Bava Batra — Daf 121b

לא היה דיבור עם משה שנאמר (דברים ב, טז) ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם וסמיך ליה וידבר ה' אלי לאמר אלי היה הדיבור

עולא אמר יום שביטל בו הושע בן אלה פרדסאות שהושיב ירבעם על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל

רב מתנה אמר יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה דאמר רב מתנה אותו היום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שנתנו לקבורה

רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו יום שפוסקין בו מלכרות עצים למערכה תניא רבי אליעזר הגדול אומר כיון שהגיע חמשה עשר באב תשש כחה של חמה ולא היו כורתין עצים למערכה אמר רב מנשה וקרו ליה יום תבר מגל

מכאן ואילך דמוסיף יוסיף שאינו מוסיף יסיף מאי יסיף תני רב יוסף תקבריה אמיה

תנו רבנן שבעה קפלו את כל העולם כולו מתושלח ראה אדם שם ראה מתושלח יעקב ראה את שם עמרם ראה את יעקב אחיה השילוני ראה את עמרם אליהו ראה את אחיה השילוני ועדיין קיים

ואחיה השילוני ראה את עמרם והא כתיב (במדבר כו, סה) ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון

אמר רב המנונא לא נגזרה גזרה על שבטו של לוי דכתיב (במדבר יד, כט) במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקודיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה מי שפקודיו מבן עשרים יצא שבטו של לוי שפקודיו מבן שלשים

ומשאר שבטים לא עייל והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ שנאמר (יהושע ז, ה) ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה ממש דברי ר' יהודה

אמר לו רבי נחמיה וכי נאמר שלשים וששה והלא לא נאמר אלא כשלשים וששה אלא זה יאיר בן מנשה ששקול כרובה של סנהדרין

אלא אמר רב אחא בר יעקב לא נגזרה גזירה לא על פחות מבן עשרים ולא על יתר מבן ששים לא על פחות מבן עשרים דכתיב מבן עשרים שנה ומעלה ולא על יתר מבן ששים גמר ומעלה (ויקרא כז, ז) ומעלה מערכין מה להלן יתר מבן ששים כפחות מבן כ' אף כאן יתר מבן ששים כפחות מבן עשרים

איבעיא להו ארץ ישראל לשבטים איפלוג או דלמא לקרקף גברי איפלוג

there was no [divine] communication with Moses;  for it is said, So it came to pass, when all the mem of war were consumed and dead from among the people, that the Lord spoke unto me saying,  '[only then', said Moses] 'was there speaking  to me'.  'Ulla said: [It was] the day on which Hosea,  son of Elah, removed the guards whom Jeroboam  had placed on the roads to prevent Israel from making the pilgrimages to Jerusalem.  R. Mattena said: [It was] the day on which the slain of Bether  obtained [suitable] burial; for R. Mattena said [elsewhere]:  On the day when the slain of Bether obtained burial [the benediction] 'who art kind and dealest kindly'  was instituted at Jabneh  'Who art kind' [was instituted] because they  did not decompose;  'and dealest kindly' [was instituted] because they obtained burial. Both Rabbah and R. Joseph said: [It was] the day on which they ceased cutting wood for the altar. It was taught: R. Eliezer the Great said: As soon as the fifteenth of Ab arrived, the power of the sun weakened and they chopped no [more] wood for the altar.  R. Manasseh said: They called it,  'the day of the breaking of the axe.' From that [day]  onwards, he who adds [from the night to the day]  will [also] add [length of days and years for himself],  [and he] who does not add [from the night to the day], decreases [his years].  What [is meant by] 'decreases'? R. Joseph learnt: His mother will bury him. Our Rabbis taught: Seven [men] spanned  [the life of] the whole world.  [For] Methuselah saw Adam; Shem saw Methuselah, Jacob saw Shem; Amram saw Jacob; Ahijah the Shilonite saw Amram; Elijah saw Ahijah the Shilonite, and he  is still alive. And [did] Ahijah the Shilonite see Amram? Surely it is written, And there was not left a man of them, save Caleb the son of Jephunneh, and Joshua the son of Nun!  — R. Hamnuna replied: The decree  was not directed  against the tribe of Levi;  for it is written, Your carcasses shall fall in this wilderness, and all that were numbered of you according to your whole number, from twenty years old and upward;  [this implies that a tribe] that was numbered from twenty years old and upward [came under the decree]; the tribe of Levi, [however], having been numbered  from thirty years old, was excluded. Did none of the [members of the] other tribes  enter [the promised land]? Surely it was taught: Jair the son of Manasseh and Machir the son of Manasseh were 'born in the days of Jacob and did not die before Israel entered the [promised] land; for it is said, And the men of the Ai smote of them about thirty and six men,  and it was taught  'actually thirty six men' [these are] the words of R. Judah; R. Nehemiah, [however], said unto him: Was it said, 'thirty and six'? Surely it was said, about  thirty and six! But this  [must refer to] Jair the son of Manasseh who was equal to the greater part of the Sanhedrin!  — But, said R. Aha b. Jacob, the decree  was directed  neither against one [who was] under twenty years of age, nor against [one who was] over sixty years of age. [It was directed] neither against [one] under twenty years of age' — for it is written, from twenty years old and upward;  'nor against [one] over sixty years of age' — for 'and upward'  is deduced from 'and upward'  [in the section] of valuations,  as there, [one] over sixty years of age is like [one] under twenty years of age,  so here, one over sixty years of age is like one [who is] under twenty years of age. The question was raised: Was the land of Israel divided according to the [number of the] tribes,  or was it, perhaps divided according to the [number of the] head[s] of the men?