Berakhot — Daf 47b

(במדבר יח, כח) מכל מעשרותיכם תרימו ומה ראית האי אידגן והאי לא אידגן:

מעשר שני והקדש שנפדו: פשיטא הב"ע כגון שנתן את הקרן ולא נתן את החומש והא קמ"ל דאין חומש מעכב:

השמש שאכל כזית: פשיטא מהו דתימא שמש לא קבע קמ"ל:

והכותי מזמנין עליו: אמאי לא יהא אלא עם הארץ ותניא אין מזמנין על ע"ה

אביי אמר בכותי חבר רבא אמר אפילו תימא בכותי ע"ה והכא בע"ה דרבנן דפליגי עליה דר' מאיר עסקינן דתניא איזהו ע"ה כל שאינו אוכל חוליו בטהרה דברי ר"מ וחכמים אומרים כל שאינו מעשר פירותיו כראוי והני כותאי עשורי מעשרי כדחזי דבמאי דכתיב באורייתא מזהר זהירי דאמר מר כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישראל

ת"ר איזהו ע"ה כל שאינו קורא ק"ש ערבית ושחרית דברי ר' אליעזר רבי יהושע אומר כל שאינו מניח תפילין בן עזאי אומר כל שאין לו ציצית בבגדו ר' נתן אומר כל שאין מזוזה על פתחו ר' נתן בר יוסף אומר כל שיש לו בנים ואינו מגדלם לת"ת אחרים אומרים אפי' קרא ושנה ולא שמש ת"ח הרי זה ע"ה א"ר הונא הלכה כאחרים

רמי בר חמא לא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא דתני ספרא וספרי והלכתא כי נח נפשיה דרמי בר חמא אמר רבא לא נח נפשיה דרמי בר חמא אלא דלא אזמין ארב מנשיא בר תחליפא והתניא אחרים אומרים אפילו קרא ושנה ולא שמש ת"ח הרי זה ע"ה שאני רב מנשיא בר תחליפא דמשמע להו לרבנן ורמי בר חמא הוא דלא דק אבתריה ל"א דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו כצורבא מרבנן דמי:

אכל טבל ומעשר וכו': טבל פשיטא לא צריכא בטבל טבול מדרבנן ה"ד בעציץ שאינו נקוב:

מעשר ראשון כו': פשיטא לא צריכא כגון שהקדימו בכרי מהו דתימא כדאמר ליה רב פפא לאביי קמ"ל כדשני ליה:

מעשר שני וכו': פשיטא לא צריכא שנפדו ולא נפדו כהלכתן מעשר שני כגון שפדאו על גבי אסימון ורחמנא אמר (דברים יד, כה) וצרת הכסף בידך כסף שיש (לו) עליו צורה הקדש שחללו על גבי קרקע ולא פדאו בכסף ורחמנא אמר (ויקרא כז, יט) ונתן הכסף וקם לו:

והשמש שאכל פחות מכזית: פשיטא איידי דתנא רישא כזית תנא סיפא פחות מכזית:

והנכרי אין מזמנין עליו: פשיטא הכא במאי עסקינן בגר שמל ולא טבל דאמר רבי זירא א"ר יוחנן לעולם אינו גר עד שימול ויטבול וכמה דלא טבל נכרי הוא:

נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן: אמר רבי יוסי קטן המוטל בעריסה מזמנין עליו

והא תנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהם

הוא דאמר כרבי יהושע בן לוי דאמר ריב"ל אף על פי שאמרו קטן המוטל בעריסה אין מזמנין עליו אבל עושין אותו סניף לעשרה

ואמר ריב"ל תשעה ועבד מצטרפין מיתיבי מעשה ברבי אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה ושחרר עבדו והשלימו לעשרה שחרר אין לא שחרר לא תרי אצטריכו שחרר חד ונפיק בחד

והיכי עביד הכי והאמר רב יהודה כל המשחרר עבדו עובר בעשה שנאמר (ויקרא כה, מו) לעולם בהם תעבודו לדבר מצוה שאני מצוה הבאה בעבירה היא מצוה דרבים שאני

