Avodah Zarah — Daf 54b

ואלא מכלים דכתיב (דברי הימים ב כט, יט) ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו ואמר מר הכנו שגנזנום והקדשנו שהקדשנו אחרים תחתיהן והא אין אדם אוסר דבר שאינו שלו

אלא כיון דעבד בהו מעשה איתסרו להו הכא נמי כיון שעשה בה מעשה אסרה

כי אתא רב דימי א"ר יוחנן אע"פ שאמרו המשתחוה לקרקע עולם לא אסרה חפר בה בורות שיחין ומערות אסרה כי אתא רב שמואל בר יהודה א"ר יוחנן אע"פ שאמרו המשתחוה לבעלי חיים לא אסרן עשאן חליפין לעבודת כוכבים אסרן

כי אתא רבין אמר פליגו בה רבי ישמעאל ב"ר יוסי ורבנן חד אמר חליפין אסורין חליפי חליפין מותרין וחד אמר אפילו חליפי חליפין נמי אסורין

מ"ט דמ"ד חליפי חליפין אסורין אמר קרא (דברים ז, כו) והיית חרם כמוהו כל שאתה מהיה ממנו הרי הוא כמוהו ואידך אמר קרא הוא הוא ולא חליפי חליפין

ואידך ההוא מיבעי ליה למעוטי ערלה וכלאי הכרם שאם מכרן וקידש בדמיהן מקודשת

ואידך ערלה וכלאי הכרם לא צריכי מיעוטא דהויא להו עבודת כוכבים ושביעית שני כתובין הבאין כאחד וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין

עבודת כוכבים הא דאמרן שביעית דכתיב (ויקרא כה, יב) כי יובל היא קדש תהיה לכם מה קדש תופס את דמיו ואסור אף שביעית תופסת את דמיה ואסורה

אי מה קדש תופס את דמיו ויוצא לחולין אף שביעית תופסת את דמיה ויוצאה לחולין ת"ל תהיה בהוייתה תהא

הא כיצד לקח בפירות שביעית בשר אלו ואלו מתבערין בשביעית לקח בבשר דגים יצא בשר נכנסו דגים בדגים יין יצאו דגים נכנס יין ביין שמן יצא יין ונכנס שמן הא כיצד אחרון אחרון נתפס בשביעית ופרי עצמו אסור

ואידך קסבר שני כתובין הבאין כאחד מלמדין ואיצטריך הוא למעוטינהו:

מתני׳ שאלו את הזקנים ברומי אם אין רצונו בעבודת כוכבים למה אינו מבטלה אמרו להן אילו לדבר שאין צורך לעולם בו היו עובדין היה מבטלו הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות יאבד עולמו מפני השוטים

אמרו להן א"כ יאבד דבר שאין צורך לעולם בו ויניח דבר שצורך העולם בו אמרו להן אף אנו מחזיקין ידי עובדיהן של אלו שאומרים תדעו שהן אלוהות שהרי הן לא בטלו:

גמ׳ ת"ר שאלו פלוסופין את הזקנים ברומי אם אלהיכם אין רצונו בעבודת כוכבים מפני מה אינו מבטלה אמרו להם אילו לדבר שאין העולם צורך לו היו עובדין הרי הוא מבטלה הרי הן עובדין לחמה וללבנה ולכוכבים ולמזלות יאבד עולם מפני השוטים אלא עולם כמנהגו נוהג ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין

דבר אחר הרי שגזל סאה של חטים [והלך] וזרעה בקרקע דין הוא שלא תצמח אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין

דבר אחר הרי שבא על אשת חבירו דין הוא שלא תתעבר אלא עולם כמנהגו נוהג והולך ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין

והיינו דאמר ריש לקיש אמר הקב"ה לא דיין לרשעים שעושין סלע שלי פומבי אלא שמטריחין אותי ומחתימין אותי בעל כרחי

שאל פלוספוס אחד את ר"ג כתוב בתורתכם (דברים ד, כד) כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא מפני מה מתקנא בעובדיה ואין מתקנא בה

אמר לו אמשול לך משל למה"ד למלך בשר ודם שהיה לו בן אחד ואותו הבן היה מגדל לו את הכלב והעלה לו שם על שם אביו וכשהוא נשבע אומר בחיי כלב אבא כששמע המלך על מי הוא כועס על הבן הוא כועס או על הכלב הוא כועס הוי אומר על הבן הוא כועס

אמר לו כלב אתה קורא אותה והלא יש בה ממש אמר לו ומה ראית אמר לו פעם אחת נפלה דליקה בעירנו ונשרפה כל העיר כולה ואותו בית עבודת כוכבים לא נשרף

אמר לו אמשול לך משל למה"ד למלך ב"ו שסרחה עליו מדינה כשהוא עושה מלחמה עם החיים הוא עושה או עם המתים הוא עושה הוי אומר עם החיים הוא עושה

א"ל כלב אתה קורא אותה מת אתה קורא אותה א"כ יאבדנה מן העולם אמר לו אילו לדבר שאין העולם צריך לו היו עובדין הרי הוא מבטלה הרי הן עובדין לחמה וללבנה לכוכבים ולמזלות לאפיקים ולגאיות יאבד עולמו מפני שוטים וכן הוא אומר

