Bava Metzia — Daf 75a

הלויני כור חטין וקוצץ לו דמים הוזלו נותן לו חטים הוקרו נותן דמיהם

והלא קצץ אמר רב ששת הכי קאמר אם לא קצץ הוזלו נוטל חטיו הוקרו נותן דמיהם:

מתני׳ לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חטין ואני אתן לך לגורן אבל אומר לו הלויני עד שיבא בני או עד שאמצא מפתח והלל אוסר וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה ככר לחברתה עד שתעשיה דמים שמא יוקרו חטין ונמצאו באות לידי רבית:

גמ׳ אמר רב הונא יש לו סאה לוה סאה סאתים לוה סאתים ר' יצחק אומר אפי' יש לו סאה לוה עליה כמה כורין

תני ר' חייא לסיועיה לרבי יצחק טיפת יין אין לו טיפת שמן אין לו הא יש לו לוה עליה כמה טיפין

והלל אוסר אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כדברי הלל ולית הלכתא כוותיה

וכן היה הלל אומר לא תלוה אשה [וכו'] אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי הלל אבל חכמים אומרים לוים סתם ופורעים סתם

ואמר רב יהודה אמר שמואל בני חבורה המקפידין זה על זה עוברין משום מדה ומשום משקל ומשום מנין ומשום לוין ופורעין בי"ט וכדברי הלל אף משום רבית

ואמר רב יהודה אמר שמואל תלמידי חכמים מותרים ללוות זה מזה ברבית מאי טעמא מידע ידעי דרבית אסורה ומתנה הוא דיהבו אהדדי א"ל שמואל לאבוה בר איהי הלויני מאה פלפלין במאה ועשרין פלפלין ואריך

אמר רב יהודה אמר רב מותר לו לאדם להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית ולאו מילתא היא משום דאתי למסרך

מתני׳ אומר אדם לחבירו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך ולא יאמר לו נכש עמי ואעדור עמך עדור עמי ואנכש עמך

'Lend me a kor of wheat,' and stipulate a monetary return:  if it depreciates, he returns wheat; if it advances, he repays its value [as at the time of borrowing]. But did he not stipulate?  — R. Shesheth answered: It is thus meant: if no stipulation is made, and it depreciates, he takes wheat; if it advances, he repays its [original] value. MISHNAH. A MAN MAY NOT SAY TO HIS NEIGHBOUR, 'LEND ME A KOR OF WHEAT AND I WILL REPAY YOU AT HARVEST TIME;'  BUT HE MAY SAY, 'LEND ME UNTIL MY SON COMES, OR UNTIL I FIND THE KEY.'  HILLEL, HOWEVER, FORBADE [EVEN THIS.] AND THUS HILLEL USED TO SAY: A WOMAN MUST NOT LEND A LOAF TO HER NEIGHBOUR WITHOUT FIRST VALUING IT, LEST WHEAT ADVANCES AND THUS THEY [THE LENDER AND BORROWER] COME TO [TRANSGRESS THE PROHIBITION OF] USURY. GEMARA. R. Huna said: If he possesses a se'ah, he may borrow a se'ah; two se'ahs, he may borrow two se'ahs.  R. Isaac said: Even if he has only a se'ah, he may borrow many kors against it. R. Hiyya taught the following, which is in support of R. Isaac: [One may not borrow wine or oil for the same quantity to be returned, because] he has not a drop of wine or oil.  Surely then, if he has, he may borrow a large quantity against it. HILLEL, HOWEVER, FORBADE [EVEN THIS]. R. Nahman said in Samuel's name: The halachah agrees with Hillel's ruling. The law is nevertheless not in accordance with him. AND THUS HILLEL USED TO SAY, A WOMAN MUST NOT LEND, etc. Rab Judah said in Samuel's name: This is Hillel's view, but the Sages maintain, One may borrow and repay unconditionally. Rab Judah also said in Samuel's name: The members of a company who are particular with each other  transgress [the prohibition of] measure, weight, number, borrowing and repaying on the Festival,  and, according to Hillel, usury too. Rab Judah also said in Samuel's name: Scholars may borrow from each other on interest. Why? Fully knowing that usury is forbidden, they merely present gifts to each other.  Samuel said to Abbuha b. Ihi: Lend me a hundred peppercorns for a hundred and twenty. And this is well. Ran Judah said in Rab's name: One may lend to his sons and household on interest, in order to give them experience thereof.  This, nevertheless, is incorrect, because he will come to cling thereto. MISHNAH. A MAN MAY SAY TO HIS NEIGHBOUR, 'HELP ME TO WEED, AND I WILL HELP YOU; ASSIST ME TO HOE, AND I WILL ASSIST YOU.'  BUT HE MAY NOT SUGGEST, 'DO YOU WEED WITH ME, AND I WILL HOE WITH YOU; DO YOU HOE WITH ME, AND I WILL WEED WITH YOU.'