Berakhot — Daf 43a

אהדר קרעיה לאחוריה וקרע קריעה אחרינא אמר נח נפשיה דרב וברכת מזונא לא גמרינן עד דאתא ההוא סבא רמא להו מתניתין אברייתא ושני להו כיון דאמרי ניזיל וניכול לחמא בדוך פלן כהסבו דמי:

הסבו אחד מברך: אמר רב לא שנו אלא פת דבעי הסבה אבל יין לא בעי הסבה ור' יוחנן אמר אפילו יין נמי בעי הסבה

איכא דאמרי אמר רב לא שנו אלא פת דמהניא ליה הסבה אבל יין לא מהניא ליה הסבה ורבי יוחנן אמר אפילו יין נמי מהניא ליה הסבה

מיתיבי כיצד סדר הסבה אורחין נכנסין ויושבין על גבי ספסלין ועל גבי קתדראות עד שיכנסו כולם הביאו להם מים כל אחד ואחד נוטל ידו אחת בא להם יין כל אחד ואחד מברך לעצמו עלו והסבו ובא להם מים אף על פי שכל אחד ואחד נטל ידו אחת חוזר ונוטל שתי ידיו בא להם יין אף על פי שכל אחד ואחד ברך לעצמו אחד מברך לכולם

להאיך לישנא דאמר רב לא שנו אלא פת דבעי הסבה אבל יין לא בעי הסבה קשיא רישא

שאני אורחין דדעתייהו למיעקר

ולהאיך לישנא דאמר רב לא שנו אלא פת דמהניא ליה הסבה אבל יין לא מהניא ליה הסבה קשיא סיפא

שאני התם דמגו דקא מהניא ליה הסבה לפת מהניא ליה הסבה ליין:

בא להם יין בתוך המזון: שאלו את בן זומא מפני מה אמרו בא להם יין בתוך המזון כל אחד ואחד מברך לעצמו לאחר המזון אחד מברך לכולם אמר להם הואיל ואין בית הבליעה פנוי:

והוא אומר על המוגמר כו': מדקתני והוא אומר על המוגמר מכלל דאיכא עדיף מיניה ואמאי

הואיל והוא נטל ידיו תחלה באחרונה

מסייע ליה לרב דאמר רב חייא בר אשי אמר רב הנוטל ידיו תחלה באחרונה הוא מזומן לברכה רב ורבי חייא הוו יתבי קמיה דרבי בסעודתא א"ל רבי לרב קום משי ידך חזייה דהוה מרתת אמר ליה רבי חייא בר פחתי עיין בברכת מזונא קאמר לך:

אמר רבי זירא אמר רבא בר ירמיה מאימתי מברכין על הריח משתעלה תמרתו א"ל רבי זירא לרבא בר ירמיה והא לא קא ארח אמר ליה ולטעמיך המוציא לחם מן הארץ דמברך והא לא אכל אלא דעתיה למיכל הכא נמי דעתיה לארוחי

אמר רבי חייא בריה דאבא בר נחמני אמר רב חסדא אמר רב ואמרי לה אמר רב חסדא אמר זעירי כל המוגמרות מברכין עליהן בורא עצי בשמים חוץ ממושק שמן חיה הוא שמברכין עליו בורא מיני בשמים

מיתיבי אין מברכין בורא עצי בשמים אלא על אפרסמון של בית רבי ועל אפרסמון של בית קיסר ועל ההדס שבכל מקום

תיובתא

אמר ליה רב חסדא לרב יצחק האי משחא דאפרסמון מאי מברכין עלויה א"ל הכי אמר רב יהודה בורא שמן ארצנו א"ל בר מיניה דר' יהודה דחביבא ליה ארץ ישראל לכולי עלמא מאי

