Bava Metzia — Daf 56b

קדשים שהוא חייב באחריותן יש להן אונאה ושאינו חייב באחריותן אין להן אונאה רבי יהודה אומר אף המוכר ס"ת בהמה ומרגלית אין להם אונאה אמרו לו לא אמרו אלא את אלו:

גמ׳ מנהני מילי דתנו רבנן (ויקרא כה, יד) וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד יצאו קרקעות שאינן מטלטלים יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות דכתיב וכי תמכרו ממכר שגופו מכור וגופו קנוי יצאו שטרות שאין גופן מכור ואין גופן קנוי ואינן עומדין אלא לראיה שבהם

מכאן אמרו המוכר שטרותיו לבשם יש להם אונאה פשיטא לאפוקי מדרב כהנא דאמר אין אונאה לפרוטות קמ"ל יש אונאה לפרוטות הקדשות אמר קרא (ויקרא כה, כה) אחיו אחיו ולא הקדש

מתקיף לה רבה בר ממל כל היכא דכתיב ידו ידו ממש הוא אלא מעתה דכתיב (במדבר כא, כו) ויקח את כל ארצו מידו הכי נמי דכל ארעא בידיה הוה נקיט לה אלא מרשותו הכא נמי מרשותו

וכל היכא דכתיב ידו לאו ידו ממש הוא והתניא (שמות כב, ג) אם המצא תמצא בידו אין לי אלא ידו גגו חצירו וקרפיפו מנין ת"ל אם המצא תמצא מ"מ

טעמא דכתב רחמנא אם המצא תמצא הא לאו הכי הוה אמינא כל היכא דכתב ידו ידו ממש הוא ותו תניא ונתן בידה אין לי אלא ידה גגה חצירה וקרפיפה מנין ת"ל ונתן מ"מ טעמא דכתב רחמנא ונתן הא לאו הכי הו"א כל היכא דכתב ידו ידו ממש

אלא כל ידו ידו ממש הוא ושאני התם דליכא למימר הכי אלא ברשותו

בעי רבי זירא שכירות יש לו אונאה או אין לו אונאה ממכר אמר רחמנא אבל לא שכירות או דלמא לא שנא אמר ליה אביי מי כתיב ממכר לעולם ממכר סתמא כתיב והאי נמי ביומיה מכירה היא

בעי רבא חטין וזרען בקרקע מהו יש להם אונאה או אין להם אונאה כמאן דשדיין בכדא דמיין ויש להם אונאה או דלמא בטלינהו על גב ארעא

היכי דמי אילימא דאמר איהו שדאי בה שיתא ואתו סהדי ואמרי דלא שדא בה אלא חמשה והאמר רבא כל דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין אפילו פחות מכדי אונאה חוזר

אלא דאמר איהו שדאי בה כדאבעי לה ואיגלאי מילתא דלא שדא בה כדאבעי לה יש להם אונאה או אין להם אונאה כמאן דשדי בכדא דמיין ויש להם אונאה או דלמא בטלינהו אגב ארעא

נשבעין עליהן או אין נשבעין עליהן כמאן דשדיין בכדא דמיין ונשבעין עליהן או דלמא בטלינהו אגב ארעא ואין נשבעין עליהן

עומר מתירן או אין עומר מתירן היכי דמי אי דאשרוש תנינא אי דלא אשרוש תנינא דתנן אם השרישו קודם לעומר עומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבא עומר הבא

לא צריכא דחצדינהו וזרעינהו קודם לעומר ואתא ליה עומר וחליף עילוייהו ולא אשרוש קודם לעומר

