Bava Batra — Daf 151a

כותבין שטר למוכר ואע"פ שאין לוקח עמו כיון שהחזיק זה בקרקע נקנה שטר כל מקום שהוא וזו היא ששנינו נכסים שאין להן אחריות נקנין עם הנכסים שיש להן אחריות בכסף ובשטר ובחזקה

בהמה איקרי נכסי דתנן המקדיש נכסיו והיתה בהן בהמה ראויה לגבי מזבח זכרים עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים עופות איקרי נכסי דתנן המקדיש נכסיו והיו בהן דברים הראויין לגבי מזבח יינות שמנים ועופות

תפלין איקרי נכסי דתנן המקדיש נכסיו מעלין לו תפלין איבעיא להו ספר תורה מאי כיון דלא מזדבן דאסור לזבוניה לאו נכסי הוא או דלמא כיון דמזדבן ללמוד תורה ולישא אשה נכסי הוא תיקו

(סימן זוטרא אימיה דעמרם מתרתי אחוותא רב טובי ורב דימי ורב יוסף)

אימיה דרב זוטרא בר טוביא כתבינהו לנכסה לרב זוטרא בר טוביא דבעיא לאנסובי ליה לרב זביד אינסיבא וגרשה אתיא לקמיה דרב ביבי בר אביי אמר משום אנסובי והא אינסיבא

אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע משום דאתו ממולאי אמריתו מילי מולייתא אפילו למאן דאמר מברחת קני הני מילי היכא דלא גליא דעתה אבל הכא גליא דעתה דמשום אינסובי הוא והא אינסיבא ואיגרשה

אימיה דרמי בר חמא באורתא כתבתינהו לנכסה לרמי בר חמא בצפרא כתבתינהו לרב עוקבא בר חמא אתא רמי בר חמא לקמיה דרב ששת אוקמיה בנכסי אזל רב עוקבא בר חמא קמיה דרב נחמן אוקמיה בנכסי

אתא רב ששת לקמיה דרב נחמן אמר ליה מאי טעמא אוקמיה מר לרב עוקבא בר חמא אי משום דהדרא בה והא שכיבא אמר ליה הכי אמר שמואל כל שאילו עמד חוזר חוזר במתנתו

אימור דאמר שמואל לעצמו לאחר מי אמר אמר ליה בפירוש אמר שמואל בין לעצמו בין לאחר

אימיה דרב עמרם חסידא הוה לה מלוגא דשטראי כי קא שכבא אמרה ליהוי לעמרם ברי אתו אחוה לקמיה דרב נחמן אמרו ליה והא לא משך אמר להו דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו

אחתיה דרב טובי בר רב מתנה כתבתינהו לנכסה לרב טובי בר רב מתנה בצפרא לפניא אתא רב אחדבוי בר רב מתנה בכה לה אמר לה השתא אמרי מר צורבא מרבנן ומר לאו צורבא מרבנן כתבתינהו ניהליה אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה הכי אמר שמואל כל שאילו עמד חוזר חוזר במתנתו

אחתיה דרב דימי בר יוסף הוה לה פיסקתא דפרדיסא כל אימת דהות חלשא הוה מקניא ליה ניהליה

a deed may be written for the seller though the buyer is not with him. [In this case,] as soon as [the buyer] takes possession of the ground he acquires [also] the deed, irrespective of the place in which it is kept. And this accords with what we have learnt [that] movable property may be acquired with landed property by means of money. deed and possession.  Cattle are called property; for we learnt: If a person consecrated his property  which contained cattle suitable [as sacrifices] for the altar; males are to be sold  for  burnt offerings, and females are to be sold for  peace offerings.  Birds are called property; for we learnt: If a person consecrated his property which contained things suitable [for sacrifices] for the altar, [such as] wines, oils and birds [etc.].  Phylacteries are called property; for we learnt: If a person consecrated his property, [his] phylacteries [also] are taken away  from him. The question was raised: What [is the law in the case of] a scroll of the Law; is [it] not [regarded as] property, since It is unsalable because it is prohibited to sell it, or, perhaps. since it may be sold in order to study Torah or to take a wife,  it is [regarded as] property? — This is undecided. (Mnemonic:  Zutra, the mother of Amram of two sisters, R. Tobi and R. Dimi and R. Joseph.) The mother of R. Zutra b. Tobia gave her property in writing. to R. Zutra b. Tobiah, because she intended to marry R. Zebid.  She [duly] married, but was [subsequently] divorced. She [thereupon] appeared before R. Bibi b. Abaye.  He said: [She made a gift of her property] because she desired to marry  and, behold she married.  R. Huna the son of R. Joshua said unto him, 'Because you are [yourselves] frail [beings] you speak frail words'.  Even according to him who said [that a gift given by] a woman who wished to keep it away from her future husband is acquired [by the recipient], this law is only applicable  [to a case] where [the woman] did not declare her reason. Here, however, she has [specifically] declared that [she made the gift] because she [wished] to marry. and, surely. [though] she married, she was [now] divorced. The mother  of Rami b. Hama gave her property in writing to Rami b. Hama, in the evening; [but] in the morning she gave them in writing to R. 'Ukba b. Hama. Rami b. Hama came before R. Shesheth who confirmed him in the possession of the property. R. 'Ukba b. Hama, [however]. went to R. Nahman who [similarly] confirmed him in the possession of the property. R. Shesheth [thereupon] appeared before R. Nahman [and] said unto him, 'what is the reason [that] the Master has confirmed R. 'Ukba b. Hama in possession? Is it because she retracted? Surely she died'!  He  replied unto him: Thus said Samuel, 'Wherever a person may retract if he recovered,  he may [also] withdraw his gift'.  May it be suggested  that Samuel said [this  in the case only where the withdrawal was] for himself; did he, [however], say [this  in the case where the withdrawal was in favour] of another person?  He  replied unto him: Samuel distinctly stated, 'whether for himself or for another'. The mother of R. Amram the pious had a case  of notes [of indebtedness]. While she was dying she said, 'Let it be [given] to my son Amram'. His brothers appeared before R. Nahman [and] said to him, 'Surely he  did not pull  [the case of documents]'! He replied unto them: The instructions of a dying person [are regarded legally] as written and delivered. The sister of R. Tobi b. R. Mattenah gave her possessions, in writing. to R. Tobi b. R. Mattenah in the morning. In the evening, Ahadboi son of R. Mattenah came [and] wept before her, saying: Now [people will] say [that] one  is a scholar  and the other is no scholar. [So] she gave them in writing to him. He [subsequently] appeared before R. Nahman, [who] said unto him: Thus said Samuel, 'Wherever a person may retract if he recovers, he may [also] withdraw his gift'. The sister of R. Dimi b. Joseph had a piece of an orchard. Whenever she fell ill she transferred the ownership of it to him,