Berakhot — Daf 28a

דלמא מעברין לך אמר לה [לשתמש אינש] יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר אמרה ליה לית לך חיורתא ההוא יומא בר תמני סרי שני הוה אתרחיש ליה ניסא ואהדרו ליה תמני סרי דרי חיורתא היינו דקאמר ר' אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא בן שבעים שנה

תנא אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס שהיה ר"ג מכריז ואומר כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש

ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי א"ר יוחנן פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן חד אמר אתוספו ארבע מאה ספסלי וחד אמר שבע מאה ספסלי הוה קא חלשא דעתיה דר"ג אמר דלמא ח"ו מנעתי תורה מישראל אחזו ליה בחלמיה חצבי חיורי דמליין קטמא ולא היא ההיא ליתובי דעתיה הוא דאחזו ליה

תנא עדיות בו ביום נשנית וכל היכא דאמרינן בו ביום ההוא יומא הוה ולא היתה הלכה שהיתה תלויה בבית המדרש שלא פירשוה ואף ר"ג לא מנע עצמו מבית המדרש אפילו שעה אחת

דתנן בו ביום בא יהודה גר עמוני לפניהם בבית המדרש אמר להם מה אני לבא בקהל

א"ל ר"ג אסור אתה לבא בקהל א"ל ר' יהושע מותר אתה לבא בקהל א"ל ר"ג והלא כבר נאמר (דברים כג, ד) לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' א"ל ר' יהושע וכי עמון ומואב במקומן הן יושבין כבר עלה סנחריב מלך אשור ובלבל את כל האומות שנאמר (ישעיהו י, יג) ואסיר גבולות עמים ועתידותיהם שוסתי ואוריד כאביר יושבים וכל דפריש מרובא פריש

אמר לו ר"ג והלא כבר נאמר (ירמיהו מט, ו) ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם ה' וכבר שבו

אמר לו ר' יהושע והלא כבר נאמר (עמוס ט, יד) ושבתי את שבות עמי ישראל ועדיין לא שבו מיד התירוהו לבא בקהל

אר"ג הואיל והכי הוה איזיל ואפייסיה לר' יהושע כי מטא לביתיה חזינהו לאשיתא דביתיה דמשחרן א"ל מכותלי ביתך אתה ניכר שפחמי אתה א"ל אוי לו לדור שאתה פרנסו שאי אתה יודע בצערן של ת"ח במה הם מתפרנסים ובמה הם נזונים

אמר לו נעניתי לך מחול לי לא אשגח ביה עשה בשביל כבוד אבא פייס

אמרו מאן ניזיל ולימא להו לרבנן אמר להו ההוא כובס אנא אזילנא שלח להו ר' יהושע לבי מדרשא מאן דלביש מדא ילבש מדא ומאן דלא לביש מדא יימר ליה למאן דלביש מדא שלח מדך ואנא אלבשיה אמר להו ר"ע לרבנן טרוקו גלי דלא ליתו עבדי דר"ג ולצערו לרבנן

א"ר יהושע מוטב דאיקום ואיזיל אנא לגבייהו אתא טרף אבבא א"ל מזה בן מזה יזה ושאינו לא מזה ולא בן מזה יאמר למזה בן מזה מימיך מי מערה ואפרך אפר מקלה א"ל ר"ע רבי יהושע נתפייסת כלום עשינו אלא בשביל כבודך למחר אני ואתה נשכים לפתחו

אמרי היכי נעביד נעבריה גמירי מעלין בקדש ואין מורידין נדרוש מר חדא שבתא ומר חדא שבתא אתי לקנאויי אלא לדרוש ר"ג תלתא שבתי וראב"ע חדא שבתא והיינו דאמר מר שבת של מי היתה של ראב"ע היתה ואותו תלמיד ר' שמעון בן יוחאי הוה:

