Bava Batra — Daf 137b

אי מיפק לא נפיק ביה למאי יהביה ניהליה

אלא מיפק דכולי עלמא לא פליגי דנפיק ביה מכרה או אכלה באנו למחלוקת רבי ורבן שמעון בן גמליאל

אמר רבה בר רב הונא האחין שקנו אתרוג בתפוסת הבית נטלו אחד מהן ויצא בו אם יכול לאוכלו יצא ואם לאו לא יצא

ודוקא דאיכא אתרוג לכל חד וחד אבל פריש או רמון לא

אמר רבא אתרוג זה נתון לך במתנה ע"מ שתחזירהו לי נטלו ויצא בו החזירו יצא לא החזירו לא יצא קא משמע לן דמתנה על מנת להחזיר שמה מתנה

ההיא איתתא דהוה לה דיקלא בארעא דרב ביבי בר אביי כל אימת דהות אזלא למיגזריה הוה קפיד עילוה אקניתיה ניהליה כל שני חייו אזל איהו אקנייה ניהליה לבנו קטן

אמר רב הונא בריה דרב יהושע משום דאתו ממולאי אמריתו מילי מוליאתא אפילו רשב"ג לא קאמר אלא לאחר אבל לעצמו לא

אמר רבא אמר רב נחמן שור זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירהו לי הקדישו והחזירו ה"ז מוקדש ומוחזר

אמר ליה רבא לרב נחמן מאי אהדריה אמר ליה ומאי חסריה אלא אמר רב אשי חזינן אי אמר ליה על מנת שתחזירהו הא אהדריה אי א"ל על מנת שתחזירהו לי מידי דחזי ליה קאמר ליה

אמר רב יהודה אמר שמואל הכותב נכסיו לאחר ואמר הלה אי אפשי בהן קנה ואפילו עומד וצווח ורבי יוחנן אמר לא קנה

אמר רבי אבא בר ממל ולא פליגי

if [the first recipient] is not able  properly to perform the precept  therewith, for what [other purpose] was the thing given to him!  But [it is obvious] that no one [can]  dispute [the view] that [the first recipient] may properly perform the commandment with it;  [as regards, however, the case where] he sold, or consumed it, this will be a point of  dispute between Rabbi and Rabban Simeon b. Gamaliel. Rabbah son of R. Huna said: When brothers acquired an ethrog  out of an [inherited] estate,  [and] one of them used for its ritual purpose,  if he is able to eat it,  he has [also] properly acquitted himself of his ritual duty;  but if not, he has not acquitted himself of his ritual duty.  This, however, only in the case where an ethrog is available for everyone [of the brothers]. Raba said: [If one said to another,] 'This ethrog is given to you as a gift on the condition that you return it to me', [and the recipient] used it for its ritual purpose,  then if he [subsequently] returned it, he is exempt;  [if] he did not return it, be is not exempt. [Hereby] we are taught that a gift [presented] on the condition that it be returned is regarded as a [proper] gift. A certain woman owned a palm-tree on ground belonging to R. Bibi b. Abaye. Whenever she went to cut it he showed resentment, [so] she made it over to him for life.  He thereupon went and made it over to his little son.  R. Huna the son of R. Joshua said: 'Because you are [yourselves] frail [beings] you speak frail words.  Even Rabban Simeon b. Gamaliel gave his decision only [in the case where the original owner had assigned the estate] to another [person], but not when [it is to return] to [the owner] himself'. Raba said in the name of R. Nahman: [If one said to another], 'This ox is given to you as a gift on the condition that you return it to me', [and the recipient] consecrated, and returned it, both the consecration and the restitution are legally valid.  '[But] what', asked Raba of R. Nahman, 'has he returned to him?'  'And what', replied the other, 'has he taken away from him?'  But, said R. Ashi, the matter is looked into: If he said to him, 'on condition that you return it' [he has no claim upon the donee, for] he had surely returned it, if, [however], he said to him, 'on condition that you return it to me', [he can claim compensation], since he implied [that the return must be of] a thing which he may use. Rab Judah said in the name of Samuel: [If a person] assigned his estate, in writing, to another, and the latter  said, 'I do not want it', he acquires possession [of it] even if he stands and protests.  R. Johanan, however, said: He does not acquire possession. R. Abba b. Memel said: There is [really] no difference of opinion between them;