Bava Batra — Daf 99b

משום חשד אשתו:

מתני׳ מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חברו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסים ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין ואינו מכניס לתוכה תגרין ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת והחיצון זורע את הדרך

נתנו לו דרך מן הצד מדעת שניהן נכנס בשעה שהוא רוצה ויוצא בשעה שרוצה ומכניס לתוכה תגרין ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת זה וזה אינן רשאים לזורעה:

גמ׳ א"ר יהודה אמר שמואל אמה בית השלחין אני מוכר לך נותן לו ב' אמות לתוכה ואמה מכאן ואמה מכאן לאגפיה אמה בית הקילון אני מוכר לך נותן לו אמה אחת לתוכה וחצי אמה מכאן וחצי אמה מכאן לאגפיה

ואותן אגפיים מי זורעם רב יהודה אמר שמואל בעל השדה זורעם רב נחמן אמר שמואל בעל השדה נוטעם מאן דאמר זורעם כל שכן נוטעם ומ"ד נוטעם אבל זורעם לא חלחולי מחלחולי

ואמר רב יהודה אמר שמואל אמת המים שכלו אגפיה מתקנה מאותה שדה בידוע שלא כלו אגפיה אלא באותה שדה

מתקיף לה רב פפא ולימא ליה מייך אשפלוה לארעיך אלא אמר רב פפא שעל מנת כן קבל עליו בעל השדה:

מתני׳ מי שהיתה דרך הרבים עוברת לתוך שדהו נטלה ונתן להם מן הצד מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו

דרך היחיד ד' אמות דרך הרבים שש עשרה אמה דרך המלך אין לה שיעור דרך הקבר אין לה שיעור המעמד דייני צפורי אמרו בית ארבעה קבין:

גמ׳ אמאי שלו לא הגיעו לינקוט פזרא וליתיב שמעת מינה לא עביד איניש דינא לנפשיה אפי' במקום פסידא

אמר רב זביד משמיה דרבא גזירה שמא יתן להן דרך עקלתון רב משרשיא משמיה דרבא אמר בנותן להם דרך עקלתון

In order [to avert] suspicion from his wife. MISHNAH. HE WHO HAS A GARDEN WITHIN THE GARDEN OF AN OTHER MAN ENTERS WHEN IT IS USUAL FOR PEOPLE TO ENTER AND GOES OUT WHEN IT IS USUAL FOR PEOPLE TO GO OUT. HE MUST NOT BRING [ANY] DEALERS INTO IT.  HE MUST NOT ENTER [IT FOR THE MERE PURPOSE OF PASSING] FROM IT INTO ANOTHER FIELD. THE EXTERNAL [FIELD OWNER MAY] SOW THE PATHWAY.  IF A SIDE PASSAGE WAS GIVEN  HIM  WITH THE CONSENT OF THE TWO, HE MAY ENTER WHENEVER HE DESIRES AND GO OUT WHENEVER HE DESIRES, AND MAY [ALSO] BRING DEALERS INTO IT.  HE MUST NOT, [HOWEVER,] ENTER [IT FOR THE MERE PURPOSE OF PASSING] FROM IT INTO ANOTHER FIELD. NEITHER THE ONE NOR THE OTHER MAY SOW IT GEMARA. Rab Judah said in the name of Samuel: [If one says to another]. 'I sell you [land for] an irrigation [canal of the width of one] cubit', he must, [in addition to the width of the canal]. allow him two cubits [of land] in [the field] itself,  one cubit on either side [of the canal] for its banks.  [If he said.] 'I sell you [ground] for a pond  [of the width of one] cubit', he must, [in addition to the pond], allow him one cubit [of ground] in [the courtyard] itself,  half a cubit on either side [of the pond] for its banks.  Who [has the right of] sowing these banks? — Rab Judah said in the name of Samuel: The owner of the field [is entitled] to sow them. R. Nahman said in the name of Samuel: The owner of the field [is entitled to] plant them. He who said, 'sow them', [agrees]. even more so, [that] he may plant them;  but he who said, 'plant them', [holds the opinion that] he must not, however, sow them, [because] they penetrate  [into the canal]. Rab Judah further stated in the name of Samuel: A water canal  whose banks have been worn away, may be repaired [with the earth] of that field [through which it runs], for it is known that the banks could not have been washed away except into that very field.  R. Papa demurred: Let the field owner say, [to the owner of the canal]. 'Your water has lowered your ground'!  — But, said R. Papa. [the reason why earth may be taken from the adjacent field is] because the owner of the field has consented  to this condition. MISHNAH. HE WHOSE FIELD IS TRAVERSED BY A PUBLIC PATH AND HE CLOSED IT, SUBSTITUTING [ANOTHER PATH] AT THE SIDE, FORFEITS THAT WHICH HE HAS GIVEN  AND [THAT WHICH HE APPROPRIATED AS] HIS DOES NOT PASS INTO HIS POSSESSION.  A PRIVATE PATH [HAS A WIDTH OF] FOUR CUBITS.  A PUBLIC ROAD [HAS A WIDTH OF] SIXTEEN CUBITS. THE KING'S HIGHWAY HAS NO LIMIT[S]. THE PATH OF A FUNERAL CORTEGE  HAS NO LIMIT[S].  THE HALTING [PLACE]  HAD, SAID THE JUDGES OF SEPPHORIS, AN AREA OF FOUR KAB. GEMARA. Why should not [THAT PATH, WHICH HE APPROPRIATED AS] HIS, PASS INTO HIS POSSESSION?  Let him  take a whip and sit down [to guard his path]! Does this, then, imply that a man may not take the law in his own hands even where a loss is involved?  — R. Zebid replied in the name of Raba: It is a decree [that he is not allowed to substitute another path for the one already used by the public] lest he assign to them a crooked path.  R. Mesharsheya said in the name of Raba: [Our Mishnah deals only with the case where] he gives them a crooked path.