Bava Metzia — Daf 113a

אבל מטא זמן חיוביה רמי אנפשיה ומידכר

וכי שכיר עובר משום בל תגזול התם תרי חזקי הכא חדא חזקה גבי בעל הבית איכא תרי חזקי חדא דאין בעל הבית עובר משום (ויקרא יט, יג) בל תלין וחדא דאין שכיר משהא שכרו והכא חדא חזקה:

אם יש עדים שתבעו הרי זה נשבע ונוטל: והא קתבעו לקמן א"ר אסי שתבעו בזמנו ודלמא לבתר הכי פרע אמר אביי שתבעו כל זמנו

ולעולם לא פרע ליה א"ר חמא בר עוקבא כנגד אותו היום של תביעה:

מתני׳ המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בב"ד ולא יכנס לביתו ליטול משכונו שנאמר (דברים כד, יא) בחוץ תעמוד היו לו שני כלים נוטל אחד ומניח אחד

ומחזיר את הכר בלילה ואת המחרישה ביום ואם מת אינו מחזיר ליורשיו רשב"ג אומר אף לעצמו אינו מחזיר אלא עד שלשים יום ומשלשים יום ולהלן מוכרן בב"ד:

גמ׳ אמר שמואל שליח ב"ד מנתח נתוחי אין אבל משכוני לא והתנן המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בב"ד מכלל דבב"ד ממשכנין

א"ל שמואל אימא לא ינתחנו אלא בב"ד הכי נמי מסתברא דקתני סיפא לא יכנס לביתו ליטול משכונו מני אילימא בעל חוב מרישא שמע מינה אלא לאו שליח ב"ד

אי משום הא לא איריא ה"ק המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בב"ד מכלל דבב"ד ממשכנים ובעל חוב אפי' נתוחי נמי לא שלא יכנס לביתו ליטול משכונו

מתיב רב יוסף (דברים כד, ו) לא יחבל ריחים ורכב הא דברים אחרים חבל (דברים כד, יז) לא תחבל בגד אלמנה הא של אחרים תחבל מאן אי נימא בעל חוב הא כתיב (דברים כד, י) לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו אלא לאו שליח ב"ד

תרגמה רב פפא בריה דרב נחמן קמיה דרב יוסף ואמרי לה רב פפא בריה דרב יוסף קמיה דרב יוסף לעולם בבעל חוב ולעבור עליו בשני לאוין

ת"ש ממשמע שנאמר (דברים כד, יא) בחוץ תעמוד איני יודע שהאיש אשר אתה נושה בו יוציא אלא מה תלמוד לומר (דברים כד, יא) והאיש לרבות שליח בית דין מאי לאו שליח בית דין כלוה

but when it matures, he charges himself therewith and remembers it. But is the employee then likely to transgress [the law, Thou shalt not rob?  — There [in the case of the employer] we have two presumptions [in his favour]; whilst here there is only one. Thus: In respect to the employer there are two presumptions. Firstly, that he will not transgress [the law]. [It] shall not abide all night, etc.; and secondly, that the employee will not permit delay of his payment. But in favour of the employee there is only the one presumption [stated above]. YET IF HE HAS WITNESSES THAT HE DEMANDED PAYMENT, HE CAN STILL SWEAR AND RECEIVE IT, But he [still] demands it now! Said R. Assi: It means that he demanded payment within the set time. But perhaps he paid him subsequently! — Abaye answered: He demanded it all the set time.  And [does this hold good] for ever!  — Said R. Hama b. 'Ukba: [He is thus privileged only] for the period following  the day of his claim. MISHNAH. IF A MAN LENDS [MONEY] TO HIS FELLOW, HE MAY TAKE A PLEDGE OF HIM [WHEN THE DEBT MATURES] ONLY THROUGH THE COURT, AND HE MAY NOT ENTER HIS HOUSE TO TAKE THE PLEDGE, FOR IT IS WRITTEN, THOU SHALT STAND WITHOUT.  IF HE POSSESSED TWO ARTICLES, HE MUST TAKE ONE AND LEAVE ONE, RETURNING THE PILLOW AT NIGHT AND THE PLOUGH BY DAY. BUT IF HE [THE DEBTOR] DIES, HE NEED NOT RETURN [THE PLEDGE] TO HIS HEIRS. R. SIMEON B. GAMALIEL SAID: EVEN TO HIM HIMSELF [THE DEBTOR] HE MUST RETURN IT ONLY UP TO THIRTY DAYS; AFTER THAT, HE MAY SELL IT ON THE INSTRUCTIONS OF THE COURT. GEMARA. Samuel said: Even the court officer  may only forcibly seize [it], but not [enter to] take a pledge.  But did we not learn: IF A MAN LENDS MONEY TO HIS FELLOW, HE MAY TAKE A PLEDGE OF HIM ONLY THROUGH THE COURT, which proves that a pledge may be taken by the court? — Samuel can answer you: Say, He may forcibly seize [outside the house] only through the court. That interpretation too is logical. For the second clause States: AND HE MAY NOT ENTER HIS HOUSE TO TAKE THE PLEDGE. To whom does this refer? Shall we say, to the creditor?  But that is known from the first clause! Hence it must surely refer to the court officer.  As for that, it is not proof. For  this is its meaning: IF A MAN LENDS MONEY TO HIS FELLOW, HE MAY TAKE A PLEDGE OF HIM ONLY THROUGH THE COURT, from which it follows that a pledge may be taken through the court. But the creditor himself may not even seize forcibly [outside], so that HE MIGHT NOT ENTER HIS HOUSE TO TAKE THE PLEDGE. R. Joseph raised an objection: No man shall take the nether or the upper millstone to pledge;  hence, other things may be taken to pledge. Thou shalt not take a widow's raiment to pledge:  implying, if it belongs to others, it may be taken in pledge.  By whom? Shall we Say, the creditor? But it is written, Thou shalt not go into the house to fetch his pledge.  Hence it must surely mean the court officer!  — R. Papa, the son of R. Nahman, explained it before R. Joseph — others state, R. Papa, the son of R. Joseph, before R. Joseph: In truth, the creditor is meant, and it is to intimate that he violates two prohibitions. Come and hear: From the implication of the verse, Thou shalt stand without,  do I not know that the man of whom you claim shall bring it out? Then what is taught by, And the man? The inclusion of the court officer. Surely that means that he is like the debtor!