Berakhot — Daf 40a

אמר רב טול ברוך טול ברוך אינו צריך לברך הבא מלח הבא לפתן צריך לברך ור' יוחנן אמר אפי' הביאו מלח הביאו לפתן נמי א"צ לברך גביל לתורי גביל לתורי צריך לברך ורב ששת אמר אפילו גביל לתורי נמי אינו צריך לברך דאמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו שנא' (דברים יא, טו) ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת:

אמר רבא בר שמואל משום רבי חייא אין הבוצע רשאי לבצוע עד שיביאו מלח או לפתן לפני כל אחד ואחד רבא בר שמואל אקלע לבי ריש גלותא אפיקו ליה ריפתא ובצע להדיא אמרו ליה הדר מר משמעתיה אמר להו לית דין צריך בשש:

ואמר רבא בר שמואל משום רבי חייא אין מי רגלים כלים אלא בישיבה אמר רב כהנא ובעפר תיחוח אפילו בעמידה ואי ליכא עפר תיחוח יעמוד במקום גבוה וישתין למקום מדרון:

ואמר רבא בר שמואל משמיה דר' חייא אחר כל אכילתך אכול מלח ואחר כל שתייתך שתה מים ואי אתה נזוק תניא נמי הכי אחר כל אכילתך אכול מלח ואחר כל שתייתך שתה מים ואי אתה נזוק תניא אידך אכל כל מאכל ולא אכל מלח שתה כל משקין ולא שתה מים ביום ידאג מן ריח הפה ובלילה ידאג מפני אסכרה:

ת"ר המקפה אכילתו במים אינו בא לידי חולי מעים וכמה אמר רב חסדא קיתון לפת

אמר רב מרי א"ר יוחנן הרגיל בעדשים אחת לשלשים יום מונע אסכרה מתוך ביתו אבל כל יומא לא מ"ט משום דקשה לריח הפה

ואמר רב מרי אמר רבי יוחנן הרגיל בחרדל אחת לשלשים יום מונע חלאים מתוך ביתו אבל כל יומא לא מ"ט משום דקשה לחולשא דלבא

אמר רב חייא בר אשי אמר רב הרגיל בדגים קטנים אינו בא לידי חולי מעים ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומרבין ומברין כל גופו של אדם

א"ר חמא ברבי חנינא הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב מיתיבי רשב"ג אומר קצח אחד מששים סמני המות הוא והישן למזרח גרנו דמו בראשו לא קשיא הא בריחו הא בטעמו אימיה דרבי ירמיה אפיא ליה ריפתא ומדבקא ליה ומקלפא ליה:

ר' יהודה אומר בורא מיני דשאים: א"ר זירא ואיתימא ר' חיננא בר פפא אין הלכה כרבי יהודה וא"ר זירא ואיתימא ר' חיננא בר פפא מ"ט דרבי יהודה אמר קרא (תהלים סח, כ) ברוך ה' יום יום וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו אלא לומר לך כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו הכא נמי כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו.

וא"ר זירא ואיתימא ר' חיננא בר פפא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם מדת בשר ודם כלי ריקן מחזיק מלא אינו מחזיק אבל הקב"ה אינו כן מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק שנאמר (שמות טו, כו) ויאמר אם שמוע תשמע אם שמוע תשמע ואם לאו לא תשמע ד"א אם שמוע בישן תשמע בחדש ואם יפנה לבבך שוב לא תשמע:

מתני׳ בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא ועל כולם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא:

גמ׳ מאן תנא דעיקר אילן ארעא היא אמר רב נחמן בר יצחק ר' יהודה היא דתנן יבש המעין ונקצץ האילן מביא ואינו קורא ר' יהודה אומר מביא וקורא:

על פירות הארץ וכו': פשיטא א"ר נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא לר' יהודה דאמר חטה מין אילן היא דתניא אילן שאכל ממנו אדם הראשון רבי מאיר אומר גפן היה שאין לך דבר שמביא יללה על האדם אלא יין שנאמר (בראשית ט, כא) וישת מן היין וישכר רבי נחמיה אומר תאנה היתה שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו שנאמר (בראשית ג, ז) ויתפרו עלה תאנה ר"י אומר חטה היתה שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן

ס"ד אמינא הואיל ואמר רבי יהודה חטה מין אילן היא ליברך עליה בורא פרי העץ קמשמע לן היכא מברכינן בורא פרי העץ היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק

