Berakhot — Daf 11a

גמ׳ בשלמא ב"ה קא מפרשי טעמייהו וטעמא דב"ש אלא ב"ש מ"ט לא אמרי כב"ה

אמרי לך ב"ש א"כ נימא קרא בבקר ובערב מאי בשכבך ובקומך בשעת שכיבה שכיבה ממש ובשעת קימה קימה ממש

וב"ש האי ובלכתך בדרך מאי עביד להו

ההוא מבעי להו לכדתניא בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה ובלכתך בדרך פרט לחתן מכאן אמרו הכונס את הבתולה פטור ואת האלמנה חייב

מאי משמע

אמר רב פפא כי דרך מה דרך רשות אף כל רשות

מי לא עסקינן דקא אזיל לדבר מצוה ואפילו הכי אמר רחמנא לקרי אם כן לכתוב רחמנא בשבת ובלכת מאי בשבתך ובלכתך בשבת דידך ובלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת

אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי

האי טריד והאי לא טריד

אי משום טרדא אפילו טבעה ספינתו בים נמי וכי תימא ה"נ אלמה א"ר אבא בר זבדא אמר רב אבל חייב בכל המצות האמורות בתורה חוץ מן התפילין שהרי נאמר בהם פאר שנאמר (יחזקאל כד, יז) פארך חבוש עליך

התם טריד טרדא דמצוה הכא טריד טרדא דרשות

וב"ש

ההוא מבעי להו פרט לשלוחי מצוה

וב"ה אמרי ממילא ש"מ דאפילו בדרך נמי קרי:

ת"ר בה"א עומדין וקורין יושבין וקורין ומטין וקורין הולכין בדרך וקורין עושין במלאכתן וקורין ומעשה ברבי ישמעאל ור' אלעזר בן עזריה שהיו מסובין במקום אחד והיה ר' ישמעאל מוטה ור' אלעזר בן עזריה זקוף כיון שהגיע זמן קריאת שמע הטה רבי אלעזר וזקף ר' ישמעאל אמר לו רבי אלעזר בן עזריה לר' ישמעאל ישמעאל אחי אמשול לך משל למה הדבר דומה משל לאחד שאומרים לו זקנך מגודל אמר להם יהיה כנגד המשחיתים אף כך אתה כל זמן שאני זקוף אתה מוטה עכשיו כשאני הטתי אתה זקפת

אמר לו אני עשיתי כדברי ב"ה ואתה עשית כדברי ב"ש ולא עוד אלא שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות

מאי ולא עוד

וכי תימא בית הלל נמי אית להו מטין ה"מ דמטה ואתא מעיקרא אבל הכא כיון דעד השתא הוית זקוף והשתא מוטה אמרי ש"מ כב"ש סבירא להו שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות.

תני רב יחזקאל עשה כדברי ב"ש עשה כדברי ב"ה עשה

רב יוסף אמר עשה כדברי ב"ש לא עשה ולא כלום דתנן מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית ב"ש פוסלין וב"ה מכשירין

אמרו להם ב"ה לב"ש מעשה שהלכו זקני ב"ש וזקני ב"ה לבקר את ר' יוחנן בן החורנית מצאוהו שהיה ראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית ולא אמרו לו כלום

אמרו להם משם ראיה אף הם אמרו לו א"כ היית נוהג לא קיימת מצות סוכה מימיך

רב נחמן בר יצחק אמר עשה כדברי בית שמאי חייב מיתה דתנן אמר ר"ט אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטים אמרו לו כדאי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי ב"ה:

מתני׳ בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה אחת ארוכה ואחת קצרה

מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר לקצר אינו רשאי להאריך לחתום אינו רשאי שלא לחתום שלא לחתום אינו רשאי לחתום:

גמ׳ מאי מברך

אמר ר' יעקב א"ר אושעיא

GEMARA. Beth Hillel cause no difficulty; they explain their own reason and the reason [why they reject the opinion] of Beth Shammai. But why do not Beth Shammai accept the view of Beth Hillel? — Beth Shammai can reply: If this is so,  let the text say, 'In the morning and in the evening'. Why does it say, 'When thou liest down and when thou risest up'? To show that in the time of lying down there must be actual lying down, and in the time of rising up there must be actual rising up. And how do Beth Shammai explain the words 'And when thou walkest by the way'? — They need it for the following, as has been taught: 'When thou sittest in thy house':  this excludes a bridegroom. 'And when thou walkest by the way': this excludes one who is occupied with the performance of a religious duty.  Hence they laid down that one who marries a virgin is free [from the obligation to say the Shema' in the evening] while one who marries a widow is bound.  How is the lesson  derived? — R. Papa said: [The circumstances must be] like a 'way'. As a 'way' [journey] is optional, so whatever is optional [does not exempt from the obligation]. But does not the text treat [also] of one who is going to perform a religious duty, and even so the All Merciful said that he should recite? — If that were so, the All Merciful should have written [simply], 'While sitting and while walking'. What is the implication of when thou sittest and when thou walkest? — In the case of thy sitting and thy walking thou art under the obligation, but in the case of performing a religious duty thou art exempt. If that is so, one who marries a widow should also be exempt? — The one  is agitated, the other not. If a state of agitation is the ground, it would apply also the the case of his ship sinking at sea! And should you say, Quite so, why did R. Abba b. Zabda say in the name of Rab: A mourner is under obligation to perform all the precepts laid down in the Torah except that of the tefillin, because the term 'headtire' is applied to them, as it says, Bind thy headtire upon thee?  — In that case the agitation is over a religious duty, here it is over an optional matter. And Beth Shammai?  — They require it to exclude persons on a religious mission.  And Beth Hillel?  — They reply: Incidentally it tells you that one recites also by the way. Our Rabbis taught: Beth Hillel say that one may recite the Shema' standing, one may recite it sitting, one may recite it reclining, one may recite it walking on the road, one may recite it at one's work. Once R. Ishmael and R. Eleazar b. Azariah were dining at the same place, and R. Ishmael was reclining while R. Eleazar was standing upright. When the time came for reciting the Shema', R. Eleazar reclined and R. Ishmael stood upright. Said R. Eleazar b. Azariah to R. Ishmael: Brother Ishmael, I will tell you a parable. To what is this [our conduct] like? It is like that of a man to whom people say, You have a fine beard, and he replies, Let this go to meet the destroyers.  So now, with you: as long as I was upright you were reclining, and now that I recline you stand upright!  He replied: I have acted according to the rule of Beth Hillel and you have acted according to the rule of Beth Shammai. And what Is more, [I had to act thus], lest the disciples should see and fix the halachah so for future generations. What did he mean by 'what is more'? He meant: Should you argue that Beth Hillel also allow reclining, [I reply that] this is the case only where one was reclining from the first. Here, however, since at first you were upright and now you recline, they may say, This shows that they [both] are of the opinion of Beth Shammai, and perhaps the disciples will see and fix the halachah so for future generations. R. Ezekiel learnt: If one follows the rule of Beth Shammai he does right, if one follows the rule of Beth Hillel he does right. R. Joseph said: If he follows the rule of Beth Shammai, his action is worthless, as we have learnt: If a man has his head and the greater part of his body in the sukkah  while the table is in the house, Beth Shammai declare his action void, while Beth Hillel declare it valid. Said Beth Hillel to Beth Shammai: Once the Elders of Beth Shammai and the Elders of Beth Hillel went to visit R. Johanan b. Ha-horanith, and they found him with his head and the greater part of his body in the sukkah while the table was in the house, and they made no objection. They replied: Do you bring a proof from this?  [The fact is that] they also said to him: If such has been your regular custom, you have never performed the precept of the sukkah in your lifetime.  R. Nahman b. Isaac said: One who follows the rule of Beth Shammai makes his life forfeit, as we have learnt: R. TARFON SAID: I WAS ONCE WALKING BY THE WAY AND I RECLINED TO RECITE THE SHEMA' IN THE MANNER PRESCRIBED BY BETH SHAMMAI, AND I INCURRED DANGER FROM ROBBERS. THEY SAID TO HIM: YOU DESERVED TO COME TO HARM, BECAUSE YOU ACTED AGAINST THE OPINION OF BETH HILLEL. MISHNAH. IN THE MORNING TWO BLESSINGS ARE TO BE SAID BEFORE IT  AND ONE AFTER IT. IN THE EVENING TWO ARE SAID BEFORE IT AND TWO AFTER IT, ONE LONG AND ONE SHORT.  WHERE THEY [THE SAGES] LAID DOWN THAT A LONG ONE SHOULD BE SAID, IT IS NOT PERMITTED TO SAY A SHORT ONE. WHERE THEY ORDAINED A SHORT ONE A LONG ONE IS NOT PERMITTED. [A PRAYER] WHICH THEY ORDERED TO BE CONCLUDED [WITH A BENEDICTION]  MUST NOT BE LEFT WITHOUT SUCH A CONCLUSION; ONE WHICH THEY ORDERED TO BE LEFT WITHOUT SUCH A CONCLUSION MUST NOT BE SO CONCLUDED. GEMARA. What benedictions does one say [in the morning]? R. Jacob said in the name of R. Oshaia: