Bava Batra — Daf 138a

כאן בצווח מעיקרא כאן בשותק מעיקרא ולבסוף צווח

אמר רב נחמן בר יצחק זיכה לו על ידי אחר ושתק ולבסוף צווח באנו למחלוקת רבן שמעון בן גמליאל ורבנן

דתניא הכותב נכסיו לאחר והיו בהן עבדים ואמר הלה אי אפשי בהן אם היה רבן שני כהן הרי אלו אוכלין בתרומה רבן שמעון בן גמליאל אומר כיון שאמר הלה אי אפשי בהן כבר זכו בהן יורשין

והוינן בה ות"ק אפילו עומד וצווח

אמר רבא ואיתימא רבי יוחנן בצווח מעיקרו דכולי עלמא לא פליגי דלא קני שתק ולבסוף צווח דכולי עלמא לא פליגי דקני

כי פליגי שזיכה לו על ידי אחר ושתק ולבסוף צווח דתנא קמא סבר מדשתיק קנינהו והאי דקא צווח מהדר הוא דקא הדר ביה

ורבן שמעון בן גמליאל סבר הוכיח סופו על תחלתו והאי דלא צווח עד השתא דסבר כי לא מטו לידי מאי אצווח

תנו רבנן שכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני ושלש מאות לפלוני וארבע מאות לפלוני אין אומרין כל הקודם בשטר זוכה לפיכך יצא עליו שטר חוב גובה מכולם

אבל אמר תנו מאתים זוז לפלוני ואחריו לפלוני ואחריו לפלוני אומרין כל הקודם בשטר זוכה לפיכך יצא עליו שט"ח גובה מן האחרון אין לו גובה משלפניו אין לו גובה משלפני פניו

תנו רבנן שכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלוני בני בכור כראוי לו נוטלן ונוטל את בכורתו אם אמר בבכורתו ידו על העליונה רצה נוטלן רצה נוטל בכורתו

ושכיב מרע שאמר תנו מאתים זוז לפלונית אשתי כראוי לה נוטלתן ונוטלת את כתובתה אם אמר בכתובתה

one refers to the case  where he protested  and the outset;  the other,  where he kept silent at first and then  protested. R. Nahman b. Isaac said: [If a donor] transferred ownership to one through the medium of another and [the former] kept silent;  and ultimately  protested, we have arrived at a dispute  between Rabban Simeon b. Gamaliel and the Rabbis. For it was taught: [If a person] had assigned to another, in writing, an estate of his, part of which consisted of slaves; and the latter  said, 'I do not want them',  they  may, [nevertheless], if their second master  was a priest, eat of the heave-offering.  Rabban Simeon b. Gamaliel said: As soon as the donee  had said, 'I do not want them', the heirs [of the testator] become their legal owners.  And [when] we were discussing the subject [the question was raised, would] the first Tanna [consider the assignee legal owner] even if he stands and protests? — Raba, and some say R. Johanan, said: [in the case] where he protested from the outset, all agree  that he does not acquire ownership. [If he first] kept silent and finally he protested. all agree  that he does acquire ownership.'They are in disagreement only [in the case] where the [testator] transferred ownership to the donee through a third party,  and [he at first] kept silent and finally he protested. [In such a case], the first Tanna holds the opinion [that] since he kept silent [at first] he acquired ownership, and that [the reason] why he protests [now is because] he has simply changed his mind. Rabban Simeon b. Gamaliel, however, holds the opinion [that] his final [act] proves what [he had in his mind] at the beginning, and that [the reason] why he did not then  protest [is] because he thought. 'Why should I cry before they come into my possession! Our Rabbis taught:  If a dying man  said, 'Give two hundred zuz to X, three hundred to Y, and four hundred to Z', it must not be assumed  [that] whoever is [mentioned] in the deed first gains possession [first]. Hence, [if] a note of indebtedness was produced against him,  [the debt] is to be collected from all of them.  [If], however, he  said, 'Give two hundred zuz to X, and after him [three hundred zuz] to Y, and after him [four hundred zuz] to Z', the law is  [that] whoever is [mentioned] first in the deed acquires possession [first].  Hence, [if] a note of indebtedness was produced against him,  [the debt] is collected from the last [mentioned]. [If] he has not [enough], collection [of the balance] is made from the one [mentioned] before him. If the share of this one also does not suffice,  collection [of the remaining balance] is made from the one mentioned first. Our Rabbis taught: If a dying man said,  'Give two hundred zuz to X [who is] my firstborn son, in accordance with his due', he receives these as well as  [the portion of] his birthright.  If, [however], he said, 'As his birthright'.  he  is given the choice.  He may, if he wishes, receive these;  he may, if he prefers, receive the portion of his birthright. [If] a dying man said, 'Give two hundred zuz to X [who is] my wife, in accordance with her due', she receives these as well as  her kethubah. If, [however], he said 'as her kethubah'