Berakhot — Daf 29a

והשקיף בה שתים ושלש שעות ולא העלוהו

אמאי לא העלוהו והאמר רב יהודה אמר רב טעה בכל הברכות כלן אין מעלין אותו בברכת הצדוקים מעלין אותו חיישינן שמא מין הוא

שאני שמואל הקטן דאיהו תקנה

וניחוש דלמא הדר ביה אמר אביי גמירי טבא לא הוי בישא

ולא והכתיב (יחזקאל יח, כד) ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ההוא רשע מעיקרו אבל צדיק מעיקרו לא

ולא והא תנן אל תאמין בעצמך עד יום מותך שהרי יוחנן כ"ג שמש בכהונה גדולה שמנים שנה ולבסוף נעשה צדוקי

אמר אביי הוא ינאי הוא יוחנן רבא אמר ינאי לחוד ויוחנן לחוד ינאי רשע מעיקרו ויוחנן צדיק מעיקרו הניחא לאביי אלא לרבא קשיא

אמר לך רבא צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר ביה אי הכי אמאי לא אסקוהו

שאני שמואל הקטן דאתחיל בה דאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא שלא התחיל בה אבל התחיל בה גומרה:

הני שבע דשבתא כנגד מי א"ר חלפתא בן שאול כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים

הני תשע דר"ה כנגד מי א"ר יצחק דמן קרטיגנין כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפלתה דאמר מר בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה

הני עשרים וארבע דתעניתא כנגד מי א"ר חלבו כנגד כ"ד רננות שאמר שלמה בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים אי הכי כל יומא נמי נמרינהו אימת אמרינהו שלמה ביומא דרחמי אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו:

רבי יהושע אומר מעין שמנה עשרה: מאי מעין שמנה עשרה רב אמר מעין כל ברכה וברכה ושמואל אמר הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך ומול את לבבנו ליראתך ותסלח לנו להיות גאולים ורחקנו ממכאובינו ודשננו בנאות ארצך ונפוצותינו מארבע תקבץ והתועים על דעתך ישפטו ועל הרשעים תניף ידיך וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך טרם נקרא אתה תענה ברוך אתה ה' שומע תפלה

לייט עלה אביי אמאן דמצלי הביננו

אמר רב נחמן אמר שמואל כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת

מתקיף לה רבה בר שמואל ונימרה ברכה רביעית בפני עצמה מי לא תנן ר"ע אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה ר' אליעזר אומר בהודאה

אטו כל השנה כולה מי עבדינן כר' עקיבא דהשתא נמי נעביד כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כר"ע תמני סרי תקון תשסרי לא תקון הכא נמי שבע תקון תמני לא תקון

מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קדש לחול קשיא:

אמר רב ביבי בר אביי כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ מימות הגשמים מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים מתקיף לה מר זוטרא ונכללה מכלל ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר

אתי לאטרודי אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי אתי לאטרודי

אמרי התם כיון דאתיא בתחלת צלותא לא מטריד הכא כיון דאתיא באמצע צלותא מטריד

מתקיף לה רב אשי ונימרה בשומע תפלה דא"ר תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס טעה שאני:

גופא א"ר תנחום אמר רב אסי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס

מיתיבי טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו שאלה בברכת השנים מחזירין אותו והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס

ל"ק הא ביחיד הא בצבור

בצבור מ"ט לא משום דשמעה משליח צבור אי הכי האי מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה מפני ששומע משליח צבור מיבעי ליה

