Berakhot — Daf 23a

מר סבר אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ומר סבר למקום שפסק

אמר רב אשי האי אם שהה אם לא שהה מיבעי ליה אלא דכולי עלמא אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש והתם בדלא שהה קמיפלגי דמר סבר גברא דחויא הוא ואין ראוי ואין תפלתו תפלה ומר סבר גברא חזיא הוא ותפלתו תפלה

תנו רבנן הנצרך לנקביו אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה אמר רב זביד ואיתימא רב יהודה לא שנו אלא שאינו יכול לשהות בעצמו אבל אם יכול לשהות בעצמו תפלתו תפלה

ועד כמה אמר רב ששת עד פרסה איכא דמתני לה אמתניתא במה דברים אמורים כשאין יכול לעמוד על עצמו אבל אם יכול לעמוד על עצמו תפלתו תפלה ועד כמה אמר רב זביד עד פרסה

אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן הנצרך לנקביו הרי זה לא יתפלל משום שנאמר (עמוס ד, יב) הכון לקראת אלהיך ישראל

ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מ"ד (קהלת ד, יז) שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים שמור עצמך שלא תחטא ואם תחטא הבא קרבן לפני וקרוב לשמוע (דברי חכמים) אמר רבא הוי קרוב לשמוע דברי חכמים שאם חוטאים מביאים קרבן ועושים תשובה מתת הכסילים [זבח] אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואין עושים תשובה

כי אינם יודעים לעשות רע אי הכי צדיקים נינהו אלא אל תהי ככסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואינם יודעים אם על הטובה הם מביאים אם על הרעה הם מביאים אמר הקב"ה בין טוב לרע אינן מבחינים והם מביאים קרבן לפני

רב אשי ואיתימא רב חנינא בר פפא אמר שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני.

תנו רבנן הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו ברחוק ד' אמות ונכנס אמר רב אחא בר רב הונא אמר רב ששת לא שנו אלא בית הכסא קבוע אבל בית הכסא עראי חולץ ונפנה לאלתר וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן מפני שעשאו בית הכסא קבוע

איבעיא להו מהו שיכנס אדם בתפילין לבית הכסא קבוע להשתין מים רבינא שרי רב אדא בר מתנא אסר אתו שיילוה לרבא אמר להו אסור חיישינן שמא יפנה בהן ואמרי לה שמא יפיח בהן

תניא אידך הנכנס לבית הכסא קבוע חולץ תפיליו ברחוק ד' אמות ומניחן בחלון הסמוך לרשות הרבים ונכנס וכשהוא יוצא מרחיק ד' אמות ומניחן דברי בית שמאי ובית הלל אומרים אוחזן בידו ונכנס ר"ע אומר אוחזן בבגדו ונכנס

בבגדו ס"ד זימנין מישתלי להו ונפלי אלא אימא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס

ומניחם בחורין הסמוכים לבית הכסא ולא יניחם בחורין הסמוכים לרשות הרבים שמא יטלו אותם עוברי דרכים ויבא לידי חשד

ומעשה בתלמיד אחד שהניח תפילין בחורין הסמוכים לרשות הרבים ובאת זונה אחת ונטלתן ובאת לבית המדרש ואמרה ראו מה נתן לי פלוני בשכרי כיון ששמע אותו תלמיד כך עלה לראש הגג ונפל ומת באותה שעה התקינו שיהא אוחזן בבגדו ובידו ונכנס

תנו רבנן בראשונה היו מניחין תפילין בחורין הסמוכין לבית הכסא ובאין עכברים ונוטלין אותן התקינו שיהו מניחין אותן בחלונות הסמוכות לרשות הרבים ובאין עוברי דרכים ונוטלין אותן התקינו שיהא אוחזן בידו ונכנס

אמר רבי מיאשא בריה דריב"ל הלכה גוללן כמין ספר ואוחזן בימינו כנגד לבו אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ובלבד שלא תהא רצועה יוצאת מתחת ידו טפח

אמר רבי יעקב בר אחא אמר רבי זירא לא שנו אלא שיש שהות ביום ללבשן אבל אין שהות ביום ללבשן עושה להן כמין כיס טפח ומניחן

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ביום גוללן כמין ספר ומניחן בידו כנגד לבו ובלילה עושה להן כמין כיס טפח ומניחן

אמר אביי לא שנו אלא בכלי שהוא כליין אבל בכלי שאינו כליין אפילו פחות מטפח

אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי תדע שהרי פכין קטנים מצילין באהל המת

ואמר רבה בר בר חנה כי הוה אזלינן בתריה דרבי יוחנן כי הוה בעי למיעל לבית הכסא כי הוה נקיט ספרא דאגדתא הוה יהיב לן כי הוה נקיט תפילין לא הוה יהיב לן אמר הואיל ושרונהו רבנן

that one authority holds that if one stops long enough to finish the whole he goes back to the beginning, while the other holds that he goes back [in any event] to the place where he stopped?  Said R. Ashi: In that case the statement should distinguish between whether he stopped [long enough] or did not stop.  We must therefore say that both are agreed that if he stopped long enough to finish the whole of it he goes back to the beginning, and here they differ in regard to the case where he did not stop [so long], one holding that the man was unfit  [to have commenced his prayers] and hence his prayer is no prayer, while the other holds that the man was [nevertheless] in a fit state [to pray] and his prayer is a valid one. Our Rabbis taught: If a man needs to consult nature he should not say the Tefillah, and if he does, his prayer is an abomination. R. Zebid — or as some say Rab Judah — said: They meant this to apply only if he is not able to hold himself in, but if he is able to hold himself in, his prayer is a valid one. How much must he be able to hold himself in? — R. Shesheth said: Long enough to go a parasang. Some teach this statement as part of the Baraitha [just quoted], thus: When is this the case [that his prayer is an abomination]? When he cannot hold himself in; but if he can hold himself in, his prayer is valid. And how long must he be able to do so? — R. Zebid said: Long enough for him to walk a parasang. R. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Jonathan: One who needs to ease himself should not say the Tefillah, as it says, Prepare to meet thy God, O Israel.  R. Samuel b. Nahmani also said in the name of R. Jonathan: What is the meaning of the verse, Guard thy foot when thou goest to the house of God?  Guard thyself so that thou shouldst not sin, and if thou dost sin, bring an offering before Me. And be ready to hearken.  Raba said. Be ready to hearken to the words of the wise who, if they sin, bring an offering and repent. It is better than when the fools give!  Do not be like the fools who sin and bring an offering and do not repent. For they know not to do evil,  — if that is the case, they are righteous? — What it means is: Do not be like the fools who sin and bring an offering and do not know whether they bring it for a good action or a bad action. Says the Holy One, blessed be He: They do not distinguish between good and evil, and they bring an offering before Me. R. Ashi, — or, as some say, R. Hanina b. Papa — said: Guard thy orifices  at the time when thou art standing in prayer before Me. Our Rabbis taught: One who is about to enter a privy should take off his tefillin at a distance of four cubits and then enter. R. Aha son of R. Huna said in the name of R. Shesheth: This was meant to apply only to a regular privy,  but if it is made for the occasion, he takes them off and eases himself at once, and when he comes out he goes a distance of four cubits and puts them on, because he has now made it a regular privy. The question was asked, What is the rule about a man going in to a regular privy with his tefillin to make water? Rabina allowed it; R. Adda b. Mattena forbade it. They went and asked Raba and he said to them: It is forbidden, since we are afraid that he may ease himself in them, or, as some report, lest he may break wind in them. Another [Baraitha] taught: One who enters a regular privy takes off his tefillin at a distance of four cubits and puts them in the window on the side of the public way  and enters, and when he comes out he goes a distance of four cubits and puts them on. So Beth Shammai. Beth Hillel say: He keeps them in his hand and enters. R. Akiba said: He holds them in his garment and enters. 'In his garment', do you say? Sometimes they may slip out  and fall! — Say rather, he holds them in his hand and in his garment, and enters, and he puts them in a hole on the side of the privy, but he should not put them in a hole on the side of the public way, lest they should be taken by passers-by, and he should render himself suspect. For a certain student once left his tefillin in a hole adjoining the public way, and a harlot passed by and took them, and she came to the Beth ha-Midrash and said: See what So-and-so gave me for my hire, and when the student heard it, he went to the top of a roof and threw himself down and killed himself. Thereupon they ordained that a man should hold them in his garment and in his hand and then go in. The Rabbis taught: Originally they used to leave tefillin in holes on the side of the privy, and mice used to come and take them. They therefore ordained that they should be put in the windows on the side of the public way. Then passers-by came and took them. So they ordained that a man should hold them in his hand and enter. R. Meyasha the son of R. Joshua b. Levi said: The halachah is that he should roll them up like a scroll  and keep them in his right hand, opposite his heart. R. Joseph b. Manyumi said in the name of R. Nahman: He must see that not a handbreadth of strap hangs loose from his hand. R. Jacob b. Aha said in the name of R. Zera: This is the rule only if there is still time left in the day to put them on  but if there is no time left in the day, he makes a kind of bag for them of the size of a handbreadth and puts them there.  Rabbah b. Bar Hanah said in the name of R. Johanan: In the daytime [when he enters a privy] he rolls them up like a scroll and keeps them in his hand opposite his heart, and for the night he makes a kind of bag for them of the size of a handbreadth, and puts them there. Abaye said: This rule was meant to apply only to a bag which is meant for them, but if the bag is not meant for them, even less than a handbreadth is sufficient. Mar Zutra — or as some say R. Ashi — said: The proof is that small vessels  protect [the contents from uncleanness] in a tent of the dead. Rabbah b. Bar Hanah further said: When we were following R. Johanan [as disciples], when he wanted to enter a privy, if he had a book of Aggada, he used to give it to us to hold, but if he was wearing tefillin he did not give them to us, saying, since the Rabbis have permitted them