ושל מוספין כל היום: א"ר יוחנן ונקרא פושע

ת"ר היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוסף מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף שזו תדירה וזו אינה תדירה ר' יהודה אומר מתפלל של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה שזו מצוה עוברת וזו מצוה שאינה עוברת א"ר יוחנן הלכה מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף

ר' זירא כי הוה חליש מגירסיה הוה אזיל ויתיב אפתחא דבי ר' נתן בר טובי אמר כי חלפי רבנן אז איקום מקמייהו ואקבל אגרא נפק אתא ר' נתן בר טובי א"ל מאן אמר הלכה בי מדרשא א"ל הכי א"ר יוחנן אין הלכה כר' יהודה דאמר מתפלל אדם של מוסף ואח"כ מתפלל של מנחה

א"ל רבי יוחנן אמרה אמר ליה אין תנא מיניה ארבעין זמנין א"ל חדא היא לך או חדת היא לך א"ל חדת היא לי משום דמספקא לי בר' יהושע בן לוי:

אריב"ל כל המתפלל תפלה של מוספין לאחר שבע שעות לר' יהודה עליו הכתוב אומר (צפניה ג, יח) נוגי ממועד אספתי ממך היו מאי משמע דהאי נוגי לישנא דתברא הוא כדמתרגם רב יוסף תברא אתי על שנאיהון דבית ישראל על דאחרו זמני מועדיא דבירושלים

א"ר אלעזר כל המתפלל תפלה של שחרית לאחר ארבע שעות לר' יהודה עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי ממך היו מאי משמע דהאי נוגי לישנא דצערא הוא דכתיב (תהלים קיט, כח) דלפה נפשי מתוגה רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (איכה א, ד) בתולותיה נוגות והיא מר לה

