Berakhot — Daf 41a

בשלמא למ"ד תמרי דזיקא היינו דהכא קרי לה נובלות סתמא והתם קרי לה תמרה אלא למ"ד בושלי כמרא ניתני אידי ואידי נובלות תמרה או אידי ואידי נובלות סתמא קשיא:

היו לפניו מינין הרבה כו': אמר עולא מחלוקת בשברכותיהן שוות דרבי יהודה סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי מין חביב עדיף אבל בשאין ברכותיהן שוות ד"ה מברך על זה וחוזר ומברך על זה

מיתיבי היו לפניו צנון וזית מברך על הצנון ופוטר את הזית הב"ע כשהצנון עיקר

אי הכי אימא סיפא ר' יהודה אומר מברך על הזית שהזית ממין שבעה לית ליה לר' יהודה הא דתנן כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה וכי תימא ה"נ דלית ליה והתניא רבי יהודה אומר אם מחמת צנון בא הזית מברך על הצנון ופוטר את הזית

לעולם בצנון עיקר עסקינן וכי פליגי רבי יהודה ורבנן במילתא אחריתי פליגי וחסורי מחסרא והכי קתני היו לפניו צנון וזית מברך על הצנון ופוטר את הזית בד"א כשהצנון עיקר אבל אין הצנון עיקר ד"ה מברך על זה וחוזר ומברך על זה ושני מינין בעלמא שברכותיהן שוות מברך על איזה מהן שירצה רבי יהודה אומר מברך על הזית שהזית ממין שבעה

פליגי בה רבי אמי ורבי יצחק נפחא חד אמר מחלוקת בשברכותיהן שוות דרבי יהודה סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי מין חביב עדיף אבל בשאין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה וחד אמר אף בשאין ברכותיהן שוות נמי מחלוקת

בשלמא למאן דאמר בשברכותיהן שוות מחלוקת שפיר אלא למאן דאמר בשאין ברכותיהן שוות פליגי במאי פליגי א"ר ירמיה להקדים

דאמר רב יוסף ואיתימא רבי יצחק כל המוקדם בפסוק זה מוקדם לברכה שנאמר (דברים ח, ח) ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש

ופליגא דרבי חנן דא"ר חנן כל הפסוק כולו לשיעורין נאמר

חטה דתנן הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתפיו וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והן טמאין מיד היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעותיו הוא טמא מיד והן טהורין עד שישהא בכדי אכילת פרס פת חטין ולא פת שעורין מיסב ואוכלן בלפתן

שעורה דתנן עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל

גפן כדי רביעית יין לנזיר תאנה כגרוגרת להוצאת שבת רמון כדתנן כל כלי בעלי בתים

The view of him who says that [they  are] dates blown down by the wind accords well with the fact that in one place  nobeloth simply  are spoken of and in the other  nobeloth of the date-palm. But on the view of him who says they  are fruit parched by the sun, in both places we should have nobeloth of the date-palm,  or in both places nobeloth simply, should we not?  — This is indeed a difficulty. IF ONE HAD SEVERAL VARIETIES BEFORE HIM etc. 'Ulla said: Opinions differ only in the case where the blessings [over the several varieties] are the same; in such a case R. Judah holds that belonging to the seven kinds is of more importance, while the Rabbis held that being better liked is of more importance. But where they have not all the same benediction, all agree that a blessing is to be said first on one variety  and then on another. An objection was raised: If radishes and olives are set before a person, he says a benediction over the radish, and this serves for the olive also! — With what case are we dealing here? When the radish is the main item.  If so, look at the next clause: R. Judah says that the benediction is said over the olive, because the olive is one of the seven species.  Now would not R. Judah accept the teaching which we have learnt: Whenever with one article of food another is taken as subsidiary to it, a blessing is said over the main article and this serves for the subsidiary one also?  And should you be disposed to maintain that in fact he does not accept it, has it not been taught: R. Judah said, If the olive is taken on account of the radish, a blessing is said for the radish and this serves for the olive? — In fact we are dealing with a case where the radish is the main item,  and the difference of opinion between R. Judah and the Rabbis is really over a different matter, and there is a lacuna in the text and it should read as follows: If radish and olives are set before a person, he says a benediction over the radish and this serves for the olive also. When is this the case? When the radish is the main item; but if the radish is not the main item, all agree that he says a blessing over one and then a blessing over the other. If there are two varieties of food  which have the same blessing, he says it over whichever he prefers. R. Judah, however, says that he says the blessing over the olive, since it is of the seven species. R. Ammi and R. Isaac Nappaha understood this differently. One said that the difference between R. Judah and the Rabbis arises when the blessings over the two kinds of food are the same, R. Judah holding that the fact of belonging to the seven kinds is more important, while the Rabbis held that the fact of being better liked was more important; but where the blessings are not the same, both agreed that a blessing is first said over one kind and then over the other. The other said that R. Judah and the Rabbis differ even when the blessings are not the same. Now accepting the view of him who says that the difference arises when the blessings are the same, we find no difficulty. But accepting the view that they differ also when the blessings are not the same, [we have to ask] on what ground do they differ?  — R. Jeremiah replied: They differ on the question of precedence. For R. Joseph. or as some say. R. Isaac, said: Whatever comes earlier in this verse has precedence in the matter of benediction, viz., A land of wheat and barley, and vine and fig-trees and pomegranates, a land of olive trees and honey. [In the exposition of this verse, R. Isaac] differs from R. Hanan. For R. Hanan said: The whole purpose of the verse was to mention things which serve as standards of measurements. 'Wheat', as we have learnt: If one enters a house stricken with leprosy with his garments on his shoulder and his sandals and his rings in his hands, both he and they become unclean immediately. If he is wearing his garments and his sandals and has his rings on his fingers, he is immediately unclean but they remain clean until he stays in the house long enough to eat a piece of wheat bread,  but not of barley bread, reclining and taking with it a relish.  'Barley', as we have learnt: A bone as large as a barleycorn renders unclean by touch and carrying, but it does not render a tent unclean.  'Vine', the measurement for a Nazirite  is a fourth [of a log] of wine.  'Figtree', a dried fig is the measurement of what may be taken out of the house on Sabbath. 'Pomegranates', as we have learnt: For utensils of a private person