Avodah Zarah — Daf 12a

ששפתו שתי קדירות על גבי כירה אחת ולא חשו להם חכמים מאי לא חשו להם חכמים

אמר אביי משום בשר נבילה לא אמרינן דלמא מהדר אפיה ישראל לאחוריה ושדי עובד כוכבים נבילה בקדירה דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום דמי עבודת כוכבים

רבא אמר מאי לא חשו להם חכמים משום בישולי עובדי כוכבים

דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום יום אידם

רבה בר עולא אמר לא חשו להם חכמים משום צינורא

דכוותה ה"נ לא חשו להם חכמים משום לפני אידיהן:

מהו לילך לשם וכו': ת"ר עיר שיש בה עבודת כוכבים אסור ליכנס לתוכה ולא מתוכה לעיר אחרת דברי רבי מאיר וחכ"א כל זמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור אין הדרך מיוחדת לאותו מקום מותר

ישב לו קוץ בפני עבודת כוכבים לא ישחה ויטלנה מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר נתפזרו לו מעותיו בפני עבודת כוכבים לא ישחה ויטלם מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר

מעיין המושך לפני עבודת כוכבים לא ישחה וישתה מפני שנראה כמשתחוה לעבודת כוכבים ואם אינו נראה מותר פרצופות המקלחין מים לכרכין לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה כמנשק לעבודת כוכבים כיוצא בו לא יניח פיו על סילון וישתה מפני הסכנה

מאי אינו נראה אילימא דלא מתחזי והאמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור אלא אימא אם אינו נראה כמשתחוה לעבודת כוכבים מותר

וצריכא דאי תנא קוץ משום דאפשר למיזל קמיה ומשקליה אבל מעות דלא אפשר אימא לא

ואי תנא מעות דממונא אבל קוץ דצערא אימא לא ואי תנא הני תרתי משום דליכא סכנה אבל מעיין דאיכא סכנה דאי לא שתי מיית אימא לא צריכא

What is it that they did not mind?  Said Abaye: The possibility of eating 'flesh of nebelah:  We are not to presume that while the Israelite turned his face, the heathen dropped some nebelah into his pot; as a parallel case, here too the Sages should not mind the possibility of receiving money of an idolater.  Raba said, what the Sages did not mind there is the cooking by a heathen; the parallel being that here too, the Sages should not object to the transacting of business on account of the festivity.  Rabbah b. 'Ulla said: What the Sages raised no objection to is only the splashing,  the analogy to our case is [only] that the sages would not object to the period before the festivity. WHAT ABOUT GOING THERE? etc. Our Rabbis taught: It is forbidden to enter a city while idolatrous worship is taking place therein — or [to go] from there to another city; this is the opinion of R. Meir. But the Sages say, only when the road leads solely to that city is it forbidden; if however the road does not lead exclusively to that place it is permitted. If a splinter has got into his [foot] while in front of an idol, he should not bend down to get it out, because he may appear as bowing to the idol; but if not apparent  it is permitted. If his coins got scattered in front of an idol he should not bend and pick them up, for he may be taken as bowing to the idol; but if not apparent it is permitted. If there is a spring flowing in front of an idol he should not bend down and drink, because he may appear to be bowing to the idol; but if not apparent it is permitted. One should not place one's mouth on the mouth of human figures, which act as water fountains in the cities, for the purpose of drinking; because he may seem as kissing the idolatrous figure. So also one should not place one's mouth on a water pipe and drink therefrom for fear of danger. What is meant by 'not being apparent' — Shall we say that he is not seen? Surely Rab Judah stated in the name of Rab that whatever the Sages prohibited merely because it may appear objectionable to the public, is also forbidden in one's innermost chamber! — It can only mean that if [by bending] he will not appear as bowing to the idol. And all [three instances given] are necessary. For if we were taught the case of the splinter only, [we would have thought that it is forbidden] because he can well walk away from the idol and take it out, but in the case of the coins where this could not be done, the prohibition does not apply. If, on the other hand, we were given the case of the coins only [we might say that the prohibition holds good] because only a loss of money is incurred, but in the case of the thorn, where pain is caused, the prohibition is not to be applied. Were we given both these instances, [we might still say that the prohibition applied to them] because there is no danger involved, but in the case of the spring where there is danger, for it may mean dying of thirst, we might say that the prohibition should be waived, hence all the instances are necessary.