Berakhot — Daf 42b

בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו אחר המזון אחד מברך לכולם והוא אומר על המוגמר ואע"פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר סעודה:

גמ׳ אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו אלא בשבתות וימים טובים הואיל ואדם קובע סעודתו על היין אבל בשאר ימות השנה מברך על כל כוס וכוס

אתמר נמי אמר רבה בר מרי א"ר יהושע בן לוי לא שנו אלא בשבתות וימים טובים ובשעה שאדם יוצא מבית המרחץ ובשעת הקזת דם הואיל ואדם קובע סעודתו על היין אבל בשאר ימות השנה מברך על כל כוס וכוס

רבה בר מרי איקלע לבי רבא בחול חזייה דבריך לפני המזון והדר בריך לאחר המזון א"ל יישר וכן אמר ריב"ל

רב יצחק בר יוסף איקלע לבי אביי בי"ט חזייה דבריך אכל כסא וכסא א"ל לא סבר לה מר להא דריב"ל א"ל נמלך אנא

איבעיא להו בא להם יין בתוך המזון מהו שיפטור את היין שלאחר המזון אם תימצי לומר ברך על היין שלפני המזון פוטר את היין שלאחר המזון משום דזה לשתות וזה לשתות אבל הכא דזה לשתות וזה לשרות לא או דילמא לא שנא

רב אמר פוטר ורב כהנא אמר אינו פוטר רב נחמן אמר פוטר ורב ששת אמר אינו פוטר רב הונא ורב יהודה וכל תלמידי דרב אמרי אינו פוטר איתיביה רבא לרב נחמן בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו לאחר המזון אחד מברך לכולם א"ל הכי קאמר אם לא בא להם יין בתוך המזון אלא לאחר המזון אחד מברך לכולם:

ברך על הפת פטר את הפרפרת על הפרפרת לא פטר את הפת ב"ש אומרים אף לא מעשה קדרה:

איבעיא להו ב"ש ארישא פליגי או דילמא אסיפא פליגי דקאמר תנא קמא ברך על הפת פטר את הפרפרת וכ"ש מעשה קדרה ואתי ב"ש למימר לא מיבעיא פרפרת דלא פטרה להו פת אלא אפילו מעשה קדרה נמי לא פטרה או דילמא אסיפא פליגי דקתני ברך על הפרפרת לא פטר את הפת פת הוא דלא פטר אבל מעשה קדרה פטר ואתו ב"ש למימר ואפי' מעשה קדרה נמי לא פטר

תיקו:

היו יושבין כל אחד ואחד כו': הסבו אין לא הסבו לא ורמינהו עשרה שהיו הולכים בדרך אע"פ שכולם אוכלים מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו לאכול אע"פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולם קתני ישבו אע"פ שלא הסבו

אמר רב נחמן בר יצחק כגון דאמרי ניזיל וניכול לחמא בדוך פלן

כי נח נפשיה דרב אזלו תלמידיו בתריה כי הדרי אמרי ניזיל וניכול לחמא אנהר דנק בתר דכרכי יתבי וקא מיבעיא להו הסבו דוקא תנן אבל ישבו לא או דילמא כיון דאמרי ניזיל וניכול ריפתא בדוכתא פלניתא כי הסבו דמי לא הוה בידייהו

קם רב אדא בר אהבה

IF WINE IS BROUGHT TO THEM IN THE COURSE OF THE MEAL, EACH ONE SAYS A BENEDICTION FOR HIMSELF; IF AFTER THE MEAL, ONE SAYS IT FOR ALL. THE SAME ONE SAYS [THE BENEDICTION] OVER THE PERFUME,  ALTHOUGH THE PERFUME IS NOT BROUGHT IN TILL AFTER THE MEAL. GEMARA. Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Johanan: This  was meant to apply only to Sabbaths and festivals, because then a man makes wine an essential part of his meal.  On others days of the year, however, a blessing is said over each cup,  it has also been reported: Rabbah b. Mari said in the name of R. Joshua b. Levi: This was meant to apply only to Sabbaths and festivals, and to meals taken when a man leaves the bath or after bloodletting, because on such occasions a man makes wine an essential part of the meal. On other days of the year, however, a blessing is said over each cup. Rabbah b. Mari was once at the house of Raba on a weekday. He saw him say a blessing [over the wine taken] before the meal and again after the meal. He said to him: 'Well done; and so said R. Joshua b. Levi!' R. Isaac b. Joseph visited Abaye on a festival, and saw him say a blessing over each cup. He said to him: Does your honour not hold with the rule laid down by R. Joshua b. Levi? — He replied: I have just changed my mind. A question was asked: If wine was brought round in the course of the meal [but not before], can a blessing over it serve for the wine taken after the meal as well? Should you cite the ruling that A BLESSING SAID OVER THE WINE TAKEN BEFORE THE MEAL SERVES FOR WINE TAKEN AFTER THE MEAL, this may be because both are [drunk] for the sake of drinking. Here, however, where one cup is for steeping [the food in] and the other for drinking. shall I say that this is not the rule, or perhaps it makes no difference? — Rab replied that it does serve; R. Kahana that it does not; R. Nahman held that it does serve; R. Shesheth that it does not serve. R. Huna and Rab Judah and all the disciples of Rab held that it does not serve. Raba raised an objection to R. Nahman: IF WINE IS BROUGHT TO THEM IN THE COURSE OF THE MEAL, EACH ONE SAYS A BLESSING FOR HIMSELF; IF AFTER THE MEAL, ONE SAYS IT FOR ALL.  — He replied: The meaning is this: If no wine was brought in during the course of the meal but only after the meal, one says the blessing on behalf of all. A BLESSING OVER BREAD SERVES FOR THE SWEETS, BUT A BLESSING OVER THE HORS D'OEUVRES DOES NOT SERVE FOR THE BREAD. BETH SHAMMAI SAY: NEITHER [DOES IT SERVE] FOR A COOKED DISH. The question was asked: Do Beth Shammai differ with regard to the first part of the statement or the second part? [Do we understand] that the First Tanna said that A BLESSING OVER BREAD SERVES FOR THE SWEETS and a fortiori for cooked dishes, and Beth Shammai on the contrary maintained that not merely does the blessing over bread not suffice for the sweets but it does not serve even for the cooked dishes; or are we perhaps to understand that they differ as to the second half of the statement, that A BLESSING OVER THE HORS D'OEUVRES DOES NOT SERVE FOR THE BREAD, which implies that it does not indeed serve for bread but it does serve for cooked dishes, and Beth Shammai on the contrary maintain that it does not serve even for cooked dishes? — This is left undecided. IF [THEY] ARE SITTING UPRIGHT, EACH ONE etc. If they are reclining he may, if not he may not. With this was contrasted the following: If ten persons were travelling on the road, even though all eat of one loaf, each one says grace for himself; but if they sat down to eat, even though each one eats of his own loaf, one may say grace on behalf of all. It says here, 'sat', which implies, although they did not recline? — R. Nahman b. Isaac replied: This is the case if for instance, they say: Let us go and eat bread in such and such a place. When Rab died, his disciples followed his bier. When they returned  they said, Let us go and eat a meal by the river Danak.  After they had eaten, they sat and discussed the question: When we learnt 'reclining', is it to be taken strictly, as excluding sitting, or perhaps, when they say, Let us go and eat bread in such and such a place, it is as good as reclining? They could not find the answer. R. Adda b. Ahabah rose