Bava Batra — Daf 171b

לא נחלקו אלא בשטר מאוחר בעלמא

דרבי יהודה לטעמיה דאמר אין כותבין שובר ולא נפיק מיניה חורבא

ורבי יוסי לטעמיה דאמר כותבין שובר ונפיק מיניה חורבא

אמר רב הונא בריה דרב יהושע אפילו למ"ד כותבין שובר הני מילי אפלגא אבל אכוליה לא

ולא היא אפי' אכוליה כתבינן

כי הא דרב יצחק בר יוסף הוה מסיק ביה זוזי ברבי אבא אתא לקמיה דרבי חנינא בר פפי אמר ליה הב לי זוזיי אמר ליה הב לי שטראי ושקול זוזך אמר ליה שטרך אירכס לי אכתוב לך תברא אמר ליה הא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אין כותבין שובר

אמר מאן יהיב לן מעפריה דרב ושמואל רמינן בעיינין הא רבי יוחנן והא ריש לקיש דאמרי תרוייהו כותבין שובר

וכן כי אתא רבין אמר ר' אילעא כותבין שובר

ומסתברא דכותבין שובר דאי סלקא דעתא אין כותבין שובר אבד שטרו של זה יאכל הלה וחדי

מתקיף לה אביי ואלא מאי כותבין שובר אבד שוברו של זה יאכל הלה וחדי א"ל רבא אין עבד לוה לאיש מלוה

תנן התם שטרי חוב המוקדמין פסולין והמאוחרין כשרין

א"ר המנונא לא שנו אלא שטרי הלואה אבל שטרי מקח וממכר אפילו מאוחרין נמי פסולין מ"ט זימנין דמזבין ליה ארעא בניסן וכתיב ליה בתשרי ומתרמי ליה זוזי ביני ביני וזבין ליה מיניה וכי מטי תשרי מפיק ליה ואמר ליה הדר זבנתה מינך

אי הכי שטרי הלואה נמי זמנין דיזיף בניסן וכתיב ליה שטרא בתשרי ומתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה ואמר ליה הב לי שטראי וא"ל אירכס לי וכתיב ליה תברא וכי מטי זמניה מפיק ליה וא"ל הני השתא הוא דיזפת מינאי

קסבר אין כותבין שובר

אמר ליה רב יימר לרב כהנא ואמרי לה רב ירמיה מדיפתי לרב כהנא והאידנא דכתבינן שטרי מאוחרי וכתבינן תברא (אמאי קעבדינן הכי א"ל) בתר דאמר להו ר' אבא לספריה כי כתביתו שטר מאוחרי כתבו הכי שטרא דנן לא בזמניה כתבניה אלא אחרנוהו וכתבנוהו

א"ל רב אשי לרב כהנא והאידנא דלא קא עבדינן הכי בתר דאמר ליה רב ספרא לספריה כי כתביתו הני תברי אי ידעיתו זימנא דשטרא כתבו אי לא כתבו סתמא דכל אימת דנפיק לרעיה

אמר ליה רבינא לרב אשי ואמרי לה רב אשי לרב כהנא

They are in disagreement only in [the case of] an ordinary Postdated deed,  [in] which [case] R. Judah follows his own view, according to which  no quittance is written,  and consequently no loss  would ensue,  while R. Jose follows his view according to which a quittance may be written and loss might consequently ensue.  R. Huna son of R. Joshua said: Even according to him who said [that] a quittance may be written, this may be done only  for a half,  but not for the whole [of the debt]. And [the law is] not so, but  even for the full amount of a debt  [a quittance] may be written; as in the case of R. Isaac b. Joseph. He claimed [a sum of] money from R. Abba whom he sued  before R. Hanina b. Papi. [When] he  said to him,  'Give me my money', [the other] replied to him, 'Return to me my deed and you will receive your money'. 'I lost your deed', said [R. Isaac] to him, '[but] I will write for you a quittance'. 'Surely', the other replied to him, 'It was both Rab and Samuel who said [that] no quittance was to be written'.'[Were] one [to] give us of the dust of Rab and Samuel', he  exclaimed, 'we should put it into our eyes;  but it was both R. Johanan and Resh Lakish who stated [that] a quittance is to be written'. Similarly, when Rabin came  he stated in the name of R. Elai [that] a quittance may be written. And it stands to reason that a quittance may be written; for should it be assumed [that] a quittance must not be written, [is it conceivable that where] the bond of this one  was lost, the other should eat  and enjoy himself! Abaye demurred: What then; is a quittance to be written? Should this one,  [if] the quittance of the other was lost, eat and enjoy himself? 'Yes', replied Raba to him, 'the debtor  is the slave of the creditor'. Elsewhere We learnt: Antedated bonds of indebtedness are invalid  and postdated [ones] are valid.  Said R. Hamnuna: This law applies only to  bonds of indebtedness but [in the case of] deeds of purchase and sale even [those which are] postdated are invalid. What is the reason? [A person] might sometimes sell [a plot of] land to another in Nisan and write [the deed] for him in Tishri; and in the meantime he might obtain some money and repurchase it from him.  But when Tishri arrived he  would produce it  and say, 'I have [subsequently] bought it from you again'.  If so, [in the case of] bonds of indebtedness also, one might sometimes borrow [money] in Nisan and write the bond for the creditor  in Tishri, and in the meantime he would obtain some money and repay him. When [however the debtor] requested the return of his  bond, he would reply to him, 'I lost it', and would [instead] write out for him a quittance. When [later] the date of payment  arrived he would produce it  and plead 'You have borrowed from me just now!' — He  holds the opinion that no receipt is to be written. Said R. Yemar to R. Kahana, and others say [that] R. Jeremiah of Difti said to R. Kahana: But [what of] the present time, when postdated deeds are written though quittances also are written?  He replied to him:  [This is permissible] since the time when R. Abba said to his scribes: 'When you write a postdated deed, write as follows: This deed was not written on the date indicated  but was postdated.' Said R. Ashi to R. Kahana: And [what of] the present time when this is not done!  — [This  is not necessary] since R. Safra instructed his scribes: When you write out quittances, enter the date of the deed  if you know it; if not, leave the quittance undated so that whenever [the deed] is produced [the receipt] will render it invalid. Said Rabina to R. Ashi, and others say [that] R. Ashi [said] to R. Kahana: