Bava Metzia — Daf 66b

איבעית אימא דאמר ליה קני מעכשיו

א"ל מר ינוקא ומר קשישא בני דרב חסדא לרב אשי הכי אמרי נהרדעאי משמיה דרב נחמן האי אסמכתא בזמניה קניא בלא זמניה לא קניא

א"ל כל מידי בזמניה קני בלא זמניה לא קני

דלמא הכי קאמריתו אשכחיה בגו זמניה וא"ל קני קני בתר זמניה ואמר ליה קני לא קני מאי טעמא מחמת כיסופא הוא דקאמר ליה

ולא היא דאפילו בגו זמניה נמי לא קני והאי דקאמר ליה קני קא סבר כי מטי זמניה לא ליתי ליטרדן

אמר רב פפא האי אסמכתא זימנין קניא וזימנין לא קניא אשכחיה דקא שתי שכרא קני דקא מהפך אזוזי לא קני

א"ל רב אחא מדפתי לרבינא דלמא לפכוחי פחדיה קא שתי אי נמי איניש אחרינא אסמכיה אזוזי אלא אמר רבינא אי קפיד בדמי ודאי קני

אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא דלמא סבר כי היכי דלא תיתזיל ארעיה אלא אמר רב פפא אי קפיד בארעא ודאי קני

ואמר רב פפא אף על גב דאמור רבנן אסמכתא לא קניא אפותיקי הויא למיגבא מינה

א"ל רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא מי קאמר ליה קני לגוביינא אמר ליה מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא ואי אמר קני למיגבא מיניה קני סוף סוף אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא

אלא אפותיקי דקאמר רב פפא מאי היא דאמר ליה לא יהא לך פרעון אלא מזו

ההוא גברא דזבין ליה ארעא לחבריה באחריות א"ל אי טרפו ליה מנאי מגבית לי מעידי עידית דאית לך אמר ליה מעידי עידית לא מגבינא לך דבעינן למיקם קמאי אלא מגבינא לך מעידית אחרים דאית לי לסוף טרפוה מיניה אתא בדקא שקיל לעידי עידית

סבר רב פפא למימר מעידית א"ל והא קיימא

א"ל רב אחא מדפתי לרבינא ולימא ליה כי אמרי לך אנא מגבינא לך דהוה עידי עידית קיימא השתא קיימא ליה עידית במקום עידי עידית

רב בר שבא הוה מסיק ביה רב כהנא זוזי א"ל אי לא פרענא לך ליום פלוני גבי מהאי חמרא סבר רב פפא למימר כי אמרינן אסמכתא לא קניא הני מילי בארעא דלאו לזבוני קיימא אבל חמרא כיון דלזבוני קאי כזוזי דמי

א"ל רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא הכי אמרי' משמיה דרבה כל דאי לא קני

אמר רב נחמן השתא דאמור רבנן אסמכתא לא קניא הדר ארעא והדרי פירי למימרא דסבר רב נחמן מחילה בטעות לא הויא מחילה

והאיתמר המוכר פירות דקל לחבירו אמר רב הונא עד שלא באו לעולם יכול לחזור בו משבאו לעולם אין יכול לחזור בו ורב נחמן אמר אף משבאו לעולם יכול לחזור בו

ואמר רב נחמן מודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה התם זביני הכא הלואה

אמר רבא

alternatively, it means that he said to him: 'Let it be yours from now.' Mar Yanuka and Mar Kashisha, the sons of R. Hisda,  said to R. Ashi: Thus did the Nehardeans say in R. Nahman's name: An asmakta, in its time, is binding; out of its time, it is not binding.  Said he to them: Every agreement [not merely an asmakta] is binding only when it matures, but not otherwise! perhaps you mean thus: If he [the debtor] meets him [the creditor] within the period [of repayment] and says to him, 'Take possession,'  he acquires it; if after the time [fixed for repayment] and he says to him, 'Take possession,' he does not acquire it. Why? He spoke thus [merely] through shame.  Yet that is incorrect:  even if within the period, he obtains no legal right, and as for his saying, 'Take possession,' he intends [thereby] that when the time comes he shall not trouble him. R. papa said: An asmakta is sometimes legally binding and sometimes not. If he [the creditor] found him [the debtor] drinking beer [at the expiration of the period], it is binding; if he was endeavouring to procure money, it is not binding.  R. Aha of Difti said to Rabina: perhaps he was drinking to drown his anxiety, or else someone had assured him of the money? But, said Rabina, if he insists on its full value, it [his offer to the creditor to take the field] is certainly valid.  Said R. Aha of Difti to Rabina: perhaps that is due to fear lest his land lose its worth?  But, said R. Papa, if he is particular about his land, it [his offer to the creditor] is certainly binding. R. Papa also said: Although the Rabbis ruled that an asmakta gives no legal title, yet it creates a mortgage from which payment may be exacted.  Said R. Huna the son of Nathan to R. Papa: Did he then say to him, 'Let it be yours for the exaction of your debt'? Mar Zutra, the son of R. Mari, objected before Rabina: But even if he had said, 'Let it be yours for the exaction of your debt' — has he a legal title? After all, it is an asmakta, and an asmakta is not binding. But when did R. Papa rule that it creates a mortgage? — If he stipulated, 'You shall receive payment only out of this.' A man once sold land to his neighbour with security. Said he [the purchaser] to him, 'Should this be seized from me, will you repay me out of your "very best"?' — He replied, 'I will not repay you out of the "very best", as I want them for myself, but out of other "best" which I possess.'  Subsequently it was seized from him. Then there came an inundation and swamped the very best [land]. R. Papa thought to rule: He promised him of 'the best', which is intact. Said R. Aha of Difti to him: But he [the vendor] can plead, 'When I promised to repay you from the "best", the "very best" was existent; but now the "best" has replaced the "very best".' Rab b. Shaba owed money to R. Kahana. 'If I do not repay you by a certain date', said he to him, 'you may exact your debt out of this wine.'  Now, R. papa thought to argue, Where do we rule that an asmakta is not binding, only in respect of land, which is not for sale;  but as for wine, since its purpose is to be sold, it is just the same as money. But R. Huna, the son of R. Joshua, said to R. Papa: Thus is it stated in Rabbah's name: No 'if' is binding. R. Nahman said: Now that the Rabbis have ruled, An asmakta gives no claim, both the land and its produce are returnable.  Shall we say that R. Nahman holds that renunciation in error is invalid?  Surely it has been stated: If one sells his neighbour the fruit of a palm tree — R. Huna said: As long as it is non-existent [the fruit not having grown yet], he can retract;  but when it is [already] come into existence, he cannot. R. Nahman said: Even when it has come into existence, he can retract. Yet R. Nahman said: I admit that if he [the purchaser] snatched and consumed it, he [the vendor] has no claim upon him!  — There it is a sale; here it is a loan. Raba said: