Bava Metzia — Daf 25a

שלשה מטבעות זה על גב זה כריכות ברה"י וככרות של בעה"ב וגיזי צמר הלקוחין מבית האומן כדי יין וכדי שמן הרי אלו חייב להכריז:

גמ׳ טעמא דמצא פירות בכלי ומעות בכיס הא כלי ולפניו פירות כיס ולפניו מעות הרי אלו שלו תנינא להא דתנו רבנן מצא כלי ולפניו פירות כיס ולפניו מעות הרי אלו שלו מקצתן בכלי ומקצתן על גבי קרקע מקצתן בכיס ומקצתן על גבי קרקע חייב להכריז

ורמינהו מצא דבר שאין בו סימן בצד דבר שיש בו סימן חייב להכריז בא בעל סימן ונטל את שלו זכה הלה בדבר שאין בו סימן

אמר רב זביד לא קשיא הא בכובא וכיתנא הא בצנא ופירי

רב פפא אמר הא והא בצנא ופירי ולא קשיא הא דאשתייר בה מידי הא דלא אשתייר בה מידי

ואיבעית אימא הא והא דלא אשתייר בה מידי ולא קשיא הא דמהדרי אפיה לגבי פירי הא דלא מהדרי אפיה לגבי פירי

ואיבעית אימא הא והא דמהדרי אפיה לגבי פירי ולא קשיא הא דאית לה אוגנין לצנא הא דלית לה אוגנין לצנא:

צבורי פירות וצבורי מעות: שמעת מינה מנין הוי סימן תני צבור פירות שמעת מינה מקום הוי סימן תני צבורי פירות:

שלשה מטבעות זה על גב זה: אמר רבי יצחק מגדלאה והוא שעשויין כמגדלין תניא נמי הכי מצא מעות מפוזרות הרי אלו שלו עשויין כמגדלים חייב להכריז ואלו הן עשויין כמגדלים שלשה מטבעין זה על גב זה

הא גופא קשיא אמרת מצא מעות מפוזרות הרי אלו שלו הא משלחפי שלחופי חייב להכריז אימא סיפא עשויין כמגדלין חייב להכריז הא משלחפי שלחופי הרי אלו שלו תנא כל שאין עשויין כמגדלין מפוזרות קרי להו

א"ר חנינא לא שנו אלא של שלשה מלכים אבל של מלך אחד אינו חייב להכריז היכי דמי אי דעשויין כמגדלין אפילו של מלך אחד נמי ואי דאין עשויין כמגדלין אפילו של שלשה מלכים נמי לא

אלא אי אתמר הכי אתמר לא שנו אלא של מלך אחד כעין שלשה מלכים (אבל של מלך אחד אינו חייב להכריז) והיכי דמי דעשויין כמגדלים רויחא תתאה ומציעא עילויה וזוטא עילויה מציעא דאמרינן אנוחי אנחינהו אבל של מלך אחד דכולהו כי הדדי נינהו אע"ג דמנחי אהדדי הרי אלו שלו אימר אתרמויי אתרמי ובהדי הדדי נפול

ורבי יוחנן אמר אפילו של מלך אחד נמי מכריז מאי מכריז מנין מאי איריא תלתא אפי' תרין נמי אמר רבינא טבעא מכריז

בעי ר' ירמיה כשיר מהו כשורה מהו כחצובה מהו כסולם מהו

פשוט מהא חדא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כל שאילו מכניס לה קיסם ביניהן ונוטלם בבת אחת חייב להכריז

בעי רב אשי

THREE COINS ON THE TOP OF EACH OTHER,  BUNDLES OF SHEAVES IN PRIVATE PREMISES, HOME-MADE LOAVES, FLEECES OF WOOL FROM THE CRAFTSMAN'S WORKSHOP, JARS OF WINE OR JARS OF OIL, THEY HAVE TO BE PROCLAIMED. GEMARA. Obviously it is only when fruit is found in a vessel, or money in a purse. [that they have to be proclaimed]; but if the fruit is in front of the vessel, or the money in front of the purse, they belong to the finder. Our Mishnah thus teaches the same as our Rabbis taught [in another place]: If one finds fruit [lying] in front of a vessel, or money in front of a purse, they belong to the finder. If [the fruit is] partly in the vessel and partly on the ground, or if [the money is] partly in the purse and partly on the ground, they have to be proclaimed. But the following contradicts it: If a man found an object lacking an identification mark at the side of an object possessing it, he is bound to proclaim [them];  if the identifier of the mark came and took his own,  the other [sc. the finder] is entitled to the object without a mark! — Said R. Zebid: There is no difficulty. The former [Baraitha] refers to a cask and flax; the latter, to a basket and fruit.  R. papa said: Both refer to a basket and fruit, yet there is no difficulty. The latter [Baraitha] holds good if something was still left therein; the former, if nothing was left therein.  Alternately, both [Baraithas] mean that nothing is left therein, yet there is no difficulty. In the latter, its [sc. the basket's] mouth is turned towards the fruit; in the former, it is not. Another alternative: in both its mouth faces the fruit, yet there is no difficulty. The former [Baraitha] treats of baskets with rims; the latter, of the baskets without. HEAPS OF FRUIT; HEAPS OF COINS. This proves that number is an identification mark!  — [No.] Read: A heap of fruit.  Then it proves that place is a means of identification! [No.] Read: HEAPS OF FRUIT. THREE COINS ON TOP OF EACH OTHER. R. Isaac said: provided that they lie pyramid-wise.  It has been taught likewise: If a man finds scattered coins, they belong to him. If they are arranged pyramid-wise he is bound to proclaim them. Now is not this self-contradictory? [First] you state, 'If a man finds scattered coins they belong to him,' thus implying, but if they overlap,  he must proclaim them.  Then consider the latter clause: 'If they are arranged pyramid-wise, He is bound to proclaim them,' implying, however, that if they merely overlap, they are his? — All [coins] not arranged conically the Tanna designates scattered. R. Hanina said: This was taught only of [coins of] three kings;  but if of one king, he need not proclaim them. How so? If they lie pyramid-wise, then even [if they are] of one king [the proclamation should be made]; if they do not lie pyramid-wise, even if they are of three kings there should be no need [to proclaim them]? — But if stated, it  was thus stated: 'This was taught only of [coins of] one king, yet similar to those of three.'  How so? When they lie pyramidically, the broadest at the bottom, the medium-sized upon it, and the smallest on top of the middle one; in which case we assume that they were placed thus. If, however, they are of one king, all being of equal size, then even if they are lying upon each other they belong to him [the finder]: we assume that they fell thus together by mere chance. R. Johanan [however] maintained: Even if of the same king,  he must proclaim them. Now, what does he proclaim — the number?  Then why particularly three — even if two it should be the same? — Said Rabina: He announces 'coins'. R. Jeremiah propounded: What if they were disposed in a circle,  in a row, triangularly.  or ladderwise?  — Solve at least one [problem]. For R. Nahman said in Rabbah b. Abbuha's name: Wherever a chip can be inserted  whereby they [the coins] may be lifted simultaneously, a proclamation must be made. R. Ashi propounded: