Berakhot — Daf 40b

אבל היכא דכי שקלת ליה לפירי ליתיה לגווזא דהדר מפיק לא מברכינן עליה בורא פרי העץ אלא בפה"א:

ועל כולן אם אמר שהכל וכו': אתמר רב הונא אמר חוץ מן הפת ומן היין ורבי יוחנן אמר אפי' פת ויין

נימא כתנאי ראה פת ואמר כמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה יצא ראה תאנה ואמר כמה נאה תאנה זו ברוך המקום שבראה יצא דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו נימא רב הונא דאמר כר' יוסי ור' יוחנן דאמר כר' מאיר

אמר לך רב הונא אנא דאמרי אפי' לר' מאיר עד כאן לא קאמר ר' מאיר התם אלא היכא דקא מדכר שמיה דפת אבל היכא דלא קא מדכר שמיה דפת אפילו ר' מאיר מודה

ור' יוחנן אמר לך אנא דאמרי אפילו לרבי יוסי עד כאן לא קאמר ר' יוסי התם אלא משום דקאמר ברכה דלא תקינו רבנן אבל אמר שהכל נהיה בדברו דתקינו רבנן אפילו ר' יוסי מודה

בנימין רעיא כרך ריפתא ואמר בריך מריה דהאי פיתא אמר רב יצא והאמר רב כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה דאמר בריך רחמנא מריה דהאי פיתא

והא בעינן שלש ברכות מאי יצא דקאמר רב נמי יצא ידי ברכה ראשונה

מאי קמשמע לן אע"ג דאמרה בלשון חול

תנינא ואלו נאמרים בכל לשון פרשת סוטה וידוי מעשר וקריאת שמע ותפלה וברכת המזון אצטריך סד"א הני מילי דאמרה בלשון חול כי היכי דתקינו רבנן בלשון קדש אבל לא אמרה בלשון חול כי היכי דתקינו רבנן בלשון קדש אימא לא קמ"ל:

גופא אמר רב כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ורבי יוחנן אמר כל ברכה שאין בה מלכות אינה ברכה אמר אביי כוותיה דרב מסתברא דתניא (דברים כו, יג) לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי לא עברתי מלברכך ולא שכחתי מלהזכיר שמך עליו ואילו מלכות לא קתני

ור' יוחנן תני ולא שכחתי מלהזכיר שמך ומלכותך עליו:

מתני׳ ועל דבר שאין גדולו מן הארץ אומר שהכל נהיה בדברו על החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי אומר שהכל נהיה בדברו ר' יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו

היו לפניו מינין הרבה ר' יהודה אומר אם יש ביניהן מין שבעה עליו הוא מברך וחכ"א מברך על איזה מהן שירצה:

גמ׳ תנו רבנן על דבר שאין גדולו מן הארץ כגון בשר בהמות חיות ועופות ודגים אומר שהכל נהיה בדברו על החלב ועל הביצים ועל הגבינה אומר שהכל על הפת שעפשה ועל היין שהקרים ועל התבשיל שעבר צורתו אומר שהכל על המלח ועל הזמית ועל כמהין ופטריות אומר שהכל למימרא דכמהין ופטריות לאו גדולי קרקע נינהו והתניא הנודר מפירות הארץ אסור בפירות הארץ ומותר בכמהין ופטריות ואם אמר כל גדולי קרקע עלי אסור אף בכמהין ופטריות

אמר אביי מירבא רבו מארעא מינקי לא ינקי מארעא

והא על דבר שאין גדולו מן הארץ קתני תני על דבר שאין יונק מן הארץ:

ועל הנובלות: מאי נובלות ר' זירא ור' אילעא חד אמר בושלי כמרא וחד אמר תמרי דזיקא

תנן ר' יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו בשלמא למ"ד בושלי כמרא היינו דקרי ליה מין קללה אלא למאן דאמר תמרי דזיקא מאי מין קללה

אשארא

איכא דאמרי בשלמא למאן דאמר בושלי כמרא היינו דמברכינן עלייהו שהכל אלא למ"ד תמרי דזיקא שהכל בורא פרי העץ מבעי ליה לברוכי

