Bava Batra — Daf 172a

והא האידנא דלא קעבדינן הכי אמר ליה רבנן תקוני תקיני מאן דעביד עביד מאן דלא עביד איהו הוא דאפסיד אנפשיה

אמר להו רבא בר רב שילא להנהו כתבי שטרא אקניאתא כי כתביתו שטרי אקניאתא אי ידעיתו יומא דקניתו ביה כתבו ואי לא כתבו יומא דקיימיתו ביה כי היכי דלא מתחזי כשקרא

אמר להו רב לספריה וכן אמר להו רב הונא לספריה כי קיימיתו בשילי כתבו בשילי ואע"ג דמסירן לכו מילי בהיני כי קיימיתו בהיני כתבו בהיני ואף על גב דמסירן לכו מילי בשילי

אמר רבא האי מאן דנקיט שטרא בר מאה זוזי ואמר שויה ניהלי תרי בני חמשין חמשין לא משוינן להו

מאי טעמא עבדו רבנן מילתא דניחא ליה למלוה וניחא ליה ללוה ניחא ליה למלוה כדי שיכוף לפורעו וניחא ללוה כי היכי דניפגם שטריה

ואמר רבא האי מאן דנקיט תרי שטרי בני חמשין חמשין ואמר שוינהו ניהלי חד בר מאה לא משוינן ליה

עבוד רבנן מילתא דניחא ליה למלוה וניחא ליה ללוה ניחא ליה למלוה כי היכי דלא ניפגום שטריה וניחא ליה ללוה כדי שלא יכוף לפורעו

אמר רב אשי האי מאן דנקיט שטרא בר מאה זוזי ואמר שוונהי ניהלי חד בר חמשין לא משוינא ליה

מ"ט אמרינן האי מיפרע פרעיה ואמר ליה הב לי שטראי ואמר ליה אירכס לי וכתיב ליה תברא ומפיק ליה האי ואמר ליה האי אחרינא הוא:

מתני׳ שני אחין אחד עני ואחד עשיר והניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע עשאן לעצמו הרי העשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובא ועשה בבית הבד

שנים שהיו בעיר אחת שם אחד יוסף בן שמעון ושם אחר יוסף בן שמעון אין יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב

נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסף בן שמעון פרוע שטרות שניהן פרועין

כיצד יעשו ישלשו ואם היו משולשין יכתבו סימן ואם היו מסומנין יכתבו כהן:

גמ׳ ההוא שטרא דנפק לבי דינא דרב הונא דהוה כתיב ביה אני פלוני בר פלוני לויתי מנה ממך

But this  is not done at the present time?  — He replied to him: The Rabbis have made the necessary provision. Whosoever acts [accordingly] reaps the benefit;  he who does not act [accordingly] has himself to blame, for any loss suffered. Raba son of R. Shila said to those who were writing deeds of transfer:  When you write deeds of transfer enter  the date of transfer  if you know it; and if not, enter the date on which the deed is prepared,  so that it  might not have the appearance of a falsehood. Rab said to his scribes, and R. Huna, similarly, said to his scribes: When you are at Shili write [in any deed] 'at Shili', although the information was given to you at Hini;  when you are at Hini, write, 'at Hini',  although the information was given to you at Shili. Raba said: If a man [who] is in possession of a bond of a hundred zuz, said, 'Convert it into two bonds each of fifty zuz',  his request must not be granted.  What is the reason? — The Rabbis instituted a law  which is acceptable to the creditor and is [also] acceptable to the borrower. It is acceptable to the creditor in that [the debtor is thereby] compelled to repay him [the entire loan];  and it is [also] acceptable to the borrower in that [the legal force of] the bond is [thereby]  impaired. Raba further stated: If a man, holding two bonds each of fifty [zuz:], requests that they be converted into one [bond] of a hundred [zuz], his request must not be granted,  [because] the Rabbis have ordained a law  which is agreeable to the creditor and is also agreeable to the borrower. It is agreeable to the creditor in that [the force of] his bond is not [thereby] impaired;  and it is [also] agreeable to the borrower in that he is not [thereby]  under pressure to repay the debt. R. Ashi said: If a man holds a bond for a hundred zuz and requests that it be converted into  one of fifty [zuz],  his request must not be granted. What is the reason? — We assume [the debtor] had already repaid him that [loan] and [that when] he asked him for the return of his bond  he was told [that] he  had lost it and [so] he wrote out for him a quittance  but [that later] he would produce that [new bond] and claim,  'This is [for] another [loan]'. MISHNAH. [IN THE CASE OF] TWO BROTHERS, THE ONE POOR AND THE OTHER  RICH, WHOM THEIR FATHER HAD LEFT A BATH-HOUSE OR AN OLIVE-PRESS, [IF] HE BUILT THESE [TO BE LET OUT] ON HIRE, THE RENT BELONGS TO THE COMMON ESTATE.  [IF,] HOWEVER, HE BUILT THEM FOR HIS OWN [USE]  THE RICH [BROTHER] MAY  SAY TO THE POOR [BROTHER], BUY FOR YOURSELF SLAVES THAT THEY MAY BATHE IN THE BATH-HOUSE', [OR] 'BUY FOR YOURSELF OLIVES AND COME AND PREPARE [THEM] IN THE OLIVE-PRESS'. IF THERE WERE TWO [MEN] IN THE SAME TOWN [AND THE] NAME OF THE ONE [WAS] JOSEPH SON OF SIMEON AND THE NAME OF [THE] OTHER [WAS] JOSEPH SON OF SIMEON, NEITHER MAY PRODUCE A BOND OF INDEBTEDNESS AGAINST THE OTHER, NOR MAY ANOTHER [PERSON] PRODUCE A BOND OF INDEBTEDNESS AGAINST THEM.  [IF] A MAN FOUND AMONG HIS DEEDS [A QUITTANCE SHOWING THAT] THE BOND OF JOSEPH SON OF SIMEON [WAS] DISCHARGED, THE BONDS OF BOTH [ARE CONSIDERED TO BE] DISCHARGED. HOW SHOULD THEY PROCEED?  THEY SHOULD INDICATE THE THIRD [GENERATION].  AND IF [THEIR NAMES] ARE [ALIKE] TO THE THIRD [GENERATION], THEY ADD  [SOME PERSONAL] DESCRIPTION;  AND IF THEIR [PERSONAL] DESCRIPTIONS ARE ALIKE THEY WRITE, 'PRIEST'. GEMARA. In a certain bond that was presented at the court of R. Huna there was [the following] entry:  'I.X, son of Y, borrowed from you  a maneh'.