו בארץ ישראל א"ל אף אני לא הנחתי כמותי בא"י אמרו לו גדיים שהנחת נעשו תישים בעלי קרנים והם שגרונו אצלך וכן אמרו לנו לכו ואמרו לו בשמנו אם שומע מוטב ואם לאו יהא בנדוי

The rule [about spitting] for the Temple mount where the shoe is forbidden we may derive from the analogy of the shoe, but in the case of the synagogue where the shoe is permitted, instead of deriving the rule from the shoe and permitting it, let us rather derive it from the short cut and forbid it? — Rather, said Raba: [The synagogue is] on the same footing as a man's house. Just as a man objects to his house being made a short cut but does not object to the wearing of shoes or to spitting there, so in the case of the synagogue, the using it as a short cut is forbidden, but wearing the shoe and spitting in it is not forbidden. AT THE CONCLUSION OF THE BENEDICTIONS SAID IN THE TEMPLE [THEY USED TO SAY, FOR EVER etc.]. Why all this? — Because the Amen response is not given in the Sanctuary. And whence do we know that the Amen response was not made in the Sanctuary? — Because it says, Stand up and bless the Lord your God from everlasting to everlasting,  and it goes on, And let them say,  Blessed be Thy glorious name that is exalted above every  blessing and praise. I might think that one praise would suffice for all the blessings.  It therefore says, 'Above every blessing and praise', implying, for every blessing assign to Him praise. IT WAS LAID DOWN THAT GREETING SHOULD BE GIVEN IN [GOD'S] NAME etc. Why the further citation? — You might think that Boaz spoke thus on his own accord;  come and hear, therefore, [the other text] 'THE LORD IS WITH THEE, THOU MIGHTY MAN OF VALOUR'. You might still say that it was an angel who spoke thus to Gideon;  come and hear, therefore, the other text, 'DESPISE NOT THY MOTHER WHEN SHE IS OLD';  and it says, 'IT IS TIME TO WORK FOR THE LORD, THEY HAVE MADE VOID THY LAW.  Raba said: The first clause of this verse can be taken as explaining the second, and the second can be taken as explaining the first. 'The first clause may be taken as explaining the second', thus: It is time to work for the Lord.  Why? Because they have made void Thy law.'The second clause may be taken as explaining the first', thus: They have made void Thy law.  Why? Because it is time to work for the Lord. It was taught: Hillel the Elder said: When the scholars keep in [the teaching of] the Torah, do thou disseminate it,  and when they disseminate it do thou keep it in.  If thou seest a generation which is eager for the knowledge of the Torah, spread it abroad,  as it says, There is that scattereth and yet increaseth.  But if thou seest a generation which takes no interest in the Torah, keep it in to thyself, as it says, When it is time to work for the Lord,  they make void Thy law. Bar Kappara expounded: When goods are cheap, collect  [money] and buy. In a place where there is no man, there be a man. Abaye said: You may infer from this that in a place where there is a man [to teach the Torah], there you should not be a man. This is obvious? — It required to be stated for the case where the two are equal. Bar Kappara expounded: What short text is there upon which all the essential principles of the Torah depend? In all thy ways acknowledge Him and He will direct thy paths.  Raba remarked: Even for a matter of transgression.  Bar Kappara [further] expounded: A man should always teach his son a clean and not laborious trade. What, for example? R. Hisda said: Needle-stitching. It has been taught: Rabbi says, A man should not invite too many friends to his house, as it says, There are friends that one hath to his own hurt.  It has been taught: Rabbi says, A man should not appoint a steward over his house, for had not Potiphar appointed Joseph as steward over his house, he would not have fallen into such trouble as he did. It has been taught: Rabbi says, Why does the section of the Nazirite  follow immediately on that of the unfaithful wife?  To teach you that anyone who sees an unfaithful wife in her evil ways should completely abstain from wine. Hezekiah the son of R. Parnak said in the name of R. Johanan: Why does the section of the unfaithful wife follow immediately on one dealing with terumoth  and tithes?  To teach you that if one has terumoth and tithes and does not give them to the priest, in the end he will require the priest's services to deal with his wife. For so it says, Every man's hallowed things shall be his,  and immediately afterwards it says, If any man's wife go aside,  and later is it written, And the man shall bring his wife, etc.  Nay more, in the end he shall be in need of them,  as it says, 'Every man's hallowed things shall be his'.  R. Nahman b. Isaac said: If he does give, he will eventually become rich, as it says, Whatever a man giveth the priest, he shall have  — he shall have much wealth. R. Huna b. Berekiah said in the name of R. Eleazar ha-Kappar: Whoever associates the name of heaven with his suffering  will have his sustenance doubled, as it says, And the Almighty shall be in thy distress, and thou shalt have double silver.  R. Samuel b. Nahmani said: His sustenance shall fly to him like a bird, as it says, And silver shall fly to thee. R. Tabi said in the name of R. Josiah: Whoso is faint  in the study of the Torah will have no strength to stand in the day of trouble, as it says, If thou art faint [in the study of the Torah] in the day of adversity thy strength will be small.  R. Ammi b. Mattenah said in the name of Samuel: Even if only in the performance of a single precept, as it says, 'If thou faint', in any case. R. Safra said: R. Abbahu used to relate that when Hananiah the son of R. Joshua's brother went down to the Diaspora,  he began to intercalate the years and fix new moons outside Palestine. So they [the Beth din] sent after him two scholars, R. Jose b. Kippar and the grandson of R. Zechariah b. Kebutal. When he saw them, he said to them: Why have you come? — They replied: We have come to learn Torah [from you]. He thereupon proclaimed: These men are among the most eminent of the generation. They and their ancestors have ministered in the Sanctuary (as we have learnt: Zechariah b. Kebutal said: Several times I read to him  out of the book of Daniel). Soon they began to declare clean what he declared unclean and to permit what he forbade. Thereupon he proclaimed: These men are worthless, they are good for nothing. They said to him: You have already built and you cannot overthrow, you have made a fence and you cannot break it down.  He said to them: Why do you declare clean when I declare unclean, why do you permit when I forbid? — They replied: Because you intercalate years and fix new moons outside of Palestine. He said to them: Did not Akiba son of Joseph intercalate years and fix new moons outside of Palestine?  — They replied: Don't cite R. Akiba, who left not his equal in the Land of Israel. He said to them: I also left not my equal in the Land of Israel. They said to him: The kids which you left behind have become goats with horns, and they have sent us to you, bidding us, 'Go and tell him in our name. If he listens, well and good; if not, he will be excommunicated.