א"ל הכי אמר רבי יוחנן בורא שמן ערב

אמר ר' אדא בר אהבה האי כשרתא מברכין עלויה בורא עצי בשמים אבל משחא כבישא לא ורב כהנא אמר אפילו משחא כבישא אבל משחא טחינא לא נהרדעי אמרי אפי' משחא טחינא

and turned the rent in his garment  from front to back and made another rent, saying, Rab is dead, and we have not learnt the rules about grace after meals! At length an old man came and pointed out the contradiction between the Mishnah and the Baraitha, and solved it by saying, Once they have said, Let us go and eat bread in such and such a place, it is as if they were reclining. IF THEY HAVE RECLINED, ONE SAYS GRACE: Rab said: The rule is that only bread requires reclining, but wine does not require reclining.  R. Johanan, however, says that wine also requires reclining. Some report thus: Rab said, This applies only to bread, for which reclining is of effect,  but for wine reclining is not of effect. R. Johanan, however, says that for wine also reclining is of effect. The following was cited in objection [to Rab]: 'What is the procedure for reclining? The guests  enter and sit on stools and chairs till they are all assembled. When water is brought, each one washes one hand.  When wine is brought, each one says a blessing for himself. When they go up [on to the couches] and recline, and water is brought to them, although each one of them has already washed one hand, he now again washes both hands. When wine is brought to them, although each one has said a blessing for himself, one now says a blessing on behalf of all.  Now according to the version which makes Rab say that 'this applies only to bread which requires reclining, but wine does not require reclining'. there is a contradiction between his view and the first part of this statement?  — Guests are different, since they intend to shift their place.  According to the version which makes Rab say that this applies only to bread for which reclining is of effect, but for wine reclining is of no effect, there is a contradiction with the second part?  — The case is different there because, since reclining is of effect for bread, it is also of effect for wine. Ben Zoma was asked: Why was it laid down that if wine is brought in the course of the meal, each one says a blessing for himself, but if after the meal, one may say a blessing for all? He replied: Because [during meals] the gullet is not empty. THE SAME ONE SAYS [THE BENEDICTION] OVER THE PERFUME. Since it says, THE SAME ONE SAYS [THE BENEDICTION] OVER THE PERFUME, we may infer that there is present someone superior to him. Why then does he say it? — Because he washed his hands first [after the meal]. This supports Rab; for R. Hiyya b. Ashi said in the name of Rab: The one who first washes his hands [after the meal] can claim the right  to say grace. Rab and R. Hiyya were once sitting before Rabbi at dinner. Rabbi said to Rab: Get up and wash your hands. He [R. Hiyya] saw him trembling.  Said R. Hiyya to him: Son of Princes!  He is telling you to think over the grace after meals. R. Zera said in the name of Raba b. Jeremiah: When do they say the blessing over the perfume? As soon as the smoke column ascends. Said R. Zera to Raba b. Jeremiah: But he has not yet smelt it! He replied: According to your reasoning, when one says 'Who brings forth bread from the earth', he has not yet eaten! But [he says it because] it is his intention to eat. So here, it is his intention to smell. R. Hiyya the son of Abba b. Nahmani said in the name of R. Hisda reporting Rab — according to others, R. Hisda said in the name of Ze'iri: Over all incense-perfumes the blessing is 'who createst fragrant woods', except over musk, which comes from a living creature and the blessing is, 'who createst various kinds of spices'. An objection was raised: The benediction 'who createst fragrant woods' is said only over the balsam-trees of the household of Rabbi and the balsam-trees of Caesar's household and over myrtle everywhere!  — This is a refutation. R. Hisda said to R. Isaac: What blessing is said over this balsam-oil? — He replied: Thus said Rab Judah: 'Who createst the oil of our land',  He then said to him: Leaving out Rab Judah, who dotes on the Land of Israel, what do ordinary people say? — He replied: Thus said R. Johanan: 'Who createst pleasant oil'. R. Adda b. Ahabah said: Over costum the blessing is, 'Who createst fragrant woods', but not over oil in which it is steeped. R. Kahana, however, says: Even over oil in which it is steeped, but not over oil in which it has been ground. The Nehardeans say: Even over oil in which it has been ground.