Avodah Zarah — Daf 54a

אמר חזקיה מאי קרא (ישעיהו כז, ט) בשומו כל אבני מזבח כאבני גיר מנופצות לא יקומו אשרים וחמנים אי איכא כאבני גיר מנופצות לא יקומון אשרים וחמנים אי לאו יקומו

תנא נעבד שלו אסור ושל חבירו מותר ורמינהי איזהו נעבד כל שעובדים אותו בין בשוגג ובין במזיד בין באונס ובין ברצון האי אונס היכי דמי לאו כגון דאנס בהמת חבירו והשתחוה לה

אמר רמי בר חמא לא כגון שאנסוהו עובדי כוכבים והשתחוה לבהמתו דידיה מתקיף לה רבי זירא אונס רחמנא פטריה דכתיב (דברים כב, כו) ולנערה לא תעשה דבר

אלא אמר רבא הכל היו בכלל לא תעבדם וכשפרט לך הכתוב (ויקרא יח, ה) וחי בהם ולא שימות בהם יצא אונס

והדר כתב רחמנא ולא תחללו את שם קדשי דאפילו באונס הא כיצד הא בצנעא והא בפרהסיא

אמרו ליה רבנן לרבא תניא דמסייעא לך בימוסיאות של עובדי כוכבים בשעת הגזרה אף על פי שהגזרה בטלה אותן בימוסיאות לא בטלו

אמר להו אי משום הא לא תסייען אימר ישראל מומר הוה ופלח לה ברצון רב אשי אמר לא תימא אימר אלא ודאי ישראל מומר הוה ופלח לה ברצון

חזקיה אמר כגון שניסך לעבודת כוכבים יין על קרניה מתקיף לה רב אדא בר אהבה האי נעבד הוא האי בימוס בעלמא הוא ושרייה

אלא אמר רב אדא בר אהבה כגון שניסך לה יין בין קרניה דעבד בה מעשה וכי הא דאתא עולא אמר רבי יוחנן אף על פי שאמרו המשתחוה לבהמת חבירו לא אסרה עשה בה מעשה אסרה

אמר להו רב נחמן פוקו ואמרו ליה לעולא כבר תרגמה רב הונא לשמעתיך בבבל דאמר רב הונא היתה בהמת חבירו רבוצה בפני עבודת כוכבים כיון ששחט בה סימן אחד אסרה

מנא לן דאסרה אילימא מכהנים ודלמא שאני כהנים דבני דעה נינהו

ואלא מאבני מזבח ודלמא כדר"פ

A Tanna taught: If a man worshipped [an animal] which is his own it is prohibited;  but if it belonged to another it is permitted. Against this I quote: Which [animal is considered to have been] worshipped? Any which was worshipped, whether inadvertently or deliberately, whether under compulsion or voluntarily.  How is the term 'under compulsion' to be understood? Is it not, e.g., when a man took his neighbour's animal by force and worshipped it?  — Rami b. Hama said: No, it is, e.g., when heathens brought pressure to bear upon a man and he worshipped his own animal.  [To this interpretation] R. Zera objected: But the All-merciful absolves anyone who acts under pressure, as it is written, But unto the damsel thou shalt do nothing!  — But, said Raba, all  were included in the general law Nor serve them;  so when Scripture specifies He shall live by them,  i.e., and not die through them, it excludes the man who acts under pressure. After that, however, the All-merciful wrote. And ye shall not profane My holy name  — i.e., not even under compulsion!  How is it, then? — The former refers to an act in private, the latter to an act in public. The Rabbis said to Raba: There is a teaching which supports your view, viz.: Idolatrous pedestals [set up] in a time of religious persecution  are not annulled even when the persecution is over.  He said to them: If it is on that account, [the teaching you quote] gives no support to my view, for the reason that perhaps there was an apostate who worshipped at it voluntarily! R. Ashi said: Do not use the word 'perhaps', but there certainly was an Israelite, an apostate, who worshipped voluntarily.  Hezekiah said: For instance, he poured wine unto an idol upon the horns of [his neighbour's animal].  [To this explanation] R. Adda b. Ahaba objected: Can this be considered [an animal] which is worshipped?  [In such circumstances the animal] is merely a pedestal and is permitted!  — But, said R Adda b. Ahaba, it is, e.g., a case where he poured wine between the horns of [his neighbour's animal] in which case he performed on it an act [of worship].  This is in accord with what 'Ulla reported in the name of R. Johanan when he came [from Palestine]: Although they declare that he who worships his neighbour's animal does not render it prohibited, still if he performed on it an act [of idolatrous worship]  he rendered it prohibited. R. Nahman said [to the Rabbis]: Go, tell 'Ulla, that R. Huna has already expounded this thy teaching in Babylon!  For R. Huna said: If the animal of his neighbour was lying in front of an idol, as soon as he cut one of its neck-veins  he has rendered it prohibited.  Whence have we that he rendered it prohibited? If I answer from the priests,  it is different with priests because they are rational beings;  and if [I answer that it may be derived] from the altar-stones,  perhaps it is as R. Papa explained!