Avodah Zarah — Daf 19a

אברהם אבינו שלא הלך בעצת אנשי דור הפלגה שרשעים היו שנאמר (בראשית יא, ד) הבה נבנה לנו עיר ובדרך חטאים לא עמד שלא עמד בעמידת סדום שחטאים היו שנאמר (בראשית יג, יג) ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד

ובמושב לצים לא ישב שלא ישב במושב אנשי פלשתים מפני שלצנים היו שנאמר (שופטים טז, כה) ויהי כטוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו

(תהלים קיב, א) אשרי איש ירא את ה' אשרי איש ולא אשרי אשה א"ר עמרם אמר רב אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש ר' יהושע בן לוי אמר אשרי מי שמתגבר על יצרו כאיש

במצותיו חפץ מאד אר"א במצותיו ולא בשכר מצותיו והיינו דתנן הוא היה אומר אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס אלא היו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס

כי אם בתורת ה' חפצו א"ר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ שנאמר (תהלים א, ב) כי אם בתורת ה' חפצו

לוי ור"ש ברבי יתבי קמיה דרבי וקא פסקי סידרא סליק ספרא לוי אמר לייתו [לן] משלי ר"ש ברבי אמר לייתו [לן] תילים כפייה ללוי ואייתו תילים כי מטו הכא כי אם בתורת ה' חפצו פריש רבי ואמר אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ אמר לוי רבי נתת לנו רשות לעמוד

אמר ר' אבדימי בר חמא כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפציו שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו אמר רבא לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ שנאמר כי אם בתורת ה' חפצו

ואמר רבא בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו שנאמר בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה

ואמר רבא לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה שנאמר בתורת ה' והדר ובתורתו יהגה

ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר (תהלים קיט, כ) גרסה נפשי לתאבה גרסה כתיב ולא כתיב טחנה

רבא רמי כתיב (משלי ט, ג) על גפי וכתיב (משלי ט, יד) על כסא בתחלה על גפי ולבסוף על כסא

כתיב (משלי ח, ב) בראש מרומים וכתיב עלי דרך בתחלה בראש מרומים ולבסוף עלי דרך

עולא רמי כתיב (משלי ה, טו) שתה מים מבורך וכתיב ונוזלים מתוך בארך בתחלה שתה מבורך ולבסוף ונוזלים מתוך בארך

אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא מאי דכתיב (משלי יג, יא) הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם קובץ על יד ירבה

אמר רבא ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלה אמר רב נחמן בר יצחק אנא עבידתה וקיים בידי

אמר רב שיזבי משמיה דר"א בן עזריה מאי דכתיב (משלי יב, כז) לא יחרוך רמיה צידו לא יחיה ולא יאריך ימים צייד הרמאי

ורב ששת אמר צייד הרמאי יחרוך כי אתא רב דימי אמר משל לאדם שצד צפרין אם משבר כנפיה של ראשונה כולם מתקיימות בידו ואם לאו אין מתקיימות בידו

(תהלים א, ג) והיה כעץ שתול על פלגי מים אמרי דבי ר' ינאי כעץ שתול ולא כעץ נטוע כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם

אמר להו רב חסדא לרבנן בעינא דאימא לכו מלתא ומסתפינא דשבקיתו לי ואזליתו כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם שבקוהו ואזול קמיה דרבא אמר להו הני מילי סברא אבל גמרא מרב אחד עדיף כי היכי