אלא אידי ואידי ביחיד ול"ק הא דאדכר קודם שומע תפלה

and he tried for two or three hours to recall it, and they did not remove him.  Why did they not remove him seeing that Rab Judah has said in the name of Rab: If a reader made a mistake in any of the other benedictions, they do not remove him, but if in the benediction of the Minim, he is removed, because we suspect him of being a Min? — Samuel the Lesser is different, because he composed it. But is there not a fear that he may have recanted? — Abaye said: We have a tradition that a good man does not become bad. But does he not? It is not written, But when the righteous turneth away from his righteousness and committeth iniquity?  — Such a man was originally wicked, but one who was originally righteous does not do so. But is that so? Have we not learnt: Believe not in thyself until the day of thy death?  For lo, Johanan the High Priest officiated as High Priest for eighty years and in the end he became a Min? Abaye said: Johanan  is the same as Jannai.  Raba said: Johanan and Jannai are different; Jannai was originally wicked and Johanan was originally righteous. On Abaye's view there is no difficulty, but on Raba's view there is a difficulty? — Raba can reply: For one who was originally righteous it is also possible to become a renegade. If that is the case, why did they not remove him? — Samuel the Lesser is different, because he had already commenced to say it [the benediction]. For Rab Judah said in the name of Rab — or as some say. R. Joshua b. Levi: This applies only if he has not commenced to say it, but if he has commenced, he is allowed to finish. To what do the seven blessings said on Sabbath  correspond? — R. Halefta b. Saul said: To the seven voices mentioned by David [commencing with] 'on the waters'.  To what do the nine said on New Year [Musaf Tefillah] correspond?  Isaac from Kartignin  said: To the nine times that Hannah mentioned the Divine Name in her prayer.  For a Master has said: On New Year Sarah, Rachel and Hannah were visited.  To what do the twenty-four said on a last day correspond?  R. Helbo said: To the twenty-four times that Solomon used the expression 'prayer' etc. on the occasion when he brought the ark into the Holy of Holies.  If that is so, then let us say them every day? — When did Solomon say them? On a day of supplication;  We also say them on a day of supplication. R. JOSHUA SAYS: AN ABBREVIATED EIGHTEEN. What is meant by 'AN ABBREVIATED EIGHTEEN'? Rab said: An abbreviated form of each blessing; Samuel said: Give us discernment, O Lord, to know Thy ways, and circumcise our heart to fear Thee, and forgive us so that we may be redeemed, and keep us far from our sufferings, and fatten us in the pastures of Thy land, and gather our dispersions from the four corners of the earth, and let them who err from Thy prescriptions be punished,  and lift up Thy hand against the wicked, and let the righteous rejoice in the building of Thy city and the establishment of the temple and in the exalting of the horn of David Thy servant and the preparation of a light for the son of Jesse Thy Messiah; before we call mayest Thou answer; blessed art Thou, O Lord, who hearkenest to prayer.  Abaye cursed anyone who prayed 'Give us discernment'.  R. Nahman said in the name of Samuel: A man may say 'Give us discernment' any time of the year except on the outgoing of Sabbath and of festivals, because he has to say habdalah in 'that graciously giveth knowledge'. Rabbah b. Samuel demurred to this. Let him, [he said] make a fourth blessing  of it by itself. Have we not learnt: R. Akiba says: He says it as a fourth blessing by itself; R. Eleazar says: He says it in the thanksgiving?  — Do we follow R. Akiba all the year that we should follow him now? Why do we not follow R. Akiba the rest of the year? Because eighteen blessings were instituted, not nineteen. Here too, seven were instituted,  not eight. Mar Zutra demurred to this. Let him [he said] include it  in 'Give us discernment' [by saying]. O lord, our God, who distinguisheth between holy and profane. — This is indeed a difficulty. R. Bibi b. Abaye said: A man may say 'Give us discernment' any time in the year except in the rainy season, because he requires to make a request in the benediction of the years.  Mar Zutra demurred to this. Let him include it [by saying], And fatten us in the pastures of Thy land and give dew and rain? — He might become confused. If so, by saying habdalah  in 'that grantest discernment' he might equally become confused? They replied: In that case, since it comes near the beginning of the Tefillah he will not become confused, here, as it comes in the middle of the Tefillah he will become confused. R. Ashi demurred to this. Let him say it in 'that hearkenest to prayer'?  For R. Tanhum said in the name of R. Assi: If a man made a mistake and did not mention the miracle of rain  in the benediction of he resurrection of the dead, we turn him back;  [if he forgot] the request for rain in the benediction of the years,  we do not turn him back, because he can say it in 'that hearkenest unto prayer', and [if he forgot] habdalah in 'that grantest knowledge' we do not turn him back, because he can say it later over wine?  — A mistake is different. The text above [said]: R. Tanhum said in the name of R. Assi: If one made a mistake and did not mention the miracle of rain in the benediction of the resurrection, he is turned back; [if he forgot] the request in the benediction of the years he is not turned back, because he can say it in 'that hearkenest unto prayer'; [if he forgot] habdalah in 'that grantest knowledge' he is not turned back, because he can say it later over wine. An objection was raised: If one made a mistake and did not mention the miracle of rain in the benediction of the resurrection, he is turned back; [if he forgot] the request in the benediction of the years, he is turned back; [if he forgot] habdalah in 'that grantest knowledge' he is not turned back because he can say it later over wine! — There is no contradiction; the one case where he is turned back refers to where he is saying it by himself, the other, with the congregation. What is the reason why he is not turned back when he says it with the congregation? Because he hears it from the Reader,  is it not? If so then instead of 'because he can say it in "who hearkenest unto prayer"', we should have 'because he hears it from the Reader'? — In fact in both cases he is saying it by himself, and still there is no contradiction; the one case refers to where he remembers before he comes to 'that hearkenest unto prayer'