Bava Metzia — Daf 98b

שואל חדא להד"מ וחדא אין דשאלה מתה ואידך לא ידענא אי דשכירות מתה ודקיימא דשאלה או דשאלה מתה ודקיימא דשכירות דמתוך שאינו יכול לישבע משלם:

זה אומר שאולה וזה אומר שכורה ישבע השוכר ששכורה מתה:

ואמאי מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו אמר עולא על ידי גלגול

דא"ל אישתבע לי איזו מיהת דכדרכה מתה ומיגו דמישתבע דכדרכה מתה מישתבע נמי דשכורה מתה:

זה אומר איני יודע וזה אומר כו': הא מני סומכוס היא דאמר ממון המוטל בספק חולקין

בעי ר' אבא בר ממל שאלה בבעלים שכרה שלא בבעלים מהו

מי אמרינן שאילה לחודה קיימא ושכירות לחודה קיימא או דלמא שכירות בשאלה מישך שייכי דהא מיחייב בגניבה ואבידה

את"ל שכירה בשאלה מישך שייכי שכרה בבעלים שאלה שלא בבעלים מהו

שאלה בשכירות ודאי לא שייכא או דלמא כיון דשייכא במקצת כמאן דשייכא בכולה דמי

את"ל לא אמרינן כיון דשייכא במקצת כמאן דשייכא בכולה דמי שאלה בבעלים ושכרה שלא בבעלים וחזר ושאלה מהו

הדר אתיא לה שאלה לדוכתה או דלמא אפסיקא לה שכירות ביני וביני

שכרה בבעלים ושאלה וחזר ושכרה מהו מי אמרינן אתיא לה שכירות לדוכתה או דלמא אפסיקא לה שאלה ביני וביני

תיקו:

מתני׳ השואל את הפרה ושלחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו או ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו של שואל ומתה פטור

אמר לו השואל שלחה לי ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך או שאמר לו המשאיל הריני משלחה לך ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך וא"ל השואל שלח ושלחה ומתה חייב

וכן בשעה שמחזירה גמ׳

'As for one, the claim is entirely unfounded; with respect to the second, it is true that a borrowed one died; and as to the others, I do not know whether it was the hired one that died and the one alive is the borrowed one, or whether it was the borrowed one that died and the one alive is the hired one;' and since he cannot swear he must pay. BUT IF ONE ASSERTS THAT IT WAS THE LOANED ONE, AND THE OTHER THAT IT WAS THE HIRED ONE, THE HIRER MUST SWEAR THAT THE HIRED ONE DIED. But why so? What he claims from him he does not admit; and what he admits he does not claim?  — Said 'Ulla: [He swears] through the superimposition [of an oath]. For he [the lender] can demand, 'You must at least swear that it died of natural causes; and since you must swear thus, swear also that the hired one died.' IF BOTH SAY, 'I DO NOT KNOW,' THEY MUST DIVIDE. Who is the author of this? — Symmachus, who ruled: When money lies in doubt, it is divided. R. Abba b. Mammel propounded: What [is the ruling] if the borrowing was made together with the owner's [service], but subsequently it [the bailment] was hired without the owner?  Do we say, the borrowing stands alone, and the hiring stands alone? Or perhaps the hiring is a continuation of the loan, since he is responsible for theft and loss?  And should you rule that hiring is a continuation of the loan, what if he hired it together with the owner's [service], and then borrowed it without the owner? Shall we say that borrowing is certainly not included in hiring?  Or perhaps, being partly related thereto, it is wholly related thereto. And should you rule that we do maintain that partial relationship is regarded as complete relationship, what if one borrowed it with the owners [service], hired it without the owner's, and borrowed it again [without the owner]? Does the borrowing revert to its former status? Or perhaps, the hiring breaks the connection? [Likewise,] if it was hired with the owner's [service], then borrowed, and then hired again [the last two without] — do we Say, the hiring reverts to its former status? Or perhaps, the intermediate borrowing breaks the connection? These problems remain unsolved. MISHNAH. IF A MAN BORROWS A COW, AND HE [THE LENDER] SENDS IT TO HIM BY HIS SON, SERVANT OR AGENT; OR BY THE SON, SERVANT OR AGENT OF THE BORROWER, AND IT DIES [ON THE ROAD], HE IS NOT LIABLE. BUT IF THE BORROWER SAID TO HIM, 'SEND IT TO ME BY MY SON, SERVANT, OR AGENT,' OR 'BY YOUR SON, SERVANT OR AGENT, OR IF THE LENDER SAID TO HIM, 'I AM SENDING IT TO YOU BY MY SON, SERVANT OR AGENT,' OR 'BY YOUR SON, SERVANT OR AGENT, AND THE BORROWER REPLIED, 'SEND IT,' AND HE SENT IT, AND IT DIED [ON THE ROAD], HE IS RESPONSIBLE. AND THE SAME HOLDS GOOD WHEN HE RETURNS IT.