Bava Metzia — Daf 103a

שכיר בזמנו נשבע ונוטל

שכיר הוא דרמו רבנן שבועה עליה משום דבעל הבית טרוד בפועליו אבל הכא שוכר מהימן בשבועה

אמר רבא אמר רב נחמן האי מאן דאוגר ליה ביתא לחבריה לעשר שנין וכתב ליה שטרא וא"ל נקיטת חמש שנין מהימן א"ל רב אחא מדפתי לרבינא אלא מעתה אוזפיה מאה זוזי בשטרא וא"ל פרעתיך פלגא ה"נ דמהימן

א"ל הכי השתא התם שטר לגוביינא קאי אם איתא דפרעיה איבעי ליה למכתבא אגביה א"נ מיכתב עליה תברא אבל הכא אמר ליה האי דכתיבי לך שטרא כי היכי דלא תחזק עליה

אמר רב נחמן שואל אדם בטובו לעולם

אמר רב מרי ברה דבת שמואל והוא דקני מיניה

אמר רב מרי בריה דרב אשי ומהדר ליה קתיה

אמר רבא האי מאן דאמר ליה לחבריה אושלן מרא למירפק ביה האי פרדיסא רפיק ביה ההוא פרדיסא פרדיסא רפיק ביה כל פרדיסא דבעי פרדיסי רפיק ואזיל כל פרדיסי דאית ליה ומהדר ליה קתיה

אמר רב פפא האי מאן דאמר ליה לחבריה אושלן האי גרגותא ונפלה לא בני לה גרגותא ונפלה בני לה בי גרגותא כרי ואזיל כמה גרגותי בארעיה עד דמתרמי ליה וצריך למיקני מיניה:

מתני׳ המשכיר בית לחבירו ונפל חייב להעמיד לו בית היה קטן לא יעשנו גדול גדול לא יעשנו קטן אחד לא יעשנו שנים שנים לא יעשנו אחד לא יפחות מן החלונות ולא יוסיף עליהם אלא מדעת שניהם:

גמ׳ היכי דמי אי דאמר ליה בית זה נפל אזל ליה אי דאמר ליה בית סתם אחד אמאי לא יעשנו שנים קטן אמאי לא יעשנו גדול

אמר ריש לקיש דאמר ליה בית שאני משכיר לך מדת ארכו כך וכך

אי הכי מאי למימרא

אלא כי אתא רבין אמר ריש לקיש דאמר ליה בית כזה אני משכיר לך ואכתי מאי למימרא לא צריכא דקאי אגודא דנהרא מהו דתימא מאי כזה דקאי אגודא דנהרא קמ"ל:

הדרן עלך השואל

מתני׳ המקבל שדה מחבירו מקום שנהגו לקצור יקצור לעקור יעקור לחרוש אחריו יחרוש הכל כמנהג המדינה כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש כשם שחולקין ביין כך חולקין

A hired labourer [engaged for a period], on the expiration of his term swears and is paid.  Thus, it is only the employee whom the Rabbis subjected to an oath, because the employer is occupied with his labourers. But here, the tenant is believed on oath. Raba said in R. Nahman's name: If one leased a house to his neighbour for ten years, and wrote a deed to that effect [but without dating it,] and then alleged, 'You have held it for five years,' he is believed.  Said R. Aha of Difti to Rabina: If so, if A lent B one hundred zuz against a bond, and then B said, 'I have repaid you half,' is he also believed?  — He replied: What comparison is there? In that case, the purpose of the bond is to ensure repayment. Had he really repaid him, he should have written the fact on it, or obtained a receipt. But here he can say, 'The reason I wrote you a deed was that you should not claim ownership through unbroken possession.' R. Nahman said: One can borrow [an article] 'in its good state' for ever.  Said R. Mari the son of Samuel's daughter:  Providing, however, that he formally acquired it from him.  R. Mari son of R. Ashi observed: He must return him the handle. Raba said: If one asks his neighbour, 'Lend me a hoe for hoeing this garden,' he may hoe [only] that garden; 'for hoeing a garden,' he may hoe any garden; 'for hoeing gardens', he may hoe all his gardens  and return him the handle. R. Papa said: If one says to his neighbour, 'Lend me this well [for irrigation],' and it falls in, he cannot rebuild it.  '[Lend me] a well,' and it falls in, he can rebuild it,  [But if he Says: 'Lend me] the place for a well,' he can go on sinking shafts in his land until he chances upon [a water supply]. It is also necessary that he shall have formally acquired it from him. MISHNAH. IF ONE RENTS A HOUSE TO HIS NEIGHBOUR, AND IT FALLS IN [WITHIN THE PERIOD OF LEASE], HE MUST PROVIDE  HIM WITH ANOTHER. IF IT WAS A SMALL ONE, HE CANNOT FURNISH HIM WITH A LARGE ONE, OR VICE VERSA. NOR CAN HE OFFER HIM TWO INSTEAD OF ONE, OR ONE INSTEAD OF TWO. HE MAY NEITHER DIMINISH NOR INCREASE THE NUMBER OF WINDOWS, EXCEPTING BY COMMON AGREEMENT. GEMARA. What are the circumstances? If he stipulated, 'This house', then if it falls, he is quit [of any further obligation]. Whilst if he said, 'A house,' without specifying which, why cannot he provide two instead of one, or a large house instead of a small? — Said Resh Lakish: It means that he had said to him, 'The house which I let to you is of this length.' If so, why teach it?  — But when Rabin came,  he said in the name of Resh Lakish: It means that he said, 'I let you a house like this one.' But still [the difficulty remains,] Why state it? — It is necessary to teach it only if it [the house shewn as a model] stood on the river bank. I might think, what is meant by 'like this'? One situated on the river bank.  Therefore we are taught [otherwise]. MISHNAH. IF ONE LEASES A FIELD FROM HIS NEIGHBOUR,  WHERE IT IS THE USAGE TO CUT [THE CROPS], HE MUST CUT; TO UPROOT [THEM], HE MUST UPROOT [THEM]; TO PLOUGH AFTER IT,  HE MUST PLOUGH AFTER IT. IT IS ALL DETERMINED BY LOCAL CUSTOM. AND JUST AS THEY DIVIDE THE GRAIN.  SO THEY ALSO SHARE IN THE STRAW AND STUBBLE. AND JUST AS THEY DIVIDE THE WINE, SO DO THEY SHARE