פסחים

לוקה שתים מבושל לוקה שתים נא ומבושל לוקה שלש

אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות

איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי חדא מיהת לקי

איכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה

רבא אמר אכל זג לוקה שתים חרצן לוקה שתים זג וחרצן לוקה שלש

אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי חדא מיהת לקי איכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה

ת"ר אכל כזית נא מבעוד יום פטור כזית נא משחשיכה חייב אכל כזית צלי מבעוד יום לא פסל עצמו מבני חבורה כזית צלי משחשיכה פסל עצמו מבני החבורה

תניא אידך יכול אכל כזית נא מבעוד יום יהא חייב ודין הוא ומה בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו דין שישנו בבל תאכל נא

או לא בשעה שאינו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שישנו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא

ואל תתמה שהרי הותר מכללו אצל צלי

תלמוד לומר (שמות יב, ט) אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש ומה תלמוד לומר כי אם צלי אש לומר לך בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא

רבי אומר אקרא אני בשל מה ת"ל מבושל שיכול אין לי אלא שבישלו משחשיכה בשלו מבעוד יום מנין תלמוד לומר בשל מבושל מכל מקום

והאי בשל מבושל אפקיה רבי לצלי קדר ולשאר משקין

אם כן לימא קרא או בשל בשל או מבושל מבושל מאי בשל מבושל שמעת מינה תרתי

תנו רבנן אכל צלי מבעוד יום חייב וכזית נא משחשיכה חייב

קתני צלי דומיא דנא מה נא בלאו אף צלי בלאו

בשלמא נא כתיב אל תאכלו ממנו נא אלא צלי מנלן

דכתיב (שמות יב, ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה בלילה אין ביום לא

האי לאו הבא מכלל עשה הוא וכל לאו הבא מכלל עשה עשה

אמר רב חסדא הא מני