Avodah Zarah — Daf 18b

ומי יימר דהכי איכא [א"ל השתא חזית] הוו הנהו כלבי דהוו קא אכלי אינשי שקל קלא שדא בהו הוו קאתו למיכליה אמר אלהא דמאיר ענני שבקוה ויהבה ליה

לסוף אשתמע מילתא בי מלכא אתיוה אסקוה לזקיפה אמר אלהא דמאיר ענני אחתוה אמרו ליה מאי האי אמר להו הכי הוה מעשה

אתו חקקו לדמותיה דר' מאיר אפיתחא דרומי אמרי כל דחזי לפרצופא הדין לייתיה יומא חדא חזיוהי רהט אבתריה רהט מקמייהו על לבי זונות איכא דאמרי בשולי עובדי כוכבים חזא טמש בהא ומתק בהא איכא דאמרי אתא אליהו אדמי להו כזונה כרכתיה אמרי חס ושלום אי ר' מאיר הוה לא הוה עביד הכי

קם ערק אתא לבבל איכא דאמרי מהאי מעשה ואיכא דאמרי ממעשה דברוריא:

תנו רבנן ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים ועליהם הכתוב אומר (תהלים א, א) אשרי האיש אשר לא הלך וגו' כי אם בתורת ה' חפצו הא למדת. שדברים הללו מביאין את האדם לידי ביטול תורה

ורמינהי [הולכין] לאיצטדינין מותר מפני שצווח ומציל ולכרקום מותר מפני ישוב מדינה ובלבד שלא יתחשב עמהם ואם נתחשב עמהם אסור קשיא איצטדינין אאיצטדינין קשיא כרקום אכרקום

בשלמא כרקום אכרקום ל"ק כאן במתחשב עמהן כאן בשאין מתחשב עמהן אלא איצטדינין אאיצטדינין קשיא

תנאי היא דתניא אין הולכין לאיצטדינין מפני מושב לצים ור' נתן מתיר מפני שני דברים אחד מפני שצווח ומציל ואחד מפני שמעיד עדות אשה להשיאה

תנו רבנן אין הולכין לטרטיאות ולקרקסיאות מפני שמזבלין שם זיבול לעבודת כוכבים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים מקום שמזבלין אסור מפני חשד עבודת כוכבים ומקום שאין מזבלין שם אסור מפני מושב לצים

מאי בינייהו אמר ר' חנינא מסורא נשא ונתן איכא בינייהו

דרש ר' שמעון בן פזי מאי דכתיב אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב וכי מאחר שלא הלך היכן עמד ומאחר שלא עמד היכן ישב ומאחר שלא ישב היכן לץ

אלא לומר לך שאם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לישב ואם ישב סופו ללוץ ואם לץ עליו הכתוב אומר (משלי ט, יב) אם חכמת חכמת לך ואם לצת לבדך תשא

א"ר אליעזר כל המתלוצץ יסורין באין עליו שנאמר (ישעיהו כח, כב) ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם אמר להו רבא לרבנן במטותא בעינא מינייכו דלא תתלוצצו דלא ליתו עלייכו יסורין

אמר רב קטינא כל המתלוצץ מזונותיו מתמעטין שנאמר (הושע ז, ה) משך ידו את לוצצים אמר רבי שמעון בן לקיש כל המתלוצץ נופל בגיהנם שנאמר (משלי כא, כד) זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון ואין עברה אלא גיהנם שנאמר (צפניה א, טו) יום עברה היום ההוא

אמר ר' אושעיא כל המתייהר נופל בגיהנם שנאמר זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון ואין עברה אלא גיהנם שנאמר יום עברה היום ההוא אמר רבי חנילאי בר חנילאי כל המתלוצץ גורם כלייה לעולם שנאמר ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי

אמר רבי אליעזר קשה היא שתחילת' יסורין וסופו כלייה דרש ר' שמעון בן פזי אשרי האיש אשר לא הלך לטרטיאות ולקרקסיאות של עובדי כוכבים ובדרך חטאים לא עמד זה שלא עמד בקנגיון ובמושב לצים לא ישב שלא ישב בתחבולות

שמא יאמר אדם הואיל ולא הלכתי לטרטיאות ולקרקסיאות ולא עמדתי בקנגיון אלך ואתגרה בשינה ת"ל ובתורתו יהגה יומם ולילה

אמר רב שמואל בר נחמני א"ר יונתן אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים זה

Our Rabbis taught: Those who visit stadiums  or a camp  and witness there [the performance] of sorcerers and enchanters, or of bukion and mukion, lulion and mulion, blurin or salgurin  — lo, this is 'the seat of the scornful,' and against those [who visit them] Scripture says, Happy is the man that hath not walked in the counsel of the wicked … nor sat in the seat of the scornful, but his delight is in the law of the Lord.  From here you can infer that those things cause one to neglect the Torah. The following was cited as contradicting the foregoing: It is permitted to go to stadiums, because by shouting one may save Our Rabbis taught: One should not go to theatres or circuses because entertainments are arranged  there in honour of the idols. This is the opinion of R. Meir. But the Sages say: Where such entertainments are given there is the prohibition of being suspected of idolatrous worship, and where such entertainment is not given. the prohibition is because of being in 'the seat of the scornful'. What is the difference between these two reasons?  Said R. Hanina of Sura: There is a difference in the case of calling to do business. R. Simeon b. Pazi expounded [the foregoing verse as follows]: What does Scripture mean by, Happy is the man that hath not walked in the counsel of the wicked, nor stood in the way of sinners, nor sat in the seat of the scornful?  If he did not walk [that way] at all how could he stand there? And if he did not stand there he obviously did not sit [among them], and as he did not sit among them he could not have scorned! The wording is to teach thee that if one walks [towards the wicked] he will subsequently stand with them, and if he stands he will at the end sit with them, and if he does sit, he will also come to scorn, and if he does scorn the scriptural verse will be applicable to him, If thou art wise, thou art wise for thyself, and If thou scornest thou alone shalt bear it.  Said R. Eleazar: He who scoffs, affliction will befall him, as it is said, Now therefore do ye not scoff lest your punishment be made severe.  Raba used to say to the Rabbis: I beg of you, do not scoff, so that you incur no punishment. R. Kattina said: He who scoffs, his sustenance will be reduced, as it is said, He withdraweth His hand in the case of scoffers.  R. Simeon b. Lakish said: He who scoffs will fall into Gehenna, as it is said, A proud and haughty man, scoffer is his name, worketh for arrogant wrath.  And by 'wrath' nought but Gehenna is meant; as it is said, That day is a day of wrath.  R. Oshaia said: He who is haughty falls into Gehenna, as it is said, A proud and haughty man, scoffer is his name, worketh for arrogant wrath.  And by 'wrath' nought but Gehenna is meant; as it is said, That day is a day of wrath.  Said R. Hanilai  b. Hanilai: He who scoffs brings destruction upon the world, as it is said, Now therefore be ye not scoffers, lest your affliction be made severe, for an extermination wholly determined have I heard.  Said R. Eleazar: It is indeed a grievous sin, since it incurs 'affliction' at first and 'extermination' at last. R. Simeon b. Pazi expounded [that verse as follows]: 'Happy is the man that hath not walked' — i.e., to theatres and circuses of idolaters 'nor stood in the way of sinners' — that is he who does not attend contests of wild beasts;  'nor sat in the seat of the scornful' — that is he who does not participate in [evil] plannings. And lest one say, 'Since I do not go to theatres or circuses nor attend contests of wild animals, I will go and indulge in sleep.' Scripture therefore continues, 'And in His Law doth He meditate day and night.' Said R. Samuel b. Nahmani in the name of R. Jonathan: Happy is the man that hath not walked in the counsel of the wicked — that is