Bava Batra — Daf 172b

אמר רב הונא ממך אפילו מריש גלותא ואפילו משבור מלכא

אמר ליה רב חסדא לרבה פוק עיין בה דלאורתא בעי לה רב הונא מינך

נפק דק ואשכח דתניא גט שיש עליו עדים ואין בו זמן אבא שאול אומר אם כתוב בו גרשתיה היום כשר

אלמא היום ההוא יומא דנפיק ביה משמע הכא נמי ממך מההוא גברא דנפיק מתותי ידיה משמע

אמר ליה אביי ודלמא אבא שאול כרבי אליעזר סבירא ליה דאמר עדי מסירה כרתי אבל הכא ליחוש לנפילה

אמר ליה לנפילה לא חיישינן ומנא תימרא דלא חיישינן לנפילה

דתנן שנים שהיו בעיר אחת שם אחד יוסף בן שמעון ושם אחר יוסף בן שמעון אינן יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב הא הם על אחרים יכולין ואמאי ליחוש לנפילה אלא לאו שמע מינה לנפילה לא חיישינן

ואביי לנפילה דחד לא חיישינן לנפילה דרבים חיישינן

R. Huna decided [that], 'from you' [might] even [signify] 'from the exilarch', and even 'from King Shapur'.  Said R. Hisda to Rabbah: Go and consider this matter,  for in the evening R. Huna will question you on the subject. He went out, carefully considered [the matter], and found [the following Baraitha] wherein it was taught: [In the case of] a letter of divorce which bears [the signatures of] witnesses but no date,  Abba Saul said: If there was written in it. 'I divorced you  this day,' it is valid. This  clearly proves that that day  [is taken] to mean that day on which it was produced,  [so] here also,  'from you' must mean from that person who produced [the bond]. Said Abaye to him: Is it not possible that Abba Saul holds the same view as R. Eleazar  who maintains that the witnesses to the delivery  affect the legal separation,  but here [surely, there is reason] to apprehend that it was lost!  He replied unto him: [That a deed] was lost is not to be apprehended.  And whence is it deduced that the losing [of a deed] is not to be apprehended? — For we learned: IF THERE WERE TWO [MEN] IN THE SAME TOWN [AND THE] NAME OF THE ONE [WAS] JOSEPH SON OF SIMEON AND THE NAME OF [THE] OTHER [WAS] JOSEPH SON OF SIMEON, NEITHER MAY PRODUCE A BOND OF INDEBTEDNESS AGAINST THE OTHER, NOR MAY ANOTHER [PERSON] PRODUCE A BOND OF INDEBTEDNESS AGAINST THEM. Either of them,  however [it follows] may [produce a bond of indebtedness] against others. But why? Why not apprehend the loss [of the deed]?  from this  then  it may be deduced that we do not apprehend the loss. And Abaye?  We do not apprehend the loss [of a deed] by one [particular individual];  but we do apprehend loss [of deeds] generally by many.