ואמר ריב"ל לעולם ישכים אדם לבית הכנסת כדי שיזכה וימנה עם עשרה הראשונים שאפילו מאה באים אחריו קבל עליו שכר כולם שכר כולם סלקא דעתך אלא אימא נותנין לו שכר כנגד כולם

אמר רב הונא תשעה וארון מצטרפין א"ל רב נחמן וארון גברא הוא אלא אמר רב הונא תשעה נראין כעשרה מצטרפין אמרי לה כי מכנפי ואמרי לה כי מבדרי

אמר רבי אמי שנים ושבת מצטרפין אמר ליה רב נחמן ושבת גברא הוא אלא אמר רבי אמי שני תלמידי חכמים המחדדין זה את זה בהלכה מצטרפין מחוי רב חסדא כגון אנא ורב ששת מחוי רב ששת כגון אנא ורב חסדא

א"ר יוחנן קטן פורח מזמנין עליו תנ"ה קטן שהביא שתי שערות מזמנין עליו ושלא הביא שתי שערות אין מזמנין עליו ואין מדקדקין בקטן הא גופא קשיא אמרת הביא שתי שערות אין לא הביא לא והדר תני אין מדקדקין בקטן לאתויי מאי לאו

Out of all your tithes ye shall offer.  But still what reason have you [for including corn in the ear and not grain]? — One has been turned into corn the other has not. SECOND TITHE OR FOOD BELONGING TO THE SANCTUARY THAT HAS BEEN REDEEMED. This is obvious! — We are dealing here with a case where, for instance, he has given the principal but not the additional fifth;  and he teaches us here that the fact that the fifth has not been given is no obstacle. OR IF AN ATTENDANT WHO HAS EATEN AS MUCH AS AN OLIVE etc. This is obvious! — You might object that the attendant does not sit through the meal.  This teaches, therefore, [that this is no objection]. A CUTHEAN MAY BE INCLUDED [IN THE THREE]. Why so? Wherein is he better than an 'am ha-arez, and it has been taught: An 'am ha-arez is not reckoned in for zimmun? — Abaye replied: It refers to a Cuthean who is a haber. Raba said: You may even take it to refer to a Cuthean who is an 'am ha-arez, the passage cited referring to an 'am ha-arez as defined by the Rabbis who join issue in this matter with R. Meir. For it has been taught: Who is an 'am ha-arez  Anyone who does not eat non-sacred food in ritual cleanness. So R. Meir. The Rabbis, however, say: Anyone who does not tithe his produce in the proper way. Now these cutheans do tithe their produce in the proper way, since they are very scrupulous about any injunction written in the Torah; for a Master has said: Whenever the Cutheans have adopted a mizwah, they are much more particular with it than the Jews. Our Rabbis taught: Who is an 'am ha-arez  Anyone who does not recite the Shema' evening and morning. This is the view of R. Eliezer. R. Joshua says: Anyone who does not put on tefillin. Ben 'Azzai says: Anyone who has not a fringe on his garment. R. Nathan says: Anyone who has not a mezuzah on his door. R. Nathan b. Joseph says: Anyone who has sons and does not bring them up to the study of the Torah. Others say: Even if one has learnt Scripture and Mishnah, if he has not ministered to the disciples of the wise,  he is an 'am ha-arez. R. Huna said: The halachah is as laid down by 'Others'. Rami b. Hama refused to count to zimmun R. Menashiah b. Tahalifa who could repeat Sifra,  Sifre,  and halachah. When Rami b. Hama died, Raba said: Rami b. Hama died only because he would not count R. Menashiah b. Tahalifa for zimmun. But it has been taught: Others say that even if one has learnt Scripture and Mishnah but has not ministered to the disciples of the wise, he is an 'am ha-arez? — R. Menashiah b. Tahalifa was different because he used to minister to the Rabbis, and it was Rami b. Hama who did not make proper inquiries about him. According to another version, he used to hear discussions from the mouth of the Rabbis and commit them to memory. and he was therefore like a Rabbinical scholar. ONE WHO HAS EATEN TEBEL AND FIRST TITHE etc. In the case of tebel this is obvious! — It required to be stated for the case of that which is tebel only by the ordinance of the Rabbis. What for instance? Food grown in a pot without a hole in the bottom. FIRST TITHE etc. This is obvious! — It required to be stated for the case where [the Levite] anticipated [the priest] at the heap. You might think that the law is as indicated by R. Papa's question to Abaye;  this teaches that it is as indicated by the latter's answer. SECOND TITHE etc. This is obvious! — It is required for the case in which the tithe etc., has been redeemed, but not properly redeemed. Second tithe, for instance, if it has been redeemed for bar silver,  since the All-Merciful said; Thou shalt bind up [we-zarta] the silver in thy hands,  implying, silver on which a form [zurah] is stamped. As to FOOD BELONGING TO THE SANCTUARY, if for instance it has been rendered profane for its equivalent in land but has not been redeemed for money, whereas the All Merciful laid down, He shall give the money and it shall be assured unto him. OR THE ATTENDANT WHO HAS EATEN LESS THAN AN OLIVE. This is obvious! — Since the first clause states the rule for the quantity of an olive, the second clause states it for less than an olive. A GENTILE MAY NOT BE COUNTED. This is obvious! — We are dealing here with the case of a proselyte who has been circumcised but has not yet made ablution. For R. Zera said in the name of R. Johanan: One does not become a proselyte until he has been circumcised and has performed ablution; and so long as he has not performed ablution he is a gentile. WOMEN SLAVES AND CHILDREN ARE NOT COUNTED [IN THE THREE]. R. Jose said: An infant in the cradle may be counted for zimmun. But we have learnt: WOMEN SLAVES AND CHILDREN MAY NOT BE COUNTED? — He adopts the view of R. Joshua b. Levi. For R. Joshua b. Levi said: Although it was laid down that an infant in a cradle cannot be counted for zimmun, yet he can be counted to make up ten. R. Joshua b. Levi also said: Nine and a slave may be joined [to make up ten]. The following was cited in objection: Once R. Eliezer entered a synagogue and not finding there ten he liberated his slave and used him to complete the ten. This was because he liberated him, otherwise he could not have done so? — He really required two, and he liberated one and one he used to make up the ten. But how could he act so seeing that Rab Judah has said: If one liberates his slave he transgresses a positive precept, since it says, they shall be your bondmen for ever?  — If it is for a religious purpose. It is different. But this is a religious act which is carried out by means of a transgression? — A religious act which affects a whole company  is different. R. Joshua b. Levi also said: A man should always rise early to go to synagogue so that he may have the merit of being counted in the first ten; since if even a hundred come after him he receives the reward of all of them. 'The reward of all of them', say you? — Say rather: He is given a reward equal to that of all of them. R. Huna said: Nine and the Ark join together [to be counted as ten]. Said R. Nahman to him: Is the Ark a man? I mean, said R. Huna, that when nine look like ten, they may be joined together. Some say [this means] when they are all close together,  others say when they are scattered. R. Ammi said: Two and the Sabbath may be joined together. Said R. Nahman to him: Is the Sabbath a man? What R. Ammi really said was that two scholars who sharpen one another in the knowledge of the halachah may count as three [for zimmun].  R. Hisda gave an example: For instance, I and R. Shesheth. R. Shesheth gave an example: For instance, I and R. Hisda. R. Johanan said: A boy [who has reached puberty] before his years  may be counted for zimmun. It has been taught similarly: A boy who has grown two hairs may be counted for zimmun, but if he has not grown two hairs he may not be counted; and we are not particular about a boy. Now this seems to contain a contradiction. You first say that if he has grown two hairs he may count and if not he may not, and then you say, We are not particular with a boy. What case does this include? Is it not