Avodah Zarah — Daf 18a

הוגה את השם באותיותיו והיכי עביד הכי והתנן אלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תורה מן השמים ואין תחיית המתים מן התורה אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו

להתלמד עבד כדתניא (דברים יח, ט) לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות

אלא מאי טעמא אענש משום הוגה את השם בפרהסיא דהוי ועל אשתו להריגה דלא מיחה ביה מכאן אמרו כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו

ועל בתו לישב בקובה של זונות דאמר ר' יוחנן פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי אמרו כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו מיד דקדקה בפסיעותיה והיינו דאמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב (תהלים מט, ו) עון עקבי יסבני עונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסובין לו ליום הדין

בשעה שיצאו שלשתן צדקו עליהם את הדין הוא אמר (דברים לב, ד) הצור תמים פעלו [וגו'] ואשתו אמרה (דברים לב, ד) אל אמונה ואין עול בתו אמרה (ירמיהו לב, יט) גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי וגו' אמר רבי [כמה] גדולים צדיקים הללו שנזדמנו להן שלש מקראות של צדוק הדין בשעת צדוק הדין

תנו רבנן כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו אמר לו חנינא אחי (אחי) אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה [ומקהיל קהלות ברבים] וספר מונח לך בחיקך

אמר לו מן השמים ירחמו אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש אמר לו רבי מה אני לחיי העולם הבא

אמר לו כלום מעשה בא לידך אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים אמר לו אם כן מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלי

אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו

הביאוהו וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה אמרה לו בתו אבא אראך בכך אמר לה אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי מי שמבקש עלבונה של ס"ת הוא יבקש עלבוני

אמרו לו תלמידיו רבי מה אתה רואה אמר להן גליון נשרפין ואותיות פורחות אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש אמר להן מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו

אמר לו קלצטונירי רבי אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך אתה מביאני לחיי העולם הבא אמר לו הן השבע לי נשבע לו מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו יצאה נשמתו במהרה אף הוא קפץ ונפל לתוך האור

יצאה בת קול ואמרה רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים

ברוריא דביתהו דר' מאיר ברתיה דר' חנינא בן תרדיון הואי אמרה לו זילא בי מלתא דיתבא אחתאי בקובה של זונות שקל תרקבא דדינרי ואזל אמר אי לא איתעביד בה איסורא מיתעביד ניסא אי עבדה איסורא לא איתעביד לה ניסא

אזל נקט נפשיה כחד פרשא אמר לה השמיעני לי אמרה ליה דשתנא אנא אמר לה מתרחנא מרתח אמרה לו נפישין טובא (ואיכא טובא הכא) דשפירן מינאי אמר ש"מ לא עבדה איסורא כל דאתי אמרה ליה הכי

אזל לגבי שומר דידה א"ל הבה ניהלה אמר ליה מיסתפינא ממלכותא אמר ליה שקול תרקבא דדינרא פלגא פלח ופלגא להוי לך א"ל וכי שלמי מאי איעביד א"ל אימא אלהא דמאיר ענני ומתצלת א"ל

As the three of them went out [from the tribunal] they declared their submission to [the Divine] righteous judgment. He quoted, The Rock, His work is perfect; for all his ways are justice.  His wife continued: A God of faithfulness and without iniquity, just and right is He;  and the daughter quoted: Great in counsel and mighty in work, whose eyes are open upon all the ways of the sons of men, to give everyone according to his ways, and according to the fruit of his doing.  Said Raba: How great were these righteous ones, in that the three Scriptural passages, expressing submission to Divine justice, readily occurred to them just at the appropriate time for the declaration of such submission. Our Rabbis taught: When R. Jose b. Kisma was ill, R. Hanina b. Teradion went to visit him. He said to him: 'Brother Hanina, knowest thou not that it is Heaven  that has ordained this [Roman] nation to reign? For though she laid waste His House, burnt His Temple, slew His pious ones and caused His best ones to perish, still is she firmly established! Yet, I have heard about thee that thou sittest and occupiest thyself with the Torah, dost publicly gather assemblies, and keepest a scroll [of the Law] in thy bosom!'  He replied, 'Heaven will show mercy.' — 'I,' he remonstrated, 'am telling thee plain facts, and thou sayest "Heaven will show mercy"! It will surprise me if they do not burn both thee and the scroll of the Law with fire.' 'Rabbi,' said the other, 'How do I stand with regard to the world to come?' — 'Is there any particular act that thou hast done?' he enquired. He replied: 'I once mistook Purim-money for ordinary charity-money, and I distributed [of my own] to the poor.'  'Well then,' said he, 'would that thy portion were my portion and thy lot my lot.' It was said that within but few days R. Jose b. Kisma died and all the great men of Rome  went to his burial and made great lamentation for him. On their return, they found R. Hanina b. Teradion sitting and occupying himself with the Torah, publicly gathering assemblies, and keeping a scroll of the Law in his bosom. Straightaway they took hold of him, wrapt him in the Scroll of the Law, placed bundles of branches round him and set them on fire. They then brought tufts of wool, which they had soaked in water, and placed them over his heart, so that he should not expire quickly. His daughter exclaimed, 'Father, that I should see you in this state!' He replied, 'If it were I alone being burnt it would have been a thing hard to bear; but now that I am burning together with the Scroll of the Law, He who will have regard for the plight of the Torah will also have regard for my plight.' His disciples called out, 'Rabbi, what seest thou?' He answered them, 'The parchments are being burnt but the letters are soaring on high.'  'Open then thy mouth' [said they] 'so that the fire enter into thee.'  He replied, 'Let Him who gave me [my soul] take it away, but no one should injure oneself.' The Executioner  then said to him, 'Rabbi, if I raise the flame and take away the tufts of wool from over thy heart, will thou cause me to enter into the life to come?' 'Yes,' he replied. 'Then swear unto me' [he urged]. He swore unto him. He thereupon raised the flame and removed the tufts of wool from over his heart, and his soul departed speedily. The Executioner then jumped and threw himself into the fire. And a bathkol  exclaimed: R. Hanina b. Teradion and the Executioner have been assigned to the world to come. When Rabbi heard it he wept and said: One may acquire eternal life in a single hour, another after many years. Beruria, the wife of R. Meir, was a daughter of R. Hanina b. Teradion. Said she [to her husband], 'I am ashamed to have my sister placed in a brothel.' So he took a tarkab-full  of denarii and set out.  If, thought he, she has not been subjected to anything wrong, a miracle will be wrought for her, but if she has committed anything wrong, no miracle will happen to her. Disguised as a knight, he came to her and said, 'Prepare thyself for me.' She replied, 'The manner of women is upon me.' 'I am prepared to wait,' he said. 'But,' said she, 'there are here many, many prettier than I am.' He said to himself, that proves that she has not committed any wrong; she no doubt says thus to every comer. He then went to her warder and said, 'Hand her over to me. He replied, 'I am afraid of the government.' 'Take the tarkab of dinars.' said he, 'one half distribute [as bribe], the other half shall be for thyself.' 'And what shall I do when these are exhausted?' he asked. 'Then,' he replied, 'say, "O God of Meir, answer me!" and thou wilt be saved.' 'But,' said he,