Bava Metzia — Daf 115b

לשאר דברים הוא דאתא

לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב הונא ורב יהודה קמיפלגי

דאמר רבא אכל נא לוקה שתים משום נא ומשום (שמות יב, ט) כי אם צלי אש מבושל לוקה שתים משום מבושל ומשום כי אם צלי אש נא ומבושל לוקה שלש משום נא ומשום מבושל ומשום לא תאכלנו כי אם צלי אש

אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות לימא אביי דאמר כרב יהודה ורבא דאמר כרב הונא

אמר לך רבא אנא דאמרי אפילו כרב יהודה עד כאן לא קאמר רב יהודה התם אלא דכי נפש הוא חובל לא משמע ריחים ורכב הלכך לשאר דברים הוא דאתא

אבל הכא כי אם צלי אש למאי אתא ש"מ ללאו

ואביי אמר לך אנא דאמרי אפילו לרב הונא ע"כ לא קאמר רב הונא התם אלא דכי נפש הוא חובל

— this refers to other articles. Shall we say that Abaye and Raba differ in the same controversy as R. Huna and Rab Judah? For Raba said: If one ate it [the Paschal sacrifice] half roasted, he is flagellated twice: once on account of [the injunction against] half-roast [flesh]. and again because of the verse, [Eat not…] but roast with fire. [If he ate it] boiled, he is flagellated twice: once because of the prohibition against boiled [flesh], and again because of the Verse, [Eat not…] but roast with fire. For both half-roast and boiled, he is flagellated thrice, on account of [the injunction against] half-roast, boiled, and the injunction, Eat not … but roast with fire.  Abaye said: One is not flagellated on account of an implied prohibition.  Shall we assume that Abaye agrees with Rab Judah, Raba with R. Huna?  — Raba can answer you: My ruling agrees even with Rab Judah's. It is only there that Rab Judah maintains [his view], because, 'for he taketh a man's life,' does not [necessarily] imply the nether and the upper millstones; hence it must refer to other things: But here, what is the purpose of 'save roast with the fire'?  Hence it must be for [the addition of] a negative precept. Abaye can argue likewise: My ruling agrees even with R. Huna's. It is only there that R. Huna maintains [his view], because 'for he taketh a man's life'