אלא בנובלות סתמא כ"ע לא פליגי דבושלי כמרא נינהו כי פליגי בנובלות תמרה דתנן הקלין שבדמאי השיתין והרימין והעוזרדין בנות שוח ובנות שקמה וגופנין ונצפה ונובלות תמרה

שיתין אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מין תאנים רימין כנדי העוזרדין טולשי בנות שוח אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן תאיני חיורתא בנות שקמה אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן דובלי גופנין שילהי גופני נצפה פרחה נובלות תמרה ר' אילעא ור' זירא חד אמר בושלי כמרא וחד אמר תמרי דזיקא

בשלמא למ"ד בושלי כמרא היינו דקתני הקלין שבדמאי ספיקן הוא דפטור הא ודאן חייב אלא למאן דאמר תמרי דזיקא ודאן חייב הפקרא נינהו

הכא במאי עסקינן שעשאן גורן דא"ר יצחק א"ר יוחנן משום ר' אליעזר בן יעקב הלקט והשכחה והפאה שעשאן גורן הוקבעו למעשר

איכא דאמרי

, but in cases where if you take the fruit the stem does not remain to produce again, the benediction is not 'who createst the fruit of the tree' but 'who createst the fruit of the ground'. IF HE SAYS, BY 'WHOSE WORD ALL THINGS EXIST' etc. It has been stated: R. Huna said: Except over bread and wine.  R. Johanan, however, said: Even over bread and wine. May we say that the same difference of opinion is found between Tannaim? [For it was taught:] 'If a man sees a loaf of bread and says, What a fine loaf this is! Blessed be the Omnipresent that has created it! he has performed his obligation. If he sees a fig and says, What a fine fig this is! Blessed be the Omnipresent that has created it! he has performed his obligation. So R. Meir. R. Jose says: If one alters the formula laid down by the Sages in benedictions, he has not performed his obligation'. May we say that R. Huna concurs with R. Jose and R. Johanan with R. Meir? — R. Huna can reply to you: I can claim even R. Meir as a supporter of my view. For R. Meir went as far as he did in that case only because the bread is actually mentioned, but where the bread is not actually mentioned even R. Meir would admit [that the obligation is not fulfilled]. And R. Johanan can reply to you: I may claim R. Jose also as a supporter of my view. For R. Jose only went as far as he did in that case because he made a benediction which was not instituted by the Sages, but if he says, 'by whose word all things exist', which has been instituted by the Sages, even R. Jose would admit [that he has performed his obligation]. Benjamin the shepherd made a sandwich  and said, Blessed be the Master of this bread,  and Rab said that he had performed his obligation. But Rab has laid down that any benediction in which God's name is not mentioned is no benediction? — We must suppose he said, Blessed be the All-Merciful, the Master of this bread. But we require three blessings?  — What did Rab mean by saying that he had performed his obligation? He had performed the obligation of the first blessing. What does this tell us [that we did not already know]? That [he has performed his obligation] even if he says it in a secular language. But we have already learnt this: 'The following may be said in any language: the section of the Unfaithful wife,  the confession over tithe,  the recital of the Shema', and the Tefillah and grace after food?  — It required to be stated. For you might have thought that this is the case only if one says the grace in a secular language in the same form as was instituted by the Rabbis in the holy tongue, but if one does not say it in the secular language in the same form as was instituted by the Rabbis in the holy tongue, he has not performed his obligation. We are therefore told [that this is not so]. It was stated above: Rab said that any benediction in which the Divine Name is not mentioned is no benediction. R. Johanan, however, said: Any benediction in which [God's] Kingship is not mentioned is no benediction. Abaye said: The opinion of Rab is the more probable. For it has been taught: I have not transgressed any of Thy commandments, neither have I forgotten.  This means: 'I have not transgressed' so as not to bless Thee,  'neither have I forgotten' to mention Thy name therein. Of sovereignty, however, there is no mention here. R. Johanan, however, reads: 'Neither have I forgotten' to mention Thy name and Thy sovereignty therein. MISHNAH. OVER ANYTHING WHICH DOES NOT GROW FROM THE EARTH ONE SAYS: 'BY WHOSE WORD ALL THINGS EXIST'. OVER VINEGAR, NOBELOTH  AND LOCUSTS ONE SAYS, 'BY WHOSE WORD ALL THINGS EXIST'. R. JUDAH SAYS: OVER ANYTHING TO WHICH A KIND OF CURSE ATTACHES NO BENEDICTION IS SAID.  IF ONE HAS SEVERAL VARIETIES BEFORE HIM, R. JUDAH SAYS THAT IF THERE IS AMONG THEM SOMETHING OF THE SEVEN KINDS,  HE MAKES THE BLESSING OVER THAT, BUT THE SAGES SAY THAT HE MAY MAKE THE BLESSING OVER ANY KIND THAT HE PLEASES. GEMARA. Our Rabbis taught: Over anything which does not grow from the ground, such as the flesh of cattle, beasts and birds and fishes, one says 'by whose word all things were created'. Over milk, eggs and cheese one says, 'by whose word, etc.'. Over bread which has become mouldy and over wine on which a film has formed and cooked food which has become spoilt one says, 'by whose word'. Over salt and brine and morils and truffles one says, 'by whose word'. This would imply that morils and truffles do not grow from the ground. But has it not been taught: If one vows to abstain from fruit of the ground, he is forbidden to eat of fruit of the ground but is allowed to eat morils and truffles? If he said, I vow abstention from all that grows from the ground, he is forbidden to eat morils and truffles also?  — Abaye said: They do indeed spring up from the earth, but their sustenance is not derived  from the earth. But it says, 'over anything which grows from the earth'? — Read: Over anything which draws sustenance from the earth. OVER NOBELOTH. What are NOBELOTH? — R. Zera and R. El'a [gave different answers]. One said: fruit parched by the sun;  the other said: dates blown down by the wind. We have learnt: R. JUDAH SAYS: OVER ANYTHING TO WHICH A KIND OF CURSE ATTACHES NO BLESSING IS SAID. This accords with the view of the one who says that nobeloth are fruit parched by the sun, which can rightly be called something to which a curse attaches. But if we say they are dates blown down by the wind, what has 'a kind of curse' to do with them? — This expression relates to the other things [mentioned]. Some report as follows: On the view of him who says that they are fruit parched by the sun, it is quite right that we should say 'by whose word, etc.'; but according to the one who says that they are dates blown down by the wind, we should say, 'who createst the fruit of the tree'?  — The fact is that all are agreed that nobeloth in general are fruit parched by the sun. The difference arises over nobeloth of the date-palm, since we have learnt:  Things in regard to which the law of demai is not so strict  are shittin, rimin, 'uzradin, benoth shuah, benoth shikmah, gofnin, nizpah and the nobeloth of the date-palm. Shittin, according to Rabbah b. Bar Hanah reporting R. Johanan, are a kind of figs. Rimin are lote. 'Uzradin are crabapples. Benoth shuah, according to Rabbah b. Bar Hanah reporting R. Johanan, are white figs. Benoth shikmah, according to Rabbah b. Bar Hanah reporting R. Johanan, are sycamore figs. Gofnin are winter grapes. Nizpah is the caper-fruit. Nobeloth of the date-palm are explained differently by R. Zera and R. El'a. One says that they are fruit parched by the sun, the other that they are dates blown down by the wind. Now the view of him who says that they are fruit parched by the sun accords well with what it teaches [concerning them], 'things about which the law of demai is not so strict', and if there is a doubt about them, they are free from the obligation of tithe, which shows that if there is no doubt  they are subject to it. But on the view of him who says that they are dates blown down by the wind, must, in case of certainty, tithe be given from them? They are hefker!  — With what case are we dealing here? Where one made a store of them. For R. Isaac said in the name of R. Johanan reporting R. Eliezer b. Jacob: If [a poor man] has made a store of gleanings, forgotten sheaves and produce of the corner,  they are liable for tithe. Some report as follows: