Bava Batra — Daf 173a

ואלא הא דתניא כשם שאין מוציאין שטר חוב זה על זה כך אין מוציאין על אחרים במאי קמיפלגי

באותיות נקנות במסירה קמיפלגי

תנא דידן סבר אותיות נקנות במסירה ותנא ברא סבר אין אותיות נקנות במסירה

ואי בעית אימא דכולי עלמא אותיות נקנות במסירה והכא בצריך להביא ראיה קא מיפלגי תנא דידן סבר אין צריך להביא ראיה ותנא ברא סבר צריך להביא ראיה

דאיתמר אותיות נקנות במסירה אביי אמר צריך להביא ראיה ורבא אמר אינו צריך להביא ראיה

אמר אביי מנא אמינא לה דתניא אחד מן האחין שהשטר חוב יוצא מתחת ידו עליו להביא ראיה מאי לאו הוא הדין לאחריני

ורבא אמר שאני אחין דשמטו מהדדי

איכא דאמרי אמר רבא מנא אמינא לה דתניא אחד מן האחין שהשטר חוב יוצא מתחת ידו עליו להביא ראיה אחין הוא דשמטו מהדדי אבל אחריני לא

ואביי אחין איצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא כיון דשמטו מהדדי אימא מיזדהר זהירי ולא צריכי להביא ראיה קמ"ל

ואלא הא דתניא כשם שמוציאין הן שטר חוב על אחרים כך מוציאין זה על זה במאי קמיפלגי

בכותבין שטר ללוה ואע"פ שאין מלוה עמו קמיפלגי

תנא דידן סבר כותבין שטר ללוה ואף על פי שאין מלוה עמו זימנין דאזיל לגבי ספרא וסהדי ואמר להו כתבו לי שטרא דבעינן למיזף מיוסף בן שמעון חברי ובתר דכתבי וחתמי ליה נקיטא ליה ואמר ליה הב לי מאה דיזפת מינאי

תנא ברא סבר אין כותבין שטר ללוה עד שיהא מלוה עמו:

נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהם פרועין וכו': טעמא דנמצא הא לא נמצא מצי מפיק והאנן ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב תנן

אמר רבי ירמיה במשולשין

ונחזי תברא בשמא דמאן דכתיב אמר רב הושעיא במשולשין בשטר ואין משולשין בשובר

אביי אמר הכי קאמר נמצא ללוה בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון עלי פרוע שטרות שניהם פרועין:

כיצד יעשו ישלשו כו': תנא אם היו שניהם כהנים יכתבו דורות:

מתני׳ האומר לבנו שטר בין שטרותי פרוע ואיני יודע אי זהו שטרות כולן פרועין נמצא לאחד שם שנים הגדול פרוע והקטן אינו פרוע:

גמ׳ אמר רבא שטר לך בידי פרוע הגדול פרוע והקטן אינו פרוע חוב לך בידי פרוע שטרות כולן פרועין

אמר ליה רבינא לרבא אלא מעתה שדי מכורה לך שדה גדולה מכורה לו שדה שיש לי מכורה לך כל שדותיו מכורין לו

התם יד בעל השטר על התחתונה:

מתני׳ המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב

Since it was taught, however, 'As they cannot produce a bond of indebtedness against one another so they cannot produce [a bond] against others'  [the question arises]  wherein [lies the principle of] their disagreement?  — They differ on [the question whether] 'letters'  [may] be acquired by means of delivery.  Our Tanna holds [that] 'letters' are acquired by means of delivery  and the external  Tanna holds [that] 'letters' are not acquired by means of delivery. And if you prefer I would say that all  [agree that] 'letters' may be acquired by delivery,  but they differ here on [the question whether] it is necessary  to produce proof.  Our Tanna  'holds that proof need not be produced  while the external Tanna  holds that proof must be produced,  for it was stated: 'Letters' are acquired by delivery; Abaye said: He  must, however, produce proof;  and Raba said: He need not produce proof. Said Abaye: Whence do I derive this?  — For it was taught: 'The brother  who presents  the bond of indebtedness  must  produce proof'.  Obviously, this applies also to the case  of others.  Raba, however, said: Brothers are different because they pilfer from one another. Others say, Raba said: Whence do I derive this?  — For it was taught: 'The brother who presents the bond of indebtedness must produce proof'.  [from which it is obvious that this applies to] brothers [only] since they pilfer from one another but not [to] others.  And Abaye  [explains that] it was necessary [to specify] brothers  [because] it might have been assumed [that], as they pilfer from one another, they are [all] particularly alert  and should not [therefore] require to produce proof;  hence [it was necessary] to teach us [that it is not so]. As regards, however, the following wherein it was taught. 'As they  may present a bond of indebtedness against others so may they present [bonds] against each other', [the question arises] wherein lies [the principle of] their  disagreement?  They differ on [the question whether] a bond [may] be written for a borrower though the creditor be not with him. Our Tanna  holds [that] a bond may be written for a borrower although the creditor be not with him. [Consequently it may] sometimes [happen] that one  would go to a scribe and witnesses and tell them, 'Write for me a bond because I intend borrowing [money] from my friend Joseph son of Simeon'; and, after they had written and signed [it] for him, he would take hold of it and demand from him,  'Give me the hundred [zuz] which you borrowed from me'.  The external Tanna,  holds that no bond may be written for a borrower unless the creditor be with him. [IF] A MAN FOUND AMONG HIS DEEDS [A RECORD TO THE EFFECT THAT] THE BOND OF JOSEPH SON OF SIMEON [WAS] DISCHARGED, THE BONDS OF BOTH [ARE CONSIDERED TO BE] DISCHARGED etc. The reason  is thus because [a record] was found, but had there been found none, [a bond] could be presented [against one of them]? Surely we have learnt, NOR MAY ANOTHER [PERSON] PRODUCE A BOND OF INDEBTEDNESS AGAINST THEM! — R. Jeremiah replied: In [the case where the bonds record the names of] the third [generation].  Then let us see in whose name the discharge was made out!  — R. Hoshaia replied: Where the third [generation] is indicated in the bond but not in the discharge.  Abaye said: This is the meaning  [of our Mishnah]; [IF  a borrower]  FOUND AMONG HIS DEEDS [A QUITTANCE SHOWING] THAT THE BOND OF JOSEPH SON OF SIMEON [against him  WAS] DISCHARGED, THE BONDS OF BOTH [ARE CONSIDERED TO BE] DISCHARGED. HOW SHOULD THEY PROCEED? THEY SHOULD INDICATE THE THIRD [GENERATION] etc. A Tanna taught: If both were priests  they enter [the names of previous] generations. MISHNAH. IF [A FATHER]  SAID TO HIS SON,' ONE  AMONG MY BONDS IS DISCHARGED BUT I DO NOT KNOW WHICH', THE BONDS OF ALL HIS DEBTORS  ARE [CONSIDERED] DISCHARGED.  IF AMONG THEM  WERE FOUND TWO [BONDS, PERTAINING] TO ONE [DEBTOR], THE LARGER  [ONE IS DEEMED] DISCHARGED AND THE SMALLER UNDISCHARGED. GEMARA. Raba said: [If a person declared], 'The bond against you, [which I have] in my possession is discharged', the larger [one is deemed] discharged and the smaller undischarged. [If, however, he declared], 'The debt you owe me is paid', all  his bonds [are deemed] discharged.  Said Rabina to Raba: Consequently  [should one say to another],' My field is sold to you', his larger field [would be deemed to have been] sold to him, [but if he said,] 'The field that I have is sold to you', all his fields  [would then be deemed] sold! — There,  the holder of the deed is at a disadvantage. MISHNAH. IF A MAN LENDS MONEY TO ANOTHER ON A GUARANTOR'S SECURITY,  HE MUST NOT EXACT PAYMENT FROM THE GUARANTOR.