Berakhot — Daf 11b

(ישעיהו מה, ז) יוצר אור ובורא חשך

לימא יוצר אור ובורא נוגה

כדכתיב קאמרינן

אלא מעתה (ישעיהו מה, ז) עושה שלום ובורא רע מי קא אמרינן כדכתיב אלא כתיב רע וקרינן הכל לישנא מעליא הכא נמי לימא נוגה לישנא מעליא

אלא אמר רבא כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום

בשלמא מדת לילה ביום כדאמרינן יוצר אור ובורא חשך אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה

אמר אביי גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור

ואידך מאי היא אמר רב יהודה אמר שמואל אהבה רבה וכן אורי ליה רבי אלעזר לר' פדת בריה אהבה רבה

תניא נמי הכי אין אומרים אהבת עולם אלא אהבה רבה ורבנן אמרי אהבת עולם וכן הוא אומר (ירמיהו לא, ג) ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד

א"ר יהודה אמר שמואל השכים לשנות עד שלא קרא ק"ש צריך לברך משקרא ק"ש א"צ לברך שכבר נפטר באהבה רבה

אמר רב הונא למקרא צריך לברך ולמדרש א"צ לברך

ור' אלעזר אמר למקרא ולמדרש צריך לברך למשנה א"צ לברך

ור' יוחנן אמר אף למשנה נמי צריך לברך [אבל לתלמוד א"צ לברך]

ורבא אמר אף לתלמוד צריך (לחזור ו) לברך

דאמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי פרקין בספרא דבי רב הוה מקדים וקא משי ידיה ובריך ומתני לן פרקין.

מאי מברך א"ר יהודה אמר שמואל אשר קדשנו במצותיו וצונו לעסוק בדברי תורה

ור' יוחנן מסיים בה הכי הערב נא ה' אלהינו את דברי תורתך בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל כלנו יודעי שמך ועוסקי תורתך ברוך אתה ה' המלמד תורה לעמו ישראל

ורב המנונא אמר אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו ברוך אתה ה' נותן התורה אמר רב המנונא זו היא מעולה שבברכות

הלכך לימרינהו לכולהו:

תנן התם אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר וברכו את העם ג' ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא

מאי ברכה אחת כי הא דרבי אבא ור' יוסי בר אבא אקלעו לההוא אתרא בעו מנייהו מאי ברכה אחת לא הוה בידייהו ואתו שיילוהו לרב מתנה לא הוה בידיה אתו שיילוהו לרב יהודה אמר להו הכי אמר שמואל אהבה רבה

ואמר רבי זריקא אמר רבי אמי א"ר שמעון בן לקיש יוצר אור כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר הא דרבי זריקא לאו בפירוש אתמר אלא מכללא אתמר דאמר ר' זריקא א"ר אמי אמר ר' שמעון בן לקיש זאת אומרת ברכות אין מעכבות זו את זו

אי אמרת בשלמא יוצר אור הוו אמרי היינו דברכות אין מעכבות זו את זו דלא קא אמרי אהבה רבה

'[Blessed art Thou] who formest light and createst darkness'.  Let him say rather: 'Who formest light and createst brightness'? — We keep the language of the Scripture.  If that is so, [what of the next words in the text], Who makest peace and createst evil: do we repeat them as they are written? It is written 'evil' and we say 'all things' as a euphemism. Then here too let us say 'brightness' as a euphemism! — In fact, replied Raba, it is in order to mention the distinctive feature of the day in the night-time and the distinctive feature of the night in the day-time. It is correct that we mention the distinctive feature of the night in the day-time, as we say, 'Who formest light and createst darkness'.  But where do you find the distinctive feature of the day mentioned in the night-time? — Abaye replied: [In the words,] 'Thou rollest away the light from before the darkness and the darkness from before the light'. Which is the other [benediction]?  — Rab Judah said in the name of Samuel: 'With abounding love'.  So also did R. Eleazar instruct his son R. Pedath [to say]: 'With abounding love'. It has been taught to the same effect: We do not say, 'With everlasting love', but 'With abounding love'. The Rabbis, however, say that 'With everlasting love'  is said; and so it is also said, Yea, I have loved thee with an everlasting love; therefore with affection I have drawn thee. Rab Judah said in the name of Samuel: If one rose early to study [the Torah] before he had recited the Shema', he must say a benediction [over the study]. But if he had already recited the Shema', he need not say a benediction, because he has already become quit by saying 'With abounding love'. R. Huna said: For the reading of Scripture it is necessary to say a benediction,  but for the study of the Midrash  no benediction is required. R. Eleazar, however, says that for both Scripture and Midrash a benediction is required, but not for the Mishnah. R. Johanan says that for the Mishnah also a benediction is required, [but not for the Talmud]. Raba said: For the Talmud also it is necessary to say a blessing. R. Hiyya b. Ashi said:  Many times did I stand before Rab to repeat our section in the Sifra of the School of Rab,  and he used first to wash his hands and say a blessing, and then go over our section with us. What benediction is said [before the study of the Torah]? — Rab Judah said in the name of Samuel: [Blessed art Thou …] who hast sanctified us by Thy commandments, and commanded us to study the Torah.  R. Johanan used to conclude as follows:  'Make pleasant, therefore, we beseech Thee, O Lord our God, the words of Thy Torah in our mouth and in the mouth of Thy people the house of Israel, so that we with our offspring and the offspring of Thy people the house of Israel may all know Thy name and study Thy Torah. Blessed art Thou, O Lord, who teachest Torah to Thy people Israel'.  R. Hamnuna said: '[Blessed art Thou …] who hast chosen us from all the nations and given us Thy Torah. Blessed art Thou, O Lord, who givest the Torah'.  R. Hamnuna said: This is the finest of the benedictions. Therefore let us say all of them. We have learnt elsewhere:  The deputy high priest  said to them [the priests], Say one benediction, and they said the benediction and recited the Ten Commandments, the Shema', the section 'And it shall come to pass if ye hearken diligently', and 'And the Lord said',  and recited with the people three benedictions, viz., 'True and firm',  the benediction of the 'Abodah,  and the priestly benediction.  On Sabbath they said an additional benediction for the outgoing watch.  Which is the 'one benediction' referred to above? The following will show. R. Abba and R. Jose came to a certain place the people of which asked them what was the 'one benediction' [referred to], and they could not tell them. They went and asked R. Mattena, and he also did not know. They then went and asked Rab Judah, who said to them: Thus did Samuel say: It means, 'With abounding love'. R. Zerika in the name of R. Ammi, who had it from R. Simeon b. Lakish said: It is, 'Who formest light'. When R. Isaac b. Joseph came [from Palestine] he said: This statement of R. Zerika was not made explicitly [by R. Simeon b. Lakish], but was inferred by him [from another statement]. For R. Zerika said in the name of R. Ammi, who had it from R. Simeon b. Lakish: This  shows that the recital of one blessing is not indispensable for that of the other. Now if you say that they used to recite 'Who formest the light', it is correct to infer that the recital of one blessing is not indispensable for that of the other, since they did not say, 'With abounding love'.