Rab said: [If the host says to his guests,]  Take, the benediction has been said,  take, the benediction has been said, he [the host] need not say the benediction [again].  If he said [between the benediction and the eating], Bring salt, bring relish, he must say the benediction [again]. R. Johanan, however, said that even if he said, Bring salt, bring relish, the benediction need not be repeated. If he said, Mix fodder for the oxen, mix fodder for the oxen, he must repeat the blessing; R. Shesheth. however, said that even if he said, Mix fodder for the oxen, he need not repeat; for Rab Judah said in the name of Rab: A man is forbidden to eat before he gives food to his beast, since it says. And I will give grass in thy fields for thy cattle, and then, thou shalt eat and be satisfied. Raba b. Samuel said in the name of R. Hiyya: The one who is about to break the bread is not permitted to do so before salt or relish is placed before each one at table. Raba b. Samuel was once at the house of the Exilarch, and they brought him bread and he broke it at once. They said to him: Has the Master retraced his own teaching? — He replied: This requires no condiment. Raba b. Samuel also said in the name of R. Hiyya: Urine is never completely discharged except when sitting.  R. Kahana said: If over loose earth, even when standing. If there is no loose earth, one should stand on a raised spot and discharge down a declivity. Raba b. Samuel also said in the name of R. Hiyya: After every food eat salt, and after every beverage drink water, and you will come to no harm. It has been taught similarly: After every food eat salt, and after every beverage drink water, and you will come to no harm. It has been taught elsewhere: If one ate any kind of food without taking salt after it, or drank any kind of liquor without taking water after it, by day he is liable to be troubled with an evil-smelling mouth, and by night with croup. The Rabbis taught: One who swills down his food with plenty of water will not suffer with his bowels. How much should he drink? R. Hisda says: A cupful to a loaf. R. Mari said in the name of R. Johanan: If one takes lentils regularly once in thirty days, he will keep croup away from his house.  He should not, however, take them every day. Why so? Because they cause a bad smell in the mouth. R. Mari also said in the name of R. Johanan: If one takes mustard regularly once in thirty days, he keeps sickness away from his house. He should not, however, take it every day. Why so? Because it is weakening for the heart. R. Hiyya b. Ashi said in the name of Rab: One who eats regularly small fish will not suffer with his bowels. Moreover, small fish stimulate propagation and strengthen a man's whole body. R. Hama b. Hanina said: One who takes regularly black cumin will not suffer from heartburn.  The following was cited in objection to this: R. Simeon b. Gamaliel says: Black cumin is one of the sixty poisons. and if one sleeps on the east side of the place where it is stored, his blood will be on his own head?  — There is no contradiction: The latter statement speaks of its smell, the former of its taste. The mother of R. Jeremiah used to bake bread for him and stick [black cumin] on it  and then scrape it off. R. JUDAH SAYS, WHO CREATEST DIVERS KINDS OF HERBS. R. Zera, or as some say R. Hinnena b. Papa, said: The halachah is not as stated by R. Judah. R. Zera, or as some say, R. Hinnena b. Papa, further said: What is R. Judah's reason? Scripture says, Blessed be the Lord day by day.  Are we then to bless Him by day and not bless Him by night? What it means to tell us is that every day we should give Him the blessing appropriate to the day.  So here, for every species we should give Him the appropriate blessing. R. Zera, or as some say, R. Hinnena b. Papa, further said: Observe how the character of the Holy One, blessed be He, differs from that of flesh and blood. A mortal can put something into an empty vessel  but not into a full one. But the Holy One, blessed be He, is not so; He puts more into a full vessel  but not into an empty one; for it says, If hearkening thou wilt hearken,  implying, if thou hearkenest [once] thou wilt go on hearkening, and if not, thou wilt not hearken. Another explanation is: If thou hearkenest to the old,  thou wilt hearken to the new, but if thy heart turns away, thou wilt not hear any more. MISHNAH. IF ONE SAYS OVER FRUIT OF THE TREE THE BENEDICTION, 'WHO CREATEST THE FRUIT OF THE GROUND, HE HAS PERFORMED HIS OBLIGATION. BUT IF HE SAID OVER PRODUCE OF THE GROUND, 'WHO CREATEST THE FRUIT OF THE TREE', HE HAS NOT PERFORMED HIS OBLIGATION. IF HE SAYS 'BY WHOSE WORD ALL THINGS EXIST OVER ANY OF THEM, HE HAS PERFORMED HIS OBLIGATION. GEMARA. What authority maintains that the essence of the tree is the ground? — R. Nahman b. Isaac replied: It is R. Judah, as we have learnt: If the spring has dried up or the tree has been cut down,  he brings the first-fruits but does not make the declaration.  R. Judah, however, says that he both brings them and makes the declaration. OVER FRUIT OF THE GROUND etc. This is obvious, is it not? — R. Nahman b. Isaac said: It required to be stated in view of the opinion of R. Judah, who maintains that wheat is a kind of tree. For it has been taught: R. Meir holds that the tree of which Adam ate was the vine, since the thing that most causes wailing to a man is wine, as it says, And he drank of the wine and was drunken.  R. Nehemiah says it was the fig tree, so that they repaired their misdeed with the instrument of it, as it says, And they sewed fig leaves together.  R. Judah says it was wheat, since a child does not know how to call 'father' and 'mother' until it has had a taste of corn.  Now you might think that because R. Judah says that wheat is a kind of tree, therefore we should say over it the benediction 'who createst the fruit of the tree'. Therefore we are told that we say 'who createst the fruit of the tree' only in those cases where if you take away the fruit the stem still remains to produce fruit again