Bava Metzia — Daf 99a

ביד עבדו חייב יד עבד כיד רבו

אמר שמואל בעבד עברי דלא קני ליה גופיה רב אמר אפילו תימא בעבד כנעני נעשה כאומר ליה הכישה במקל והיא תבא

מיתיבי השואל הפרה ושלחה לו ביד בנו ביד שלוחו חייב ביד עבדו פטור

בשלמא לשמואל מתניתין בעבד עברי ברייתא בעבד כנעני אלא לרב קשיא

אמר לך רב לא תימא נעשה כאמר ליה אלא אימא באמר ליה הכישה במקל והיא תבא

דאיתמר השאילני פרתך וא"ל ביד מי וא"ל הכישה במקל ותבא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב כיון שיצאת מרשות משאיל ומתה חייב

נימא מסייע ליה השאילני פרתך ואמר ליה ביד מי ואמר ליה הכישה במקל והיא תבא כיון שיצאת מרשות משאיל ומתה חייב

אמר רב אשי הכא במאי עסקינן כגון שהיתה חצרו של שואל לפנים מחצרו של משאיל דכי משלחה לה ודאי להתם אזלא

אי הכי מאי למימרא לא צריכא דאיכא גזייתא מהו דתימא לא סמכא דעתיה דלמא קיימא התם ולא אתיא אזלא להדיא קמ"ל דסמכא דעתיה

אמר רב הונא השואל קרדום מחבירו בקע בו קנאו לא בקע בו לא קנאו

למאי אילימא לאונסין מ"ש פרה דמשעת שאילה אלא לחזרה בקע בו לא מצי הדר ביה משאיל לא בקע בו מצי משאיל הדר ביה

ופליגא דרבי אמי דא"ר אמי המשאיל קרדום של הקדש מעל לפי טובת הנאה שבו וחבירו מותר לבקע בו לכתחילה

ואי לא קנאו אמאי מעל ואמאי חבירו מותר לבקע בו לכתחילה ניהדריה ולא ליקנייה ולא לימעול

ופליגא דר' אלעזר דא"ר אלעזר כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים

תניא נמי הכי כשם שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים וכשם

GEMARA. If he sends it by his [sc. the lender's] servant, [why does the Mishnah state that] he is liable?  Is not the hand of the servant as the hand of his master?  — Said Samuel: This refers to a Hebrew servant, whose body does not belong to him [his master]. Rab said: It may refer even to a heathen servant, yet it is considered as though he [the borrower] said to him, 'Strike it with a stick and it will come [to me].' An objection is raised: If one borrows a cow, and sends it to him [the borrower] by his son or agent, he is liable [for accidents on the road]; by his servant, he is not. Now, on Samuel's view it is well: our Mishnah refers to a Hebrew servant; the Baraitha to a heathen servant. But according to Rab, is there not a difficulty? — Rab can answer you: Do not answer [above], it is considered as though he said to him etc.; it means that he had [actually] said to him, 'Strike it with a stick, and it will come.'  For it has been stated: [If A said to B,] 'Lend me your cow;' and he asked him, 'By whose hand shall [I send it]?' to which he replied, 'Strike it with a stick, and it will come,' said R. Nahman, in the name of Rabbah b. Abbuha in Rab's name: Once it leaves the lender's possession and it dies, he [the borrower] is responsible. Shall we say that the following [Baraitha] supports him:  [If A said to B,] 'Lend me your cow, and he asked him, 'By whose hand [shall I send it]?' to which he replied, 'Hit it with a stick, and it will come:' once it leaves the lender's possessions and it dies, he [the borrower] is responsible? — R. Ashi said: [No. For] we deal here with a case where the borrower's court was within the lender's, so that when he sends it, it will certainly go there.  If so, why state it? — It is necessary to state it only when there are narrow passages [in various directions in the courtyard]. I might think that he [the borrower] does not place full reliance [on its coming to him, for] perhaps it may stand there [sc. in a by-path] and not come to him: therefore we are taught that he places full reliance [that it will come]. R. Huna said: If a man borrows an axe from his neighbour and he cleaves [wood] therewith, he acquires it; if he does not cleave [wood] therewith, he does not acquire it. In what respect? Shall we say, in respect of [unavoidable] accidents?  But wherein does it differ from a cow, [for which he is responsible] from the time of the loan?  — Hence in respect of returning it. Once he cleaves [wood] therewith, the lender cannot retract;  if not, the lender can retract. Now, he [R. Huna] is in conflict with R. Ammi. For R. Ammi said: If a man lends an axe belonging to the Sanctuary, he is liable for trespass in respect of its goodwill value, and his neighbour may use it  forthwith.  Now, if he [the borrower] does not acquire it [until he actually uses it], why is he [the lender] liable for trespass, and why may his neighbour use it forthwith? Let him return it, gain no title thereto, and so not be liable for trespass! He [R. Huna] is also in conflict with R. Eleazar. For R. Eleazar said: Just as they [the Rabbis] instituted meshikah for purchasers,  so did they institute meshikah for bailees. It has been taught likewise: Just as they instituted meshikah for purchasers, so did they institute meshikah for bailees. And just as