Bava Metzia — Daf 76b

הכי השתא בשלמא אי איתמר איפכא התקבל לי גיטי ואשתך אמרה הבא לי גיטי והוא אומר הילך כמו שאמרה ואמר ר"נ אמר רבה בר אבוה אמר רב משיגיע גט לידו מגורשת אלמא דאדיבורא דידה קא סמיך

אי נמי משהגיע גט לידה מגורשת אלמא דאדיבורא דידיה קא סמיך אלא התם משום דעקר שליח לשליחותי' לגמרי דא"ל שליח לקבלה הוינא להולכה לא הוינא

איבעית אימא האי תנא חזרו נמי הטעו קרי ליה דתניא השוכר את האומנין והטעו את בעל הבית או בעל הבית הטעה אותן אין להם זה על זה אלא תרעומת

במה דברים אמורים שלא הלכו אבל הלכו חמרים ולא מצאו תבואה פועלין ומצאו שדה כשהיא לחה נותן להן שכרן משלם אבל אינו דומה הבא טעון לבא ריקן עושה מלאכה ליושב ובטל

בד"א שלא התחילו במלאכה אבל התחילו במלאכה שמין להן מה שעשו כיצד קבלו קמה לקצור בשני סלעים קצרו חציה והניחו חציה בגד לארוג בשני סלעים ארגו חציו והניחו חציו שמין להן את מה שעשו

היה יפה ששה דינרים נותן להן סלע או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים ואם סלע נותן להם סלע

ר' דוסא אומר שמין להן מה שעתיד להעשות היה יפה ששה דינרים נותן להם שקל או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים ואם סלע נותן להם סלע

במה דברים אמורים בדבר שאין אבוד אבל בדבר האבוד שוכר עליהן או מטען כיצד מטען אומר להן סלע קצצתי לכם באו וטלו שתים ועד כמה שוכר עליהן עד ארבעים וחמשים זוז

במה דברים אמורים בזמן שאין שם פועלים לשכור אבל יש שם פועלים לשכור ואמר צא ושכור מאלו אין לו עליהן אלא תרעומת

תני תנא קמיה דרב נותן להם שכרן משלם אמר ליה חביבי אמר אילו אנא הואי לא הוה יהיבנא להן אלא כפועל בטל ואת אמרת נותן להם שכרן משלם והא עלה קתני אינו דומה הבא טעון להבא ריקן עושה מלאכה ליושב ובטל לא סיימוה קמיה

איכא דאמרי סיימוה קמיה והכי קאמר חביבי אמר אי הואי אנא לא הוה יהיבנא ליה כלל ואת אמרת כפועל בטל אלא קשיא הך

לא קשיא הא דסיירא לארעיה מדאורתא הא דלא סיירא לארעיה מאורתא

כי הא דאמר רבא האי מאן דאגר אגירי לרפקא ואתא מטרא ומלייה מיא אי סיירא לארעיה מאורתא

How now! That were well, had the reverse been taught, thus: [If a woman said to a man,] 'Accept the divorce on my behalf;' and he [went and stated to her husband.] 'Your wife instructed me, Bring me my divorce,' [to which] he replied. 'Take it, in accordance with her instructions: and had R. Nahman ruled [thereon] in the name of Rabbah b. Abbuha in Rab's name that immediately the divorce comes into his [the agent's] hands, she is divorced; that would have proved that he [the husband] relied upon her word.  Again had he ruled that [only] when the divorce reaches her hand, is she divorced; that would shew that he relied upon the agent's statement.  But there [where R. Nahman did state his ruling], it is because the agent himself entirely cancelled  his appointment, by declaring, 'I am willing to be an agent for acceptance, but not for delivery.' [Reverting to the Mishnah:] If you prefer I can say, this Tanna designates retracting too, 'deceiving'.  For it has been taught: If one hires labourers and they deceive the employer, or the employer deceives them, they have nothing but resentment against each other [but no legal redress]. Now, this holds good only if they have not gone [to the scene of their labour]; but if ass-drivers [are engaged to convey a load of grain from a certain place and] go [there] and find no grain, or labourers [hired to plough a field] go and find the field a swamp [unfit for ploughing], he must pay them in full; yet travelling with a load is not the same as travelling empty-handed, nor is working the same as sitting idle.  [Moreover,] this holds good only if they have not commenced work; but if they have commenced work, the portion done is assessed for them.  E.g., if they contract to harvest [a field of] standing corn for two sela's and they harvest half, and leave half; or to weave a garment for two sela's, and they weave half and leave half, the portion done is assessed: if it is worth six denarii, he must pay them a sela' [Four denarii], or they can complete the work and receive two sela's;  if it is worth a sela', he must pay them a sela'.  R. Dosa said: That which still remains to be done is assessed. [Thus:] if it is worth six denarii, he pays them a shekel [two denarii], or they can complete their work and receive two sela's  if a sela', he must pay them a sela'. Now, this holds good only if there is no irretrievable loss [if the work is postponed until fresh labourers are found]; but if there is, he can engage [workers] at their cost, or deceive them. How does he deceive them? He says to them, 'I have promised you a sela'; come and receive two.' To what extent may he engage [workers] against them? Even to forty or fifty zuz.  But when is this said, [only] if no artisans are available for hiring;  but if there are, and he [the first worker] says to him, 'Go out and engage one of these,' he has nothing but resentment against him. A tanna recited before Rab:  He must pay them in full. Whereupon he [Rab] observed: My uncle [R. Hiyya] said, 'Were it I, I would have paid them only as unemployed labourers:'  yet you say. 'he must pay them in full'! But surely, it is taught thereon: But travelling with a load is not the same as travelling empty-handed, nor is working the same as idling! — Now it [the Baraitha] had not been completed before him [Rab].  Others say, it had been completed before him,  and he [Rab] observed thus: My uncle said, 'Were it I, I would not have paid him at all';  yet you say [he must pay him] as an unemployed labourer! But this [Baraitha] opposes it! — There is no difficulty: the latter ruling is if he viewed the field the previous evening; the former, if he did not.  Just as Raba said: If one engaged labourers to cut dykes, and rain fell and rendered it [the land] waterlogged [making work impossible], if he inspected it the previous evening,