SACRIFICES  FOR WHICH ONE [THE OWNER] BEARS RESPONSIBILITY ARE SUBJECT TO [THE LAW OF] OVERREACHING; THOSE FOR WHICH ONE BEARS NO RESPONSIBILITY ARE NOT SUBJECT THERETO.  R. JUDAH SAID: ALSO WHEN ONE SELLS A SCROLL OF THE TORAH, AN ANIMAL, OR A PEARL, THERE IS NO LAW OF OVERREACHING. THEREUPON THEY [SC. THE SAGES] SAID TO HIM: IT [THE LAW OF OVERREACHING] WAS ENACTED ONLY IN REFERENCE TO THESE. GEMARA. How do we know this? — For our Rabbis taught: And if thou sell a sale unto thy neighbour, or acquirest aught of thy neighbor's hand  — this applies to that which is 'acquired' [by being passed] from hand to hand, thus excluding land, which is not movable;  slaves, which are assimilated to landed estates;  and bills, for it is written, 'And if thou sell a sale,' implying, that which is intrinsically sold and intrinsically bought, excluding bills which are not intrinsically sold or bought, and exist only as evidence.  Hence it was said: If one sells his bills to a perfume dealer  they are subject to the law of overreaching. But surely that is obvious! — It is to reject R. Kahana's view, that overreaching does not apply to [a purchase involving only] perutahs; therefore we are taught that overreaching does apply to perutahs. SACRED OBJECTS-Scripture saith, One man shall not defraud his brother:  his brother, but not hekdesh. Rabbah b. Mammel objected: Wherever 'his hand' is written, is it then literal! If so, when it is stated, And he took all his land out of his hand,  does that too mean that he held all his land in his hand! But it must mean, out of his possession, so here too, it means out of his possession! — Then wherever 'his hand' is written, is it not literal? But it has been taught: If the theft be certainly found in his hand […he shall restore double].  From this I know [the law] only [if it is found] in his hand: whence do I know it of his roof, courtyard, or enclosure? From the phrase, If it certainly be found, implying in all circumstances. Hence this is only because the Divine Law wrote, 'If it certainly be found;' but otherwise I would have said that wherever 'his hand' is written, 'hand' is meant literally. Again, it has been taught: [Then let him write her a bill of divorcement] and he shall give it in her hand.  Thus I know only [that he can place it in] her hand; whence do I know it of her roof, court, or enclosure? Because it is written, and he shall give it, implying, in any manner.  Hence this is only because Scripture wrote 'and he shall give it'; but otherwise I would have said that wherever Scripture writes 'hand' it is meant literally! — But [in truth] 'his hand' is always meant literally; there, however,  it is different, because it cannot possibly be translated thus, but [must mean] 'his possession.' R. Zera propounded: Does the law of overreaching apply to hiring or not? The Divine Law said, '[and if thou sell] a sale', implying but not hire; or perhaps there is no difference? — Said Abaye: is it then written, a permanent sale? An undefined 'sale' is stated, and this too  for its day is a sale. Raba propounded: [What of] wheat which was sown in the soil:  does the law of overreaching apply thereto or not? Is it just as though he had placed it in a pitcher, hence subject to the law of overreaching: or perhaps he has assimilated it  to the soil?  [But] what are the circumstances? Shall we say that he declared, 'I cast six [measures] therein'; and then witnesses came and testified that he sowed five only? But Raba  said: [On account of] any fraud  in measure, weight or number, even if less than the standard of overreaching, one can withdraw! — But [the question arises] where he declared, 'I cast as much into it as was necessary; whilst it was subsequently revealed that he had not sown with it as much as was required: is it subject to the law of overreaching or not? Is it as though he had placed it in a pitcher, and hence subject to overreaching; or perhaps he assimilated it to the soil? Further, is an oath taken concerning it or not?  Is it as though he had placed it [the seed] in a pitcher, and therefore an oath must be taken; or perhaps, he assimilated it to the soil, and so no oath is taken?  [Again,] does the 'omer  permit it [for food] or not?  But how is this meant? If it took root, then we have learnt it; and if not, we have also learnt it. For we learnt: If they [the seeds] took root before the [bringing of the] 'omer, the 'omer permits them;  if not, they are forbidden until the bringing of the next 'omer!  — This arises only if he reaped and resowed it before the 'omer,  then the 'omer came and went,  whilst it did not take root before the [bringing of the] 'omer.