Avodah Zarah — Daf 11a

נתפרדה חבילה

אונקלוס בר קלונימוס איגייר שדר קיסר גונדא דרומאי אבתריה משכינהו בקראי איגיור הדר שדר גונדא דרומאי [אחרינא] אבתריה אמר להו לא תימרו ליה ולא מידי

כי הוו שקלו ואזלו אמר להו אימא לכו מילתא בעלמא ניפיורא נקט נורא קמי פיפיורא פיפיורא לדוכסא דוכסא להגמונא הגמונא לקומא קומא מי נקט נורא מקמי אינשי אמרי ליה לא אמר להו הקב"ה נקט נורא קמי ישראל דכתיב (שמות יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם וגו' איגיור [כולהו]

הדר שדר גונדא אחרינא אבתריה אמר להו לא תשתעו מידי בהדיה כי נקטי ליה ואזלי חזא מזוזתא [דמנחא אפתחא] אותיב ידיה עלה ואמר להו מאי האי אמרו ליה אימא לן את

אמר להו מנהגו של עולם מלך בשר ודם יושב מבפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ ואילו הקב"ה עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ שנאמר (תהלים קכא, ח) ה' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם איגיור תו לא שדר בתריה

(בראשית כה, כג) ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך אמר רב יהודה אמר רב אל תקרי גוים אלא גיים זה אנטונינוס ורבי שלא פסקו מעל שולחנם לא חזרת ולא קישות ולא צנון לא בימות החמה ולא בימות הגשמים דאמר מר צנון מחתך אוכל חזרת מהפך מאכל קישות מרחיב מעיים

והא תנא דבי רבי ישמעאל למה נקרא שמן קישואין מפני שקשין לגופו של אדם כחרבות לא קשיא הא ברברבי הא בזוטרי:

יום הלידה ויום המיתה: מכלל דר"מ סבר לא שנא מיתה שיש בה שריפה ולא שנא מיתה שאין בה שריפה פלחי בה לעבודת כוכבים אלמא שריפה לאו חוקה היא מכלל דרבנן סברי שריפה חוקה היא

והא תניא שורפין על המלכים ולא מדרכי האמורי ואי חוקה היא אנן היכי שרפינן והכתיב (ויקרא יח, ג) ובחוקותיהם לא תלכו

אלא דכ"ע שריפה לאו חוקה היא אלא חשיבותא היא והכא בהא קמיפלגי ר"מ סבר לא שנא מיתה שיש בה שריפה ולא שנא מיתה שאין בה שריפה פלחי בה לעבודת כוכבים ורבנן סברי מיתה שיש בה שריפה חשיבא להו ופלחי בה ושאין בה שריפה לא חשיבא ולא פלחי בה

גופא שורפין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי שנאמר (ירמיהו לד, ה) בשלום תמות ובמשרפות אבותיך המלכים וגו' וכשם ששורפין על המלכים כך שורפין על הנשיאים

ומה הם שורפין על המלכים מיטתן וכלי תשמישן ומעשה שמת ר"ג הזקן ושרף עליו אונקלוס הגר שבעים מנה צורי והאמרת מה הן שורפין עליהם מיטתן וכלי תשמישן אימא בשבעים מנה צורי

ומידי אחרינא לא והתניא עוקרין על המלכים ואין בו משום דרכי האמורי אמר רב פפא סוס שרכב עליו

ובהמה טהורה לא והתניא עיקור שיש בה טריפה אסור ושאין בה טריפה מותר ואיזהו עיקור שאין בה טריפה

[When] Onkelos  the son of Kalonymus became a proselyte, the Emperor sent a contingent of Roman [soldiers] after him,  but he enticed them by [citing] scriptural verses and they became converted to Judaism. Thereupon, the Emperor sent another Roman cohort after him, bidding them not to say anything to him. As they were about to take him away with them, he said to them: 'Let me tell you just an ordinary thing: [In a procession] the torchlighter carries the light in front of the torchbearer,  the torchbearer in front of the leader, the leader in front of the governor, the governor in front of the chief officer; but does the chief officer carry the light in front of the people [that follow]?' 'No!' they replied. Said he: 'Yet the Holy One, blessed be He, does carry the light before Israel, for Scripture says. And the Lord went before them … in a pillar of fire to give them light.'  Then they, too, became converted. Again he sent another cohort ordering them not to enter into any conversation whatever with him. So they took hold of him; and as they were walking on he saw the mezuzah  which was fixed on the door-frame and he placed his hand on it saying to them: 'Now what is this?' and they replied: 'You tell us then.' Said he, 'According to universal custom, the mortal king dwells within, and his servants keep guard on him without; but [in the case of] the Holy One, blessed be He, it is His servants who dwell within whilst He keeps guard on them from without; as it is said: The Lord shall guard thy going out and thy coming in from this time forth and for evermore.'  Then they, too, were converted to Judaism. He sent for him no more. And the Lord said to her: Two nations [Goyim] are in thy womb.  Said Rab Judah in the name of Rab: Read not Goyim  [nations] but Ge'im [lords].  This refers to Antoninus and Rabbi  from whose table neither lettuce, nor radish nor cucumber was ever absent either in summer or winter; and, as a master has said: Radish helps the food to dissolve, lettuce helps the food to be digested, cucumber makes the intestines expand. But was it not taught in the school of R. Ishmael that cucumbers are called Kishshuin  because they are as hard and as injurious to the body as swords? — There is no contradiction here: that was said of large ones, but our reference is to small ones. THE BIRTHDAY AND ANNIVERSARIES OF KINGS DEATHS. [THIS IS R. MEIR'S OPINION. THE SAGES SAY IDOLATRY ONLY OCCURS AT A DEATH AT WHICH BURNING OF ARTICLES TAKES PLACE.] This implies that R. Meir is of opinion that at every death, whether there is burning of articles or there is no burning, idol-worship takes place — consequently, the burning of articles is not an [idolatrous] cult. From which is to be inferred that the Rabbis  hold that burning [of articles at a funeral] is an [idolatrous] cult; what then of the following which has been taught: The burning of articles at a king's [funeral] is permitted and there is nothing of Amorite usage about it?  Now if it is a cult of idolatry how could such burning be allowed? Is it not written, and in their statutes ye shall not walk?  — Hence, all agree  that burning is not an idolatrous cult and is merely a mark of high esteem [for the deceased]; where they differ is this: R. Meir holds that at every death, whether burning of articles takes place or does not take place. there is idol-worship; but the Rabbis hold that a death at which burning takes place is regarded as important and is marked by idol-worship, but one at which no burning takes place is unimportant and is not marked by idol-worship. [To return to] the main text.  'The burning of articles at a king's [funeral] is permitted and there is nothing of Amorite usage about it,' as it is said, Thou shalt die in peace and with burnings of thy fathers, the former kings that were before thee, so shall they make a burning for thee.  And just as it is permitted to burn at the [funerals] of kings so it is permitted to burn in the case of princes. What is it that may be burnt in the case of kings? — Their beds and articles that were in use by them. In the instance of the death of R. Gamaliel the elder, Onkelos the proselyte  burnt after him seventy Tyrian manehs.  But did you not say that only articles in use by them could be burnt?  — What is meant is [articles] 'to the value of seventy Tyrian manehs.' May other things then not be burned? Yet it has been taught: It is permitted to mutilate [an animal] at royal funerals and there is nothing of Amorite usage about it!  — Said R. Papa [that refers to] the horse on which he rode.  Are clean animals then not to be included? Yet it has been taught, Mutilation which renders the animal trefa  is forbidden, but such as does not render it trefa is permitted; what kind of mutilation does not render it trefa?