Bava Batra — Daf 167a

ומשוי להו זוזי מאי אמרת שית מאה איסתירי וזוזא (שית מאה זוזי וחד זוזא) יד בעל השטר על התחתונה

אמר אביי האי מאן דבעי למחוי חתימות ידיה בבי דינא לא לחוי בסוף מגילתא דלמא משכח לה אחר וכתיב דמסיק ביה זוזי ותנן הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין

ההוא בזבינא דאתא לקמיה דאביי אמר ליה ניחזי לי מר חתימות ידיה דכי אתו רבנן מחוו לי מעברנא להו בלא מכסא אחוי ליה בריש מגילתא הוה קא נגיד ביה א"ל כבר קדמוך רבנן

אמר אביי מתלת ועד עשר לא לכתוב בסוף שיטה דלמא מזייף וכתב ואי איתרמי ליה ניהדריה לדבוריה תרין תלתא זימני אי אפשר דלא מיתרמי ליה באמצע שיטה

ההוא דהוה כתיב ביה תילתא בפרדיסא אזל מחקיה לגגיה דבי"ת וכרעיה ושויה ופרדיסא אתא לקמיה דאביי אמר ליה מאי טעמא רויח ליה עלמא להאי וי"ו כפתיה ואודי

ההוא דהוה כתב ביה מנת ראובן ושמעון אחי הוה להו אחא דשמיה אחי אזל כתב ביה וי'ו ושויה ואחי אתא לקמיה דאביי אמר ליה מאי טעמא דחיק ליה עלמא להאי וי"ו כולי האי כפתיה ואודי

ההוא שטרא דהוה חתים עליה רבא ורב אחא בר אדא אתא לקמיה דרבא אמר ליה דין חתימות ידא דידי היא מיהו קמיה דרב אחא בר אדא לא חתימי לי מעולם כפתיה ואודי א"ל בשלמא דידי זייפת אלא דרב אחא בר אדא דרתית ידיה היכי עבדת אמר אנחי ידאי אמצרא ואמרי לה קם אזרנוקא וכתב:

מתני׳ כותבין גט לאיש אע"פ שאין אשתו עמו והשובר לאשה אע"פ שאין בעלה עמה ובלבד שיהא מכירן והבעל נותן שכר

and converted into zuzim.  What, [then could the entry] mean?  [Either] "six hundred istira and a zuz" [or] "six hundred zuz and a zuz";  [but] the holder of the bond [must always be] at a disadvantage.' Abaye said: One who is required to present his signature at a court of law  shall not present it at the foot of the scroll [because] a stranger might find it and write [above the signature] that he [has a] claim [of] money upon him; and we learnt [that a person], who produced against another  [a bond in] the latter's  handwriting [showing] that he owes him [a debt], may collect [it] from his free  property. A collector of bridge tolls  once came before Abaye [and] said to him, 'Will the Master give  me his signature so that when the Rabbis come [and] present to me [an authorisation]  I will allow them to pass without [payment of] the toll'.  He was writing it down  for him at the top of a scroll. As [the other] was pulling it,  he  said to him,'The Rabbis have long ago anticipated you'. Abaye said: [Numbers] from three to ten [should] not be written at the end of a line, [because] forgery might be committed by adding letters to them;  and if this occurred, the sentence should be repeated two [or] three times, [since] it [would then] be impossible that [the numbers] should not [once] occur in the middle of a line. In a certain [deed]  it was entered,  'a third of an orchard'.  [The buyer] subsequently  erased the top, and the base of the Beth  and converted  [the second word] into, 'and an orchard'.  [When] he appeared before Abaye [the latter] said to him, 'Why has the Waw so much space round about it?'  Having been placed under arrest  he confessed. In a certain [deed] there was entered, 'the portion of Reuben and Simeon, brothers'.  They had a brother whose name was 'Brothers';  and [the buyer] added to  it  a Waw and converted [the word into], 'and Brothers'.  [When] he came before Abaye  [the latter] said to him. 'Why is there so little space round the Waw'.  He was placed under arrest  and he confessed. A certain deed bore the signatures of Raba and R. Aha b. Adda. He  came before Raba [who] said to him, '[This] signature is mine; never, however, have I signed before R. Aha b. Adda!' He was placed under arrest  and he confessed.  Said [Raba] to him, 'I can well understand how you forged my [signature], but how [could] you manage [that] of R. Aba b. Adda whose hand trembles?' 'I put my hand',  the other replied, 'on a rope-bridge'.  Others say [that] he stood on a hose and wrote. MISHNAH. A LETTER OF DIVORCE [MAY] BE WRITTEN FOR A HUSBAND THOUGH HIS WIFE IS NOT PRESENT,  AND A RECEIPT  [MAY BE WRITTEN] FOR A WIFE THOUGH HER HUSBAND IS NOT PRESENT,  PROVIDED THEY ARE KNOWN.  THE FEE  IS PAID BY THE HUSBAND.