Perhaps they will depose you later on. He replied to her: [There is a proverb:] Let a man use a cup of honour  for one day even if it be broken the next. She said to him: You have no white hair. He was eighteen years old that day, and a miracle was wrought for him and eighteen rows of hair [on his beard] turned white. That is why R. Eleazar b. Azariah said: Behold I am about seventy years old,  and he did not say [simply] seventy years old. A Tanna taught: On that day the doorkeeper was removed and permission was given to the disciples to enter. For Rabban Gamaliel had issued a proclamation [saying]. No disciple whose character does not correspond to his exterior  may enter the Beth ha-Midrash. On that day many stools  were added. R. Johanan said: There is a difference of opinion on this matter between Abba Joseph b. Dosethai and the Rabbis: one [authority] says that four hundred stools were added, and the other says seven hundred. Rabban Gamaliel became alarmed and said: Perhaps, God forbid, I withheld Torah from Israel!  He was shown in his dream white casks full of ashes.  This, however, really meant nothing; he was only shown this to appease him. A Tanna taught: Eduyyoth  was formulated on that day — and wherever the expression 'on that day' is used, it refers to that day — and there was no halachah about which any doubt existed in the Beth ha-Midrash which was not fully elucidated. Rabban Gamaliel also did not absent himself from the Beth ha-Midrash a single hour, as we have learnt: On that day Judah, an Ammonite proselyte, came before them in the Beth ha-Midrash. He said to them: Am I permitted to enter the assembly?  R. Joshua said to him: You are permitted to enter the congregation. Said Rabban Gamaliel to him: Is it not already laid down, At Ammonite or a Moabite shall not enter into the assembly of the Lord?  R. Joshua replied to him: Do Ammon and Moab still reside in their original homes? Sennacherib king of Assyria long ago went up and mixed up all the nations, as it says, I have removed the bounds of the peoples and have robbed their treasures and have brought down as one mighty their inhabitants;  and whatever strays [from a group] is assumed to belong to the larger section of the group.  Said Rabban Gamaliel to him: But has it not been said: But afterward I will bring back the captivity of the children of Ammon, saith the Lord,  so that they have already returned? To which R. Joshua replied: And has it not been said, And I will turn the captivity of My people Israel,  and they have not yet returned? Forthwith they permitted him to enter the congregation. Rabban Gamaliel thereupon said: This being the case,  I will go and apologize to R. Joshua. When he reached his house he saw that the walls were black. He said to him: From the walls of your house it is apparent that you are a charcoal-burner.  He replied: Alas for the generation of which you are the leader, seeing that you know nothing of the troubles of the scholars, their struggles to support and sustain themselves! He said to him: I apologize.  forgive me. He paid no attention to him. Do it, he said, out of respect for my father. He then became reconciled to him. They said: Who will go and tell the Rabbis? A certain fuller said to them: I will go. R. Joshua sent a message to the Beth hamidrash saying: Let him who is accustomed to wear the robe wear it;  shall he who is not accustomed to wear the robe  say to him who is accustomed to wear it, Take off your robe and I will put it on? Said R. Akiba to the Rabbis: Lock the doors so that the servants of Rabban Gamaliel should not come and upset the Rabbis.  Said R. Joshua: I had better get up and go to them. He came and knocked at the door. He said to them: Let the sprinkler son of a sprinkler  sprinkle; shall he who is neither a sprinkler nor the son of a sprinkler say to a sprinkler son of a sprinkler, Your water is cave water  and your ashes are oven ashes?  Said R. Akiba to him: R. Joshua, you have received your apology, have we done anything except out of regard for your honour? Tomorrow morning you and I will wait on him.  They said: How shall we do? Shall we depose him [R. Eleazar b. Azariah]? We have a rule that we may raise an object to a higher grade of sanctity but must not degrade it to a lower.  If we let one Master preach on one Sabbath and one on the next, this will cause jealousy. Let therefore Rabban Gamaliel preach three Sabbaths and R. Eleazar b. Azariah one Sabbath. And it is in reference to this that a Master said: 'Whose Sabbath was it? It was the Sabbath of R. Eleazar b. Azariah'.  And that disciple  was R. Simeon b. Yohai. THE TIME FOR THE ADDITIONAL PRAYER IS THE WHOLE DAY. R. Johanan said: And he is [nevertheless] called a transgressor. Our Rabbis taught: If a man had two Tefillahs to say, one for minhah and one for musaf, he says the one for minhah, and afterwards he says the one for musaf. because the one is daily  and the other is not daily. R. Judah says: He says the musaf one first and then he says the minhah one; the former is an obligation that will soon lapse  while the other is an obligation that will not lapse. R. Johanan said: The halachah is that he says the minhah Tefillah first and then the musaf one. When R. Zera was tired from studying, he used to go and sit by the door of the school of R. Nathan b. Tobi. He said to himself: When the Rabbis pass by, I will rise before them and earn a reward.  R. Nathan b. Tobi came out. He said to him: Who enunciated a halachah in the Beth ha-Midrash? He replied: Thus said R. Johanan: The halachah does not follow R. Judah who said that a man first says the musaf Tefillah and then the minhah one. He said to him: Did R. Johanan say it? — He replied, Yes.  He repeated it after him forty times. He said to him: Is this the one [and only] thing you have learnt [from him]  or it is a new thing to you?  He replied: It is a new thing to me, because I was not certain [whether it was not the dictum] of R. Joshua b. Levi. R. Joshua b. Levi said: If one says the musaf Tefillah after seven hours, then according to R. Judah the Scripture says of him, I will gather them that are destroyed [nuge]  because of the appointed season, who are of thee.  How do you know that the word 'nuge' here implies destruction? It is as rendered by R. Joseph [in his Targum]:  Destruction comes upon the enemies of Israel  because they put off till late the times of the appointed seasons  in Jerusalem. R. Eleazar said: If one says the morning Tefillah after four hours, then according to R. Judah the Scripture says of him, 'I will gather them that sorrow because of the appointed season, who are of thee'. How do we know that this word nuge implies sorrow? Because it is written, My soul melteth away for heaviness [tugah].  R. Nahman b. Isaac said: We learn it from here: Her virgins are afflicted [nugoth] and she herself is in bitterness.