Bava Metzia — Daf 116a

יתירא הוא כיון דיתירא הוא שדייה אריחים ורכב

אבל הכא כי אם צלי אש לאו יתירא הוא דמבעי ליה לכדתניא בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו (שמות יב, ט) בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא

תניא כוותיה דרב יהודה חבל זוג של ספרים וצמד של פרות חייב שתים זה בעצמו וזה בעצמו אינו חייב אלא אחת

ותניא אידך חבל זוג של ספרים וצמד של פרות יכול לא יהא חייב אלא אחת ת"ל (דברים כד, ו) לא יחבול ריחים ורכב מה ריחים ורכב שהן מיוחדין שני כלים ועושין מלאכה אחת וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו אף כל דברים שהן שני כלים מיוחדים ועושין מלאכה אחת חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו

ההוא גברא דחבל סכינא דאשכבתא מחבריה אתא לקמיה דאביי א"ל זיל אהדריה דהוי ליה כלי שעושים בו אוכל נפש ותא קום בדינא עלה רבא אמר לא צריך למיקם בדינא עלה ויכול לטעון עד כדי דמיהן

ואביי לית ליה ההיא סברא מאי שנא מהנהו עיזי דאכלי חושלא בנהרדעא ואתא מרא דחושלא ותפס להו וקא טעין טובא ואמר אבוה דשמואל יכול לטעון עד כדי דמיהן

התם לאו מידי דעבדא לאושולי ולאוגורי הוא הכא מידי דעביד לאושולי ולאוגורי הוא דשלח רב הונא בר אבין דברים העשויין להשאיל ולהשכיר ואמר לקוחין הן בידי אינו נאמן

ורבא לית ליה האי סברא והא רבא אפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר אמר לך רבא האי נמי כיון דמיפגמא קפדי אינשי ולא מושלי:

הדרן עלך המקבל

is [an] additional [injunction],  and that being so, relate it to the nether and upper millstones [too].  But here, 'save roast with fire' is not [an] additional [prohibition], for it is needed for what has been taught: When one is subject to [the command], Arise and eat 'roast', one is [also] subject to, 'Eat not of it raw;' when he is not subject to the former, he is not subject to the latter. It has been taught in accordance with Rab Judah: If one takes in pledge a pair of barber's shears or a yoke of oxen, he incurs a double penalty.  But if he takes in pledge each part separately, he incurs only one penalty. And another [Baraitha] taught [likewise:] If one took a pair of barber's shears or a yoke of oxen in pledge. I might think that he incurs only one penalty, therefore Scripture teaches, No man shall take the nether or the user millstone to pledge; just as the nether and the upper millstones are distinguished in that they are two objects which [together] perform one operation, and a penalty is incurred for each separately, so all things which are two objects used [together] for one operation, a penalty is incurred for each separately. A certain man took a butcher's knife in pledge. On his coming before Abaye, he ordered him: Go and return it, because it is a utensil used in the preparation of food, and then come to stand at judgment for it [the debt].  Raba said: He need not stand at judgment for it, but can claim [the debt] up to its [sc. the pledge's] value.  Now, does not Abaye accept that logic? Wherein does it differ from the case of the goats which ate some husked barley, whereupon their owner came, seized them, and preferred a large claim [for damages]; and Samuel's father ruled that he can claim up to their value?  — In that case, It was not an object that is generally lent or hired, whereas in this case it is.  For R. Huna b. Abin sent word:  With respect to objects that are generally lent or hired, if a man claims, 'I have purchased them,' he is not believed.  Now, does then Raba disagree with this reasoning? But Raba himself ordered orphans to surrender scissors for woollen cloth and a book of aggada,  which are objects that are generally loaned or hired!  — [No.] These too, since they depreciate in value, people are particular not to loan.