When R. Dimi came [from Palestine] he reported in the name of R. Johanan: Although [the Rabbis] declared that he who worships a piece of ground does not render it prohibited, yet if he dug in it  wells, pits or caves he has rendered it prohibited. When R. Samuel b. Judah came [from Palestine] he reported that R. Johanan said: Although [the Rabbis] declared that he who worships animate beings has not rendered them prohibited, if he obtained them in exchange for an idol he has rendered them prohibited. When Rabin came [from Palestine] he said: On this point R. Ishmael son of R. Jose and the Rabbis are at variance. One said that the animals obtained in exchange for an idol are prohibited but the animals obtained in exchange for these are permitted; while the other says that even these are prohibited. What is the reason of him who says that even these are prohibited? — Scripture states, And become a devoted thing like unto it,  i.e., whatever you bring into being from [a devoted thing] is to be treated like it. [What is the reason of] the other? — Scripture states, [For] it [is a devoted thing]  — it [is a devoted thing] but not what is obtained as the result of a double exchange. [How does] the second authority [explain this phrase]? — He requires it for the exclusion of 'orlah  and the mixed plantings of a vineyard,  so that if he sold them and with the proceeds married a wife  she is legally married. [Why does] the first authority [not explain the word it similarly]? Because 'orlah and the mixed plantings of a vineyard do not require to be specially excluded, since in connection with idolatry and the Sabbatical year we have two texts which have an identical purpose,  and the rule is: We draw no deduction when two texts have an identical purpose.  As regards idolatry it is as we have stated.  As regards the Sabbatical year, it is written, For it is a jubilee, it shall be holy unto you  — as the holiness affects the redemption money  and is prohibited, similarly the Sabbatical year [described as holy like the Sanctuary] affects its money  and is prohibited. If [this conclusion is correct], then as the holiness affects its redemption money and [the object which is redeemed] becomes non-holy,  similarly the Sabbatical year should affect its money and [the produce which had been sold] become non-holy! But there is a text to state, It shall be [holy],  i.e., it shall remain in that state.  How is it, then? If he bought meat with fruits grown in the seventh year, both must be 'removed' during the Sabbatical year.  But if he bought fish with that meat, the meat ceases to be holy and the fish becomes holy; if he then bought wine with the fish, the fish ceases to be holy and the wine becomes holy; if he then bought oil with the wine, the wine ceases to be holy and the oil becomes holy. How is it, then? It is the last thing [in the series of exchanges] which is affected by the Sabbatical year  and the fruit itself is prohibited.  What, however, of the second authority?  — He holds that we do draw a deduction when two texts have an identical purpose, and [the phrase 'for it is a devoted thing'] is required for the exclusion [of 'orlah and the mixed plantings of a vineyard, as explained above]. MISHNAH. THE ELDERS  IN ROME WERE ASKED, 'IF [YOUR GOD] HAS NO DESIRE FOR IDOLATRY, WHY DOES HE NOT ABOLISH IT?' THEY REPLIED, 'IF IT WAS SOMETHING UNNECESSARY TO THE WORLD THAT WAS WORSHIPPED, HE WOULD ABOLISH IT; BUT PEOPLE WORSHIP THE SUN, MOON, STARS AND PLANETS; SHOULD HE DESTROY HIS UNIVERSE ON ACCOUNT OF FOOLS!' THEY SAID [TO THE ELDERS], 'IF SO, HE SHOULD DESTROY WHAT IS UNNECESSARY FOR THE WORLD AND LEAVE WHAT IS NECESSARY FOR THE WORLD!' THEY REPLIED, '[IF HE DID THAT], WE SHOULD MERELY BE STRENGTHENING THE HANDS OF THE WORSHIPPERS OF THESE,  BECAUSE THEY WOULD SAY, "BE SURE THAT THESE ARE DEITIES, FOR BEHOLD THEY HAVE NOT BEEN ABOLISHED!"' GEMARA. Our Rabbis taught: Philosophers asked the elders in Rome, 'If your God has no desire for idolatry, why does He not abolish it?' They replied, 'If it was something of which the world has no need that was worshipped, He would abolish it; but people worship the sun, moon, stars and planets; should He destroy the Universe on account of fools! The world pursues its natural course, and as for the fools who act wrongly, they will have to render an account. Another illustration: Suppose a man stole a measure of wheat and went and sowed it in the ground; it is right that it should not grow, but the world pursues its natural course and as for the fools who act wrongly, they will have to render an account. Another illustration: Suppose a man has intercourse with his neighbour's wife; it is right that she should not conceive, but the world pursues its natural course and as for the fools who act wrongly, they will have to render an account.' This is similar to what R. Simeon b. Lakish said: The Holy One, blessed be He, declared, Not enough that the wicked put My coinage to vulgar use, but they trouble Me and compel Me to set My seal thereon! A philosopher asked R. Gamaliel, 'It is written in your Torah, For the Lord thy God is a devouring fire, a jealous God.  Why, however, is He so jealous of its worshippers rather than of the idol itself?' He replied, 'I will give you a parable: To what is the matter like? To a human king who had a son, and this son reared a dog to which he attached his father's name, so that whenever he took an oath he exclaimed, "By the life of this dog, my father!" When the king hears of it, with whom is he angry — his son or the dog? Surely he is angry with his son!' [The philosopher] said to him, 'You call the idol a dog; but there is some reality in it.' [The Rabbi asked], 'What is your proof?' He replied, 'Once a fire broke out in our city, and the whole town was burnt with the exception of a certain idolatrous shrine!' He said to him, 'I will give you a parable: To what is the matter like? To a human king against whom one of his provinces rebelled. If he goes to war against it, does he fight with the living or the dead? Surely he wages war with the living!'  [The philosopher] said to him, 'You call the idol a dog and you call it a dead thing. In that case, let Him destroy it from the world!' He replied, 'If it was something unnecessary to the world that was worshipped, He would abolish it; but people worship the sun and moon, stars and planets, brooks and valleys. Should He destroy His universe on account of fools! And thus it states,