Bava Metzia — Daf 103b

בזמורות ובקנים ושניהם מספקין את הקנים:

גמ׳ תנא מקום שנהגו לקצור אינו רשאי לעקור לעקור אינו רשאי לקצור ושניהם מעכבין זה על זה

לקצור אינו רשאי לעקור האי אמר בעינא דתתבן לי ארעאי והאי אמר לא מצינא לעקור אינו רשאי לקצור האי אמר בעינא דתינקר ארעאי והאי אמר בעינא תיבנא

ושניהם מעכבין זה על זה למה לי מה טעם קאמר מה טעם לקצור אינו רשאי לעקור לעקור אינו רשאי לקצור משום דשניהם מעכבין זה על זה:

לחרוש אחריו יחרוש: פשיטא לא צריכא באתרא דלא מנכשי ואזל איהו ונכיש מהו דתימא אמר ליה האי דנכישנא אדעתא דלא כריבנא לה קמ"ל דאיבעי ליה לפרושי ליה:

הכל כמנהג המדינה: הכל לאתויי מאי לאתויי הא דת"ר מקום שנהגו להשכיר אילנות על גבי קרקע משכירין מקום שאין נהגו להשכיר אין משכירין

מקום שנהגו להשכיר משכירין פשיטא לא צריכא דכ"ע יהבי בתילתא ואזל איהו ויהביה בריבעא מהו דתימא דאמר ליה האי דבצרי לך אדעתא דלא יהיבנא לך באילנות קמ"ל דאיבעי ליה לפרושי ליה:

מקום שנהגו שלא להשכיר אין משכירין: פשיטא לא צריכא דכ"ע מקבלי בריבעא ואזל איהו וקיבלה בתילתא מהו דתימא א"ל האי דטפאי לך אדעתא דיהבת לי באילנות קמ"ל דאיבעי ליה לפרושי ליה:

כשם שחולקין בתבואה כך חולקין בתבן ובקש: אמר רב יוסף בבבל נהיגו דלא יהיבי תיבנא לאריסא למאי נפקא מינה דאי איכא איניש דיהיב עין יפה הוא ולא גמרינן מיניה

אמר רב יוסף בוכרא וטפתא וארכבתא וקני דחיזרא דבעל הבית וחיזרא גופיה דאריסא כללא דמילתא כל עיקר בלמא דבעל הבית נטירותא יתירתא דאריסא ואמר רב יוסף מרא וזבילא ודוולא וזרנוקא דבעל הבית אריסא עביד בי יאורי:

כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים: קנים מאי עבידתייהו אמרי דבי רבי ינאי קנים המוחלקין שבהן מעמידין את הגפנים:

ושניהם מספקין את הקנים: למה לי מה טעם קאמר מה טעם שניהם חולקין בקנים משום דשניהם מספקין את הקנים:

מתני׳ המקבל שדה מחבירו והיא בית השלחין או בית האילן יבש המעין ונקצץ האילן אינו מנכה לו מן חכורו אם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זו או שדה בית האילן זה יבש המעין ונקצץ האילן מנכה לו מן חכורו:

גמ׳ היכי דמי אילימא דיבש נהרא רבה אמאי אינו מנכה לו מן חכורו נימא ליה מכת מדינה היא אמר רב פפא דיבש נהרא זוטא דאמר ליה

IN THE BRANCHES [CUT FROM THE VINE] AND THE CANES [USED FOR SUPPORTING THE VINES]. AND BOTH SUPPLY THE CANES. GEMARA. It has been taught: Where it is the usage to cut [off the crops], he must not uproot; to uproot, he must not cut. And each can restrain the other [from varying the usual procedure]. 'To cut, he must not uproot:' the one [the lessor] can say. 'I want my field manured with stubble;'  and the other may say, 'It is too much labour  [to uproot thus]'.  'To uproot, he must not cut.' The one [the lessor] can say, 'I wish my field to be cleared [of stubble];' and the other, 'I need the stubble.'  'And each can restrain the other [from varying the usual procedure].' Why state this?  — This gives the reason. [Thus:] Why may he not uproot when the usage is to cut, and vice versa? Because each can restrain the other. TO PLOUGH AFTER IT, HE MUST PLOUGH AFTER IT. Is this not obvious? — It is necessary only for a place where weeding is not done [whilst the corn is standing]; and he [the lessee] went and weeded it. I might think that he can plead, 'I weeded it in order to be exempt from [subsequent] ploughing.' Therefore we are taught that he should have distinctly stated this [beforehand]. IT IS ALL DETERMINED BY LOCAL CUSTOM. What does ALL include?  — It includes that which our Rabbis taught: Where it is customary to lease the trees together with the field, they are leased;  where it is not customary to do so, they are not leased. 'Where it is customary to lease the trees together with the field, they are leased.' But is this not obvious? — It must be taught only where [fields] are generally leased for a third [share to be the owner's]; and he went and leased it for a quarter share. I might think that he can plead. 'I gave it to you at a lower rental on the understanding that you would receive no share of the trees.' Therefore we are informed that he should have distinctly stated this [beforehand]. 'Where it is not customary to do so, they are not leased.' But is it not obvious? — It must be taught only where it is generally rented for a quarter share, and he [the lessee] went and rented it for a third [to be received by the lessor]. I might think that he can plead. 'I offered you a higher rental on the understanding that I would receive a share of the trees.' We are therefore informed that he should have distinctly stated this. JUST AS THEY DIVIDE THE GRAIN, SO THEY ALSO SHARE IN THE STRAW AND STUBBLE. R. Joseph said: In Babylon it is the practice not to give [a share of the] straw to the aris.  What is the practical bearing of this? — That if there is a person who does give, it is his generosity, and he creates no precedent. R. Joseph said: The lowest, the middle and the uppermost layers  and the thorn stakes  must be furnished by the landowner; the shrubs themselves, by the tenant. This is the general principle: whatever is essential for guarding the boundary line [of the field] must be provided by the landlord; that which is required for additional protection, by the aris. R. Joseph said: The mattock, shovel, [irrigation] bucket and hose must be furnished by the lessor; whilst the tenant must cut the dykes. AND JUST AS THEY DIVIDE THE WINE, SO DO THEY SHARE IN THE BRANCHES AND CANES. What is the purpose of canes? The School of R. Jannai said: [The reference is to] smooth canes, used for propping up the vines. AND BOTH SUPPLY THE CANES. Why state this?  — This gives a reason. Why do they both share the canes? Because they BOTH SUPPLY THE CANES. MISHNAH. IF ONE LEASES A FIELD FROM HIS NEIGHBOUR,  WHICH IS DEPENDENT ON IRRIGATION, OR IS STOCKED WITH TREES, AND THE SPRING [WHICH IRRIGATED THE FIELD] DRIES UP, OR THE TREES ARE FELLED, HE CANNOT REDUCE THE RENTAL. BUT IF HE SAYS, 'LEASE ME THIS FIELD WHICH REQUIRES IRRIGATION,' OR 'THIS FIELD, WHICH CONTAINS TREES,' AND THE SPRING DRIES UP OR THE TREES ARE FELLED, HE MAY MAKE A DEDUCTION FROM THE RENTAL. GEMARA. How is it meant? Shall we say. the main river  dried up; then why cannot he reduce the rent? Let him say. 'It is a universal blow!'  — Said R. Papa: It means that the tributary dried up, [by which the water was brought to the field,] so that he [the lessor] can say to him,