Bava Batra — Daf 164b

והלא אינו דומה זמנו של זה לזמנו של זה פשוט מלך שנה מונין לו שנה שתים מונין לו שתים מקושר מלך שנה מונין לו שתים שתים מונין לו ג'

וזימנין דיזיף מיניה זוזי במקושר ומיתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה וא"ל הב לי שטראי ואמר ליה אירכס לי וכתב ליה תברא

וכי מטי זמניה משוי ליה פשוט וא"ל הני השתא דיזפת מינאי

קא סבר אין כותבין שובר

ומי בקי רבי במקושר והא ההוא מקושר דאתא לקמיה דרבי ואמר רבי שטר מאוחר זה וא"ל זונין לרבי כך מנהגה של אומה זו מלך שנה מונין לו שתים שתים מונין לו שלש

בתר דשמעה מזונין סברה

ההוא שטרא דהוה כתב ביה בשנת פלוני ארכן א"ר חנינא בדק אימתי עמד ארכן בארכנותיה

ודלמא דאריך מלכותיה אמר רב הושעיא כך מנהגה של אומה זו שנה ראשונה קורין לו ארכן שניה קורין לו דיגון

ודלמא עבורי עברוהו והדר אוקמוהו אמר ר' ירמיה ההוא ארכן דיגון קראו ליה

ת"ר הריני נזיר (הינא) סומכוס אמר הינא אחת דיגון שתים טריגון ג' טטריגון ארבע פנטיגון חמש

תנו רבנן בית עגול דיגון טריגון פנטיגון אינו מטמא בנגעים טטריגון מטמא בנגעים

מנא הני מילי דתנו רבנן למעלה אומר (ויקרא יד, לז) קיר קירות שתים למטה אומר קיר קירות שתים הרי כאן ארבע

ההוא מקושר דאתא לקמיה דרבי ואמר רבי אין זמן בזה א"ל ר' שמעון ב"ר לרבי שמא בין קשריו מובלע פלייה וחזייה הדר חזא ביה רבי בבישות א"ל לאו אנא כתבתיה ר' יהודה חייטא כתביה א"ל כלך מלשון הרע הזה

זימנין הוה יתיב קמיה וקא פסיק סידרא בספר תהלים אמר רבי כמה מיושר כתב זה אמר ליה לאו אנא כתבתיה יהודה חייטא כתביה א"ל כלך מלשון הרע הזה

בשלמא התם איכא לשון הרע אלא הכא מאי לשון הרע איכא משום דרב דימי דתני רב דימי אחוה דרב ספרא לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי רעתו

אמר רב עמרם אמר רב שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום הרהור עבירה ועיון תפלה ולשון הרע לשון הרע סלקא דעתך

Surely. the date of the one  [deed] is not like that of the other;  [for in the case of] a Plain [deed], the first completed year of a king's reign  is counted as his first,  [and] the second completed year  as his second;  [while in the case of] a folded [one], the first year of a king's reign  is counted as his second,  the second as his third;  and sometimes [it may happen] that [a person] might borrow money from another  on a folded [deed] and, in the meantime,  he might obtain funds and repay him, but [when] requesting the return of his deed,  [the creditor] might reply to him, 'I lost it', and would write out for him [instead], a receipt; and when the time of its payment  arrived, he  might convert it [into] a plain [deed] and say to him, 'You borrowed from me now'!  — He holds the view that a receipt is not written. Was Rabbi, however, familiar with [the dating of] a folded [deed]? Surely, once a certain folded [deed] was brought  before Rabbi who remarked, 'This is post-dated',  and Zonin said to him, 'Such is the practice of this nation: [If a king] reigned a [full] year they count it as his second year;  [if] two [years], they count them as his third  [year]'!  — After he heard it from Zonin he knew it. In a certain [plain] deed there occurred the [following] date:  'In the year  of the archon  X'. Said R. Hanina: Let enquiry be made when [that] archon assumed office.  Might he [not on that date] have been in office for some years?  — R. Hoshaia replied, 'Such is the practice of this nation: [In the] first year they call him, "archon", [in the] second they call him, digon.'  Is it not possible that he was deposed and re-appointed?  — R. Jeremiah replied: [In] such [a case] he is designated, 'archon-digon'. Our Rabbis taught: [In the case where a person said.] 'I am to be a nazarite',  Symmachus said, [if he added], hena  [he must observe] one [term];  [if he added], digon [he must observe] two terms;  trigon,  three [terms];  tetragon,  four [terms]; pentagon,  five [terms]. Our Rabbis taught: A circular, two cornered, three cornered, and five cornered  house is not subject to uncleanness from [house] plagues;  a four-cornered house is subject to uncleanness from [such] plagues. Whence is this inferred?  — for our Rabbis taught: Above it is said, [instead of] 'wall', walls,  [signifying] two;  below  [also]. [instead of] 'wall', it is said, walls,  [which similarly signifies] two, thus making a total of  four [walls]. A folded [deed] was once brought before Rabbi who remarked, 'There is no date on this [deed]'. [Thereupon], R. Simeon son of Rabbi said to Rabbi, 'It might be hidden between its folds'. [On] ripping [the seams] open he saw it.  Rabbi turned round [and] looked at him with displeasure.  'I did not write it', [said the other]. 'R. Judah Hayyata  wrote it'. Keep away from talebearing',  [Rabbi] called to him. Once he  was sitting in his  presence when he finished a section of the Book of Psalms.  'How correct is this writing'? said Rabbi. 'I did not write it', replied the other, 'Judah Hayyata wrote it'. 'Keep away from tale-bearing'. [Rabbi] called to him. In the first case  one can well understand [Rabbi's exhortation, since] there was slander; what tale-bearing, however, was there here?  — Owing to [the teaching] of R. Dimi; for R. Dimi, brother of R. Safra, taught: A man should never speak in praise  of his friend, because by praise of him he brings about  his blame. R. Amram said in the name of Rab: [There are] three transgressions which no man escapes for a single  day: Sinful thought,  calculation on [the results of] prayer,  and slander.  'Slander'? [How] could one imagine [such a thing]!