Bava Metzia — Daf 66a

פטומי מילי בעלמא הוא אמר ליה רב אשי לאמימר טעמא מאי כיון דלוקח בעי לאתנויי והכא מוכר קא מתני אמרת פטומי מילי בעלמא הוא

אלא מתניתא דקתני לכשיהיו לך מעות אחזיר לך מותר דמוכר הוא דבעי לאתנויי מוכר לא אתני ולוקח קא מתני

ואמרינן מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא ואמר רבא סיפא דאמר ליה מדעתיה טעמא דא"ל מדעתיה הא לא א"ל מדעתיה לא אמרינן פטומי מילי בעלמא הוא

א"ל נעשה כמאן דא"ל מדעתיה אתמר:

ההוא שכיב מרע דכתב לה גיטא לדביתהו אנגיד ואתנח אמרה ליה אמאי קא מתנחת אי קיימת דידך אנא אמר רב זביד פטומי מילי בעלמא הוא

א"ל רב אחא מדפתי לרבינא ואי לאו פטומי מילי מאי בדידה קיימא למישדי תנאה בגיטא בדידיה קיימא למשדי תנאה מהו דתימא הוא גופיה אדעתא דידה קא גמיר ויהיב גיטא קא משמע לן:

הלוהו על שדהו: אמר רב הונא בשעת מתן מעות קנה הכל לאחר מתן מעות לא קנה אלא כנגד מעותיו ורב נחמן אמר אפילו לאחר מתן מעות קנה הכל

עבד רב נחמן עובדא גבי ריש גלותא כשמעתיה קרעיה רב יהודה לשטריה אמר ליה ריש גלותא רב יהודה קרע לשטרך אמר ליה דרדקא קרעיה גברא רבה קרעיה חזא ביה טעמא וקרעיה

איכא דאמרי אמר ליה דרדקא קרעיה דכולי עלמא לגבי דידי בדינא דרדקי נינהו

הדר אמר רב נחמן אפילו בשעת מתן מעות לא קנה ולא כלום איתיביה רבא לרב נחמן אם אי אתה נותן לי מכאן ועד שלש שנים הרי היא שלי הרי היא שלו

אמר ליה אני אומר אסמכתא קניא ומניומי אמר אסמכתא לא קניא

ולמניומי קשיא מתני' איבעית אימא מתני' רבי יוסי היא דאמר אסמכתא קניא

They are merely words of good cheer  R. Ashi said to him: Why so? [Is it] because the buyer should have stipulated, whilst here the vendor did so, and therefore you maintain that they were merely words of good cheer? But [what of] the Baraitha wherein it is taught: [If the purchaser says,] 'When you have money, I will resell it to you,' that is permitted? Now, surely [there too] though the vendor should have made this stipulation,  the vendor did not stipulate but the buyer; and yet when we asked,  What is the difference between the first clause and the second, Raba answered: In the second clause he [the purchaser] stipulates that it [the resale] should be voluntary, thus implying that if he does not stipulate that it should be voluntary [the transaction would be forbidden], and we do not assume that [his offer] was merely words of good cheer!  — He replied: What was said was that it is accounted as though he had stipulated that it [the re-sale] should be voluntary. A certain sick man  wrote a get  for his wife.  He then groaned and sighed, whereupon she [his wife] said to him, 'Why do you sigh? should you recover, I am yours.' Said R. Zebid: These were mere words of consolation. R. Aha of Difti asked Rabina: And what if they were not mere words of consolation? Does it lie within her power to insert a condition in the get? Surely it rests only with him to give the get on a condition! — I might think, he himself meant to give the get in accordance with her desires.  Hence he teaches otherwise. IF HE LENT MONEY ON A FIELD. R. Huna said: [If he stipulated thus] when lending the money, it becomes completely his;  if after, he acquires [of the field] only in proportion to the money owing. R. Nahman said: [Even if the stipulation was made] after lending the money, it becomes completely his. Now, R. Nahman gave a practical decision at the Resh Galutha's [court]  in accordance with his ruling. Rab Judah [however] tore up the document [embodying his decision]. Said the Resh Galutha to him: Rab Judah has torn up your document. He replied: Did then a child tear it up? It was a great man who tore it up. He must have seen some reason therein [to invalidate it], and hence tore it up. Others say: He [R. Nahman] replied: A child has torn it up, for in civil law everyone is a child compared to me. Subsequently R. Nahman ruled: Even [if the stipulation was made] when the money was being handed over, he [the creditor] acquires no rights therein at all. Raba objected to R. Nahman: IF YOU DO NOT REPAY ME WITHIN THREE YEARS, IT [THE FIELD] IS MINE,' — IT BECOMES HIS! — He replied: I used to rule that an asmakta  is binding, but Minyomi ruled that it is not.  But [then] according to Minyomi, is not our Mishnah difficult? — If you wish, I can answer that the Mishnah agrees with R. Jose, who ruled that an asmakta is legally valid;