Berakhot — Daf 28b

רב אויא חלש ולא אתא לפרקא דרב יוסף למחר כי אתא בעא אביי לאנוחי דעתיה דרב יוסף א"ל מ"ט לא אתא מר לפרקא א"ל דהוה חליש לבאי ולא מצינא א"ל אמאי לא טעמת מידי ואתית א"ל לא סבר לה מר להא דרב הונא דאמר רב הונא אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המוספין א"ל איבעי ליה למר לצלויי צלותא דמוספין ביחיד ולטעום מידי ולמיתי א"ל ולא סבר לה מר להא דא"ר יוחנן אסור לו לאדם שיקדים תפלתו לתפלת הצבור א"ל לאו אתמר עלה א"ר אבא בצבור שנו

ולית הלכתא לא כרב הונא ולא כריב"ל כרב הונא הא דאמרן כריב"ל דאריב"ל כיון שהגיע זמן תפלת המנחה אסור לו לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל תפלת המנחה:

מתני׳ ר' נחוניא בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה אמרו לו מה מקום לתפלה זו אמר להם בכניסתי אני מתפלל שלא יארע דבר תקלה על ידי וביציאתי אני נותן הודאה על חלקי:

גמ׳ ת"ר בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא יארע דבר תקלה על ידי ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי ולא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם

ביציאתו מהו אומר מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שאני משכים והם משכימים אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים אני עמל והם עמלים אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם מקבלים שכר אני רץ והם רצים אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת:

ת"ר כשחלה ר' אליעזר נכנסו תלמידיו לבקרו אמרו לו רבינו למדנו אורחות חיים ונזכה בהן לחיי העולם הבא

אמר להם הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא

וכשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו כיון שראה אותם התחיל לבכות אמרו לו תלמידיו נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק מפני מה אתה בוכה

אמר להם אילו לפני מלך בשר ודם היו מוליכין אותי שהיום כאן ומחר בקבר שאם כועס עלי אין כעסו כעס עולם ואם אוסרני אין איסורו איסור עולם ואם ממיתני אין מיתתו מיתת עולם ואני יכול לפייסו בדברים ולשחדו בממון אעפ"כ הייתי בוכה ועכשיו שמוליכים אותי לפני ממ"ה הקב"ה שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים שאם כועס עלי כעסו כעס עולם ואם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו מיתת עולם ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנם ואיני יודע באיזו מוליכים אותי ולא אבכה

אמרו לו רבינו ברכנו אמר להם יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם.

בשעת פטירתו אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא:

מתני׳ רבן גמליאל אומר בכל יום ויום מתפלל אדם שמנה עשרה רבי יהושע אומר מעין י"ח ר"ע אומר אם שגורה תפלתו בפיו מתפלל י"ח ואם לאו מעין י"ח

ר"א אומר העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים

ר' יהושע אומר ההולך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה ואומר הושע ה' את עמך את שארית ישראל בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך ברוך אתה ה' שומע תפלה

היה רוכב על החמור ירד ויתפלל ואם אינו יכול לירד יחזיר את פניו ואם אינו יכול להחזיר את פניו יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים היה מהלך בספינה או באסדא יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים:

גמ׳ הני י"ח כנגד מי

א"ר הלל בריה דר' שמואל בר נחמני כנגד י"ח אזכרות שאמר דוד (תהלים כט, א) בהבו לה' בני אלים רב יוסף אמר כנגד י"ח אזכרות שבקריאת שמע א"ר תנחום אמר רבי יהושע בן לוי כנגד שמונה עשרה חוליות שבשדרה.

ואמר ר' תנחום אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שיכרע עד שיתפקקו כל חוליות שבשדרה

עולא אמר עד כדי שיראה איסר כנגד לבו רבי חנינא אמר כיון שנענע ראשו שוב אינו צריך אמר רבא והוא דמצער נפשיה ומחזי כמאן דכרע

הני תמני סרי תשסרי הוויין

אמר רבי לוי ברכת הצדוקים ביבנה תקנוה כנגד מי תקנוה

א"ר לוי לרבי הלל בריה דרבי שמואל בר נחמני כנגד (תהלים כט, ג) אל הכבוד הרעים לרב יוסף כנגד אחד שבקריאת שמע לר' תנחום א"ר יהושע בן לוי כנגד חוליא קטנה שבשדרה:

ת"ר שמעון הפקולי הסדיר י"ח ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה אמר להם ר"ג לחכמים כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת הצדוקים עמד שמואל הקטן ותקנה

לשנה אחרת שכחה

R. 'Awia was once ill and did not go to hear the lecture of R. Joseph.  On the next day when he came Abaye tried to appease R. Joseph. He said to him [R. 'Awia]: Why did your honour not come to the lecture yesterday? He replied: I felt weak and was not able. He said to him: Why did you not take some food and come? He replied: Does not your honour hold with the dictum of R. Huna? For R. Huna said: It is forbidden to a man to taste anything until he has said the musaf Tefillah. He said to him: Your honour ought to have said the musaf Tefillah privately and taken something and come. He replied: Does not your honour hold with what R. Johanan has laid down, that it is forbidden for a man to say his Tefillah before the congregation says it? He said to him: Has it not been said in regard to this: This refers to when he is with the congregation? And the law is neither as stated by R. Huna nor by R. Joshua b. Levi. 'It is not as stated by R. Huna', namely in what we have just said.  'It is not as stated by R. Joshua b. Levi', namely, in what R. Joshua b. Levi said: When the time for the minhah Tefillah arrives it is forbidden to a man to taste anything until he has said the minhah Tefillah. MISHNAH. R. NEHUNIA B. HA-KANEH USED TO SAY A PRAYER AS HE ENTERED THE BETH HA-MIDRASH AND AS HE LEFT IT — A SHORT PRAYER. THEY SAID TO HIM: WHAT SORT OF PRAYER IS THIS? HE REPLIED: WHEN I ENTER I PRAY THAT NO OFFENCE SHOULD OCCUR THROUGH ME,  AND WHEN I LEAVE I EXPRESS THANKS FOR MY LOT. GEMARA. Our Rabbis taught: On entering what does a man  say? 'May it be Thy will, O Lord my God, that no offence may occur through me, and that I may not err in a matter of halachah and that my colleagues may rejoice in me  and that I may not call unclean clean or clean unclean, and that my colleagues may not err in a matter of halachah and that I may rejoice in them'. On his leaving what does he say? 'I give thanks to Thee, O Lord my God, that Thou hast set my portion with those who sit in the Beth ha-Midrash and Thou hast not set my portion with those who sit in [street] corners,  for I rise early and they rise early, but I rise early for words of Torah and they rise early for frivolous talk; I labour and they labour, but I labour and receive a reward and they labour and do not receive a reward; I run and they run, but I run to the life of the future world and they run to the pit of destruction. Our Rabbis taught: When R. Eliezer fell ill, his disciples went in to visit him. They said to him: Master, teach us the paths of life so that we may through them win the life of the future world. He said to them: Be solicitous for the honour of your colleagues, and keep your children from meditation,  and set them between the knees of scholars, and when you pray know before whom you are standing and in this way you will win the future world. When Rabban Johanan ben Zakkai fell ill, his disciples went in to visit him. When he saw them he began to weep. His disciples said to him: Lamp of Israel, pillar of the right hand,  mighty hammer! Wherefore weepest thou? He replied: If I were being taken today before a human king who is here today and tomorrow in the grave, whose anger if he is angry with me does not last for ever, who if he imprisons me does not imprison me for ever and who if he puts me to death does not put me to everlasting death, and whom I can persuade with words and bribe with money, even so I would weep. Now that I am being taken before the supreme King of Kings, the Holy One, blessed be He, who lives and endures for ever and ever, whose anger, if He is angry with me, is an everlasting anger, who if He imprisons me imprisons me for ever, who if He puts me to death puts me to death for ever, and whom I cannot persuade with words or bribe with money — nay more, when there are two ways before me, one leading to Paradise and the other to Gehinnom, and I do not know by which I shall be taken, shall I not weep? They said to him: Master, bless us. He said to them: May it be [God's] will that the fear of heaven shall be upon you like the fear of flesh and blood. His disciples said to him: Is that all?  He said to them: If only [you can attain this]! You can see [how important this is], for when a man wants to commit a transgression, he says, I hope no man will see me.  At the moment of his departure he said to them: Remove the vessels so that they shall not become unclean, and prepare a throne for Hezekiah the king of Judah who is coming. MISHNAH. RABBAN GAMALIEL SAYS: EVERY DAY A MAN SHOULD SAY THE EIGHTEEN BENEDICTIONS. R. JOSHUA SAYS: AN ABBREVIATED EIGHTEEN.  R. AKIBA SAYS: IF HE KNOWS IT FLUENTLY HE SAYS THE ORIGINAL EIGHTEEN, AND IF NOT AN ABBREVIATED EIGHTEEN. R. ELIEZER SAYS: IF A MAN MAKES HIS PRAYERS A FIXED TASK, IT IS NOT A [GENUINE] SUPPLICATION. R. JOSHUA SAYS: IF ONE IS TRAVELLING IN A DANGEROUS PLACE, HE SAYS A SHORT PRAYER, SAYING, SAVE, O LORD, THY PEOPLE THE REMNANT OF ISRAEL; IN EVERY TIME OF CRISIS  MAY THEIR REQUIREMENTS NOT BE LOST SIGHT OF BY THEE. BLESSED ART THOU, O LORD, WHO HEARKENEST TO PRAYER. IF HE IS RIDING ON AN ASS HE DISMOUNTS AND PRAYS. IF HE IS UNABLE TO DISMOUNT HE SHOULD TURN HIS FACE [TOWARDS JERUSALEM]; AND IF HE CANNOT TURN HIS FACE HE SHOULD CONCENTRATE HIS THOUGHTS ON THE HOLY OF HOLIES. IF HE IS TRAVELLING IN A SHIP OR ON A RAFT,  HE SHOULD CONCENTRATE HIS THOUGHTS ON THE HOLY OF HOLIES. GEMARA. To what do these eighteen benedictions correspond? R. Hillel the son of Samuel b. Nahmani said: To the eighteen times that David mentioned the Divine Name in the Psalm, Ascribe unto the Lord, O ye sons of might.  R. Joseph said: To the eighteen times the Divine Name is mentioned in the Shema'. R. Tanhum said in the name of R. Joshua b. Levi: To the eighteen vertebrae in the spinal column. R. Tanhum also said in the name of R. Joshua b. Levi: In saying the Tefillah one should bow down [at the appropriate places] until all the vertebrae in the spinal column are loosened. 'Ulla says: Until an issar  of flesh is visible opposite his heart.  R. Hanina said: If he simply bows his head, he need do no more. Said Raba: This is only if it hurts him [to stoop] and he shows that he would like to bow down. Our Rabbis taught: Simeon ha-Pakuli  arranged the eighteen benedictions in order before Rabban Gamaliel in Jabneh. Said Rabban Gamaliel to the Sages:  Can any one among you frame a benediction relating to the Minim?  Samuel the Lesser arose and composed it. The next year  he forgot it