Bava Metzia — Daf 77a

פסידא דפועלים לא סיירא לארעיה מאורתא פסידא דבעל הבית ויהיב להו כפועל בטל

ואמר רבא האי מאן דאוגיר אגורי לדוולא ואתא מטרא פסידא דפועלים אתא נהרא פסידא דבעל הבית ויהיב להו כפועל בטל

ואמר רבא האי מאן דאוגיר אגורי לדוולא ופסק נהרא בפלגא דיומא אי לא עביד דפסיק פסידא דפועלים עביד דפסיק אי בני מתא פסידא דפועלים לאו בני מתא פסידא דבעל הבית

ואמר רבא האי מאן דאגר אגורי לעבידתא ושלים עבידתא בפלגא דיומא אי אית ליה עבידתא דניחא מינה יהיב להו א"נ דכותה מפקד להו דקשה מינה לא מפקד להו ונותן להם שכרן משלם

אמאי וליתיב להו כפועל בטל כי קאמר רבא באכלושי דמחוזא דאי לא עבדי חלשי

אמר מר שמין להם את מה שעשו כיצד היה יפה ששה דינרים נותן להם סלע קא סברי רבנן יד פועל על העליונה

או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים פשיטא לא צריכא דאייקר עבידתא ואימרו פועלים ואזל בעל הבית ופייסינהו מהו דתימא מצו אמרי ליה כי מפייסינן אדעתא דטפת לן אאגרא קמ"ל דאמר להו אדעתא דטרחנא לכו באכילה ושתיה

סלע נותן להם סלע פשיטא לא צריכא דזל עבידתא מעיקרא ואגרינהו בטפי זוזא ולסוף אייקר עבידתא וקם בטפי זוזא

מהו דתימא אמרי ליה טפי זוזא אמרת לן טפי זוזא הב לן קמ"ל דאמר להו כי אמרי לכו טפי זוזא דלא הוה קים לכו השתא קים לכו

רבי דוסא אומר שמין להן את מה שעתיד להיעשות היה יפה ששה דינרים נותן להם שקל קסבר יד פועל על התחתונה

או יגמרו מלאכתן ויטלו שני סלעים פשיטא לא צריכא דזל עבידתא ואימר בעל הבית ואזול פועלים ופייסוהו מהו דתימא מצי אמר להו אדעתא דבצריתו לי מאגריי קמ"ל דאמרי ליה אדעתא דעבידנן לך עבידתא שפירתא

סלע נותן להם סלע פשיטא א"ר הונא בריה דרב נתן לא צריכא דאוזילו אינהו גביה זוזא מעיקרא ולסוף זל עבידתא

מהו דתימא בציר זוזא אמריתו לי בציר זוזא יהבינא לכו קמ"ל דאמרי ליה כי אמרנא לך בבציר זוזא דלא הוה קים לך השתא קים לך

אמר רב הלכה כר' דוסא ומי אמר רב הכי והאמר רב פועל יכול לחזור בו אפילו בחצי היום וכי תימא שאני ליה לרבי דוסא בין שכירות לקבלנות ומי שאני ליה והתניא השוכר את הפועל ולחצי היום שמע שמת לו מת או שאחזתו חמה אם שכיר הוא

the loss is the workers; if not, the loss is the employer's, and he must pay them as unemployed workers. Raba also said: If one engaged labourers for irrigation, and there fell rain [rendering it unnecessary], the loss is theirs.  But if the river overflowed,  the loss is the employer's,  and he must pay them as unemployed labourers. Rab also said: If one engaged labourers for irrigation, and the river [whence the water was drawn] failed at midday; if such failure is unusual, the loss is theirs;  if usual: if [the labourers] are of that town [and so would know about it] the loss is theirs; if not, the loss is the employer's. Raba also said: If one engaged labourers for a piece of work, and they completed it in the middle of the day;  if he has some [other] work easier than the first, he can give it to them, or even if of equal difficulty, he can charge them [with it]; but if it is more difficult, he cannot order them to do it, and must pay them in full. But why? Let him pay them as unemployed workers! — Raba referred to the workers  of Mahuza, who, if they do not work, feel faint. The Master said: 'The portion done is assessed for them. E.g., if it is worth six denarii, he must pay them a sela'.  The Rabbis hold that the workers [always] have the advantage. 'Or they can complete the work and receive two sela's.' Is this not obvious? — This is necessary only when labour costs advanced, and the workers retracted. Thereupon the employer went and persuaded them [to return]. I might think that they can say to him, 'When we allowed ourselves to be persuaded, it was on the understanding that you would increase our remuneration.' Therefore we are informed that he [the employer] can answer them, 'It was on the understanding that I should take particular pains over your food and drink.' 'If it is worth a sela', he must pay them a sela'.' Is this not obvious? — This is necessary only if labour was cheap originally [when he hired them], whilst he engaged them for a zuz above [the usual cost], but subsequently  labour appreciated and stood at more than a zuz; I might think that they can plead. 'You promised us a zuz above [the usual price]; give us a zuz more [than was stipulated, since that is now the usual wage].' We are therefore told that he [the employer] may answer them,' When did I promise you an extra zuz, only when you did not agree;  but now you have agreed.' 'R. Dosa said: That which still remains to be done is assessed [thus]: if it be worth six denarii, he pays them a shekel.' In his opinion, the labourer is at a disadvantage. 'Or they can complete their work and receive two sela's.' Is this not obvious? — This is necessary only when labour costs diminished, and the employer retracted; whereupon the labourers went and persuaded him. I might think, he can say to them, '[I re-engaged you] on the understanding that you allow a rebate on your wages': therefore we are taught that they can answer him, 'It was on the understanding that we perform our work particularly well.' 'If a sela', he must pay them a sela'.' Is this not obvious? — R. Huna. the son of R. Nathan, said: It is necessary only in a case where they [the labourers] contracted for a zuz below [the usual wage] in the first place, and subsequently labour costs fell. I might think that [the employer can plead.] 'You agreed with me for a zuz less [than usual], hence I will give you a zuz less;'  so we are taught that they can reply. 'We agreed upon a zuz less only when you would not agree [to pay the full price]; but now you have agreed.' Rab said: The halachah is as R. Dosa. But did Rab really rule thus? Did not Rab say: A worker can retract even in the middle of the day? And should you answer, R. Dosa draws a distinction between time work and piece work,  [I can rejoin,] Did he really admit a distinction? Has it not been taught: If one engages a labourer, and in the middle of the day he [the labourer] learns that he has suffered a bereavement,  or is smitten with fever: then if he is a time worker,