Happy is the man that feareth the Lord:  Does it mean happy is the 'man' and not the woman? — Said R. Amram in the name of Rab: [It means] Happy is he who repents whilst he is still a 'man'.  R. Joshua b. Levy explained it: Happy is he who over-rules his inclination  like a 'man'. That delighteth greatly in His commandments,  was explained by R. Eleazar thus: 'In His commandments,' but not in the reward of His commandments.  This is just what we have learnt. 'He used to say, Be not like servants who serve the master on the condition of receiving a reward; but be like servants who serve the master without the condition of receiving a reward.' But whose desire is in the law of the Lord.  Said Rabbi: A man can learn [well] only that part of the Torah which is his heart's desire,  for it is said, But whose desire is in the law of the Lord. Levi and R. Simeon the son of Rabbi were once sitting before Rabbi and were expounding a part of Scripture.  When the book was concluded, Levi said: Let the book of Proverbs now be brought in. R. Simeon the son of Rabbi however said: Let the Psalms be brought; and, Levi having been overruled, the Psalms were brought. When they came to this verse, 'But whose desire is in the Law of the Lord', Rabbi offered his comment: One can only learn well that part of the Torah which is his heart's desire. Whereupon Levi remarked: Rabbi, You have given me the right to rise. Said R. Abdimi b. Hama: He who occupies himself with the Torah will have his desires granted by the Holy One, blessed be He, as it is said: He who [is occupied] with the Law of the Lord, his desire [shall be granted]. Raba likewise said: One should always study that part of the Torah which is his heart's desire, as it is said, But whose desire is in the law of the Lord. Raba also said: At the beginning [of this verse] the Torah is assigned to the Holy One, blessed be He, but at the end it is assigned to him [who studies it],  for it is said, Whose desire is in the Law of the Lord and in his [own] Law doth he meditate day and night. Raba also said the following: One should always study the Torah first and meditate in it afterwards,  as it is said, ' … the Law of the Lord', and then, 'and in his [own] law he meditates.'  This, too, did Raba say: Let one by all means learn, even though he is liable to forget, yea, even if he does not fully understand all the words which he studies, as it is said, My soul breaketh for the longing that it hath unto Thy ordinances at all times.  'Breaketh' is what Scripture says, it does not say 'grindeth'. Raba pointed to the following contradictions:  Scripture says, Upon the highest places,  and then it says. On a seat [in the high places]!  — At the beginning [the student occupies] any place, but ultimately [he will occupy] a seat.  [In another instance] Scripture says, In the top of high places  and then it says by the road!  — Though at first he is in the [solitary] top in [out of the way] high places, yet ultimately [he will sit as judge] by the road. 'Ulla pointed to the following contradiction: Scripture says, Drink waters out of thine own cistern;  and then it says, and running waters out of thine own well!  — At first drink from thy cistern, and latterly, running waters from thine own well. Said Raba in the name of R. Sehorah, who said it in the name of R. Huna:  What is the meaning of the verse, Wealth gotten by vanity shall be diminished, but he that gathereth little by little shall increase?  — If one takes his studies by heaps at a time, he will benefit but little, but if one gathers [knowledge] little by little he will gain much. Said Raba: The Rabbis know this thing, and yet they disregard it. Said R. Nahman b. Isaac: I have acted up to it and it stood me in good stead. Said R. Shizebi in the name of R. Eleazar b. Azariah: What is the meaning of the verse, The slothful man shall not hunt his prey?  — [It means that] he who is, as it were, a cunning hunter [in matters of learning], will not live or have length of days.  R. Shesheth, however, said: [It means that] the cunning hunter has prey to roast,  When R. Dimi came  he said: This may be likened to one who is hunting birds; if he breaks the wings of each one in turn,  he has made sure that all will remain in his possession, otherwise none will remain with him. And he shall be like a tree transplanted  by streams of water.  — Those of the school of R. Jannai said: 'a tree transplanted,' not 'a tree planted' — [which implies that] whoever learns Torah from one master only will never achieve great success. Said R. Hisda to the Rabbinic students: I have a mind to tell you something, though I fear that you might leave me and go elsewhere: 'Whoever learns Torah from one master only will never achieve great success.'  They did leave him and went [to sit] before Rabbah, who however explained to them that the maxim only applies to lessons in logical deductions,  but as to oral traditions  it is better to learn from one master only, so that