Bava Metzia — Daf 99b

שקרקע נקנית בכסף ובשטר ובחזקה כך שכירות נקנה בכסף ובשטר ובחזקה שכירות מאי עבידתיה אמר רב חסדא שכירות קרקע

אמר שמואל האי מאן דגזיל חביצא דתמרי מחבירו ואית בה חמשים תמרי אגב הדדי מזדבנן בנ' נכי חדא חדא חדא מזדבנן בנ'

להדיוט משלם חמשים נכי חדא להקדש משלם חמשים וחומשייהו מה שאין כן במזיק דלא משלם חומשא דאמר מר (ויקרא כב, יד) איש כי יאכל קדש פרט למזיק

מתקיף לה רב ביבי בר אביי להדיוט אמאי משלם חמשים נכי חדא נימא ליה אנא חדא חדא הוה מזבנינא להו

אמר רב הונא בריה דרב יהושע שמין בית סאה באותה שדה תנן

למימרא דסבר שמואל דין הדיוט לאו כדין גבוה דמי והתנן נטל אבן או קורה מהקדש לא מעל נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל בנאה בתוך ביתו לא מעל עד שידור תחתיה בשוה פרוטה

ויתיב ר' אבהו קמיה דרבי יוחנן ויתיב וקאמר משמיה דשמואל זאת אומרת הדר בחצר חבירו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר (א"ל רבי יוחנן) הדר ביה שמואל מההיא

וממאי דמההיא הדר ביה דלמא מהא הדר לא מההיא הדר ביה כדרבא דאמר רבא הקדש שלא מדעת כהדיוט מדעת דמי

אמר רבא הני שקולאי דתברו חבית' דחמרא לחנוואה ביומא דשוקא מיזדבנא בה' בשאר יומי מיזדבנא בארבע אהדרו ליה ביומא דשוקא מהדרו ליה חביתא דחמרא בשאר יומי מהדרו ליה ה'

ולא אמרן אלא דלא ה"ל חמרא לזבוני אבל ה"ל חמרא לזבוני הא איבעי ליה לזבוני

ומנכי ליה אגר טירחיה ודמי ברזנייתא:

real estate is acquired by means of money, a deed, or hazakah,  so is hiring effected by the same means. But what has hiring to do [with these]?  — R. Hisda said: It refers to the renting  of real estate. Samuel said: If a man robbed his neighbour of a cake of pressed dates containing fifty dates, which, sold together, bring fifty [perutahs] less one; whilst, sold separately, realise fifty perutahs, — in the case of secular property,  he must repay forty nine [perutahs]; in the case of hekdesh  he must pay fifty, plus the fifth thereof. This, however, is not so in the case of one who injures [property belonging to] hekdesh, for such a one does not add a fifth. For a Master stated: And if a man eat of the holy thing [unwittingly, then he shall put the fifth part thereof unto it etc.]:  this excludes one who injures [the holy thing]. To this R. Bibi b. Abaye demurred: In the case of secular property, why must he pay [only] fifty less one? Can he not say, 'I would have sold them singly'? — R. Huna the son of R. Joshua replied: We learnt, The area of a se'ah  in that field is assessed. Shall we say that in Samuel's opinion the law appertaining to secular property is not the same as that of the [Most] High?  But we learnt: If he [the steward in charge of the sanctuary] took a stone or beam of hekdesh,  he is not guilty of trespass. If he gave it to his neighbour, he [the steward] is guilty of trespass, but not the latter.  If he built it into his house, he is not liable for trespass unless he dwells in [and enjoys the use of] it to the value of a perutah.  Now, R. Abbahu sat before R. Johanan and said in Samuel's name: This proves that if a man dwells in his neighbour's courtyard without his permission, he must pay him rent!  — Did not R. Johanan observe to him,  Samuel retracted from that [inference]? But how do you know that he retracted from the latter; perhaps he retracted from the former?  — No: [he must have retracted from the latter,] in accordance with Raba's  dictum; for Raba said: Hekdesh without [its owner's] knowledge is as secular property with [its owner's] knowledge. Raba said: If carriers broke a shopkeeper's barrel of wine, which on a market day is sold for five [zuz], but on other days for four, if they make a return on the market day, they return a barrel of wine; but if on other days,  they must return five [zuz].  That, however, holds good only if he had no [other] wine for sale; but if he had [some left after the market], then he should have sold that. And they deduct the payment for his trouble